ב-22 מרס שחרר בית משפט המחוזי מרכז את אביתר חדד (33), בכיר באפליקציית טלגראס, מי שכונה papa ganja והוגדר כראש ענף ביקורות – תפקיד שבמסגרתו היה אחראי לקבל ביקורות מרוכשי סמים ב"טלגראס" ולוודא את מהימנות המוכרים. נגד חדד נטען, כי הוא הצטרף לטלגראס בתחילת שנת 2018 ופעל בארגון עד למעצרו ב-12 במרס 2019.
במקרים בהם מצא שהביקורת מצביעה על כך שסוחר רימה רוכש, נטען נגדו בכתב האישום, הוא נהג להפנות את הממצאים להמשך טיפול בענף "עוקץ".
מעצרו של חדד הוארך על ידי בית המשפט המחוזי עד תום ההליכים, ובהמשך בית המשפט העליון האריך את מעצרו מעבר לתשעה חודשים. בדיון בעליון טענה הסנגורית, עו"ד טליה גרידיש, כי נסיבותיו האישיות של חדד השתנו והחמירו מאז הוחלט על מעצרו עד תום ההליכים, וביקשה להתחשב בכך ולשחררו. שופט העליון אלכס שטיין אמנם האריך את מעצרו של חדד, אך קבע כי יש לדון בנוגע לנאשמים שלגביהם חל שינוי בנסיבות אישיות במסגרת הליך עיון חוזר.
לאור החלטה זו, עו"ד גרידיש הגישה לבית משפט המחוזי בקשה לעיון חוזר והדגישה את השינוי בנסיבותיו האישיות של הנאשם והשפעת המעצר עליו ועל בני משפחתו. חדד קיבל חוות דעת חיובית מאנשי הטיפול בכלא, הוגדר כתומך לאסירים שעבר קורסים והדרכות. לכך התווסף תסקיר של שירות המבחן, שהמליץ על שחרור הנאשם למעצר בית. הפרקליטות קיבלה את מכלול הטיעונים והסכימה לשחררו באיזוק אלקטרוני ובתנאים הכוללים ערבויות כספיות נמוכות מערבויות שנדרשו להפקיד נאשמים אחרים.
חלף בקושי שבוע מהשחרור של ראש ענף ביקורת בארגון הפשע, וב-29 מרס דחה הרכב של שלושה שופטים באותו בית משפט מחוזי טענות מקדמיות שהעלו סנגורים של נאשמים מרכזיים בפרשה שטענו כי יש לבטל את סעיף האישום המגדיר את טלגראס כארגון פשיעה כמשמעותו בחוק. החלטת בית המשפט נותנת למעשה לגיטימיות לטיעוני הפרקליטות לפיהם רשת טלגראס פעלה כארגון פשיעה, הגם שצוות התביעה עוד יצטרך להוכיח זאת במשפט, עם דגש לאלמנט הכלכלי.
השופטים, ליאורה ברודי, מיכל ברק נבו ומיכאל תמיר קבעו כי לפי עובדות כתב האישום "טלגראס עונה לכאורה להגדרות של ארגון פשיעה כפי שהוגדרו בחוק", עם זאת ציינו כי עדיין קיים סימן שאלה האם היה ראוי להשתמש בכלים של החוק למאבק בארגוני פשיעה לצורך התמודדות עם התארגנות כמו טלגראס. השאלה הזו תיבחן לאחר שמיעת הראיות במשפט ויתבררו המאפיינים והפעילות של טלגראס, עם דגש על ההתנהלות הכלכלית.
בין היתר בחנו השופטים שני מאפיינים מובהקים של ארגון פשיעה. האחד, "מסגרת שיש לה קיום מעבר לכל אחד ממעשי הפשיעה בהם שלחו אנשיה את ידם… הכוח שחברי הארגון שואבים מקיומה של מסגרת מרכזית… העולה על כוחות בנפרד של כל אחד מהם". המאפיין השני, ציינו השופטים, מתייחס ל"המשכיות בפעילות המשותפת".
ביחס למאפיין הראשון, השופטים ציינו כי טלגראס בהחלט מהווה מסגרת למעשי פשיעה שבוצעו במסגרת ענף מסוים. לגבי המאפיין השני, השופטים קבעו כי ניתן לראות המשכיות בפעילות המשותפת, והוסיפו דוגמה: פרישתו של מנהל ענף מניהול אותו ענף לא הביאה לקריסת פעילותו.
כמו כן קבעו השופטים כי קיימים בפעילות הרשת מאפיינים מובהקים "שאינם הכרחיים". למשל, היררכיה וחלוקת תפקידים: בראש הארגון עמד דב סילבר, בעוד שדרג המנהלים הבכירים הנחה והתווה את פעילותם של ראשי הענפים השונים, שכל אחד מהם היה אמון על תחום פעילות מסוים. ראש ענף, ציינו השופטים, היה אחראי על פעילות העובדים באותו ענף, בהתאם להנחיות שקיבל מהדרג הבכיר. כך למשל, חדד אשר שוחרר בשבוע שעבר, היה בעל הרשאה לעריכה של ביקורות, ולקביעת דירוג הסוחרים שפעלו בטלגראס בהסתמך על הביקורות שעשה, הכל בתמורה לתשלום של כ-3000 שקל בחודש אשר שולמו לו במשך 10 חודשי פעילות ואספקה חודשית קבועה של קנאביס.
השופטים הוסיפו כי טענת הסנגורים "שהפעילות הגלויה של סילבר מוציאה את ההתארגנות מכלל ארגון פשיעה אינה מקובלת". לדבריהם, סילבר פעל באופן גלוי ומוחצן אך מנהלי הטלגראס והעובדים תחתיו פעלו באופן מסודר ושמרו על חשאיות זהותם. השופטים שללו גם את הטענה לפיה פעילותה של טלגראס בתחום הלגליזציה של סמים "קלים", מוכיחה שהיא לא היתה ארגון פלילי.
לגבי טענה מקדמית נוספת, לפיה לא ניתן להאשים את הנאשמים בתיווך לסחר בסמים, השופטים ציינו כי לא מדובר בתיווך קלאסי של אדם אחד המפנה אחר לסוחר סמים אלא בפעולות רבות שבוצעו בצורה אוטומטית באמצעות "בוטים". השופטים התקשו בשלב זה לקבוע אם הפעולות הללו עולות לכדי תיווך אבל קבעו כי הטיעונים בהקשר זה ייבחנו בצורה מעמיקה בהמשך המשפט המרכזי ולא במסגרת הטענות המקדמיות. למסקנה דומה הגיעו השופטים גם ביחס לוויכוח לגבי עבירות הדחת קטין לשימוש בסמים.
בסופו של דבר קבעו השופטים כי לא קיים פגם בכתב האישום המחייב את תיקונו או מחיקתו, ושללו גם טענות לאכיפה בררנית.
את סילבר מייצגים עורכי הדין איתי ברעוז וניצן ביילין.
הנאשמים האחרים שהעלו טענות מקדמיות הם בר אל לוי שמיוצג על ידי עו"ד איתי רוזין, אופיר מישל המיוצג על ידי עו"ד קובי סודרי, רועי אשכנזי המיוצג על ידי עו"ד ירון ברזילי, רן בוגנים המיוצג על ידי עו"ד לירן זילברמן, שמעון תוהמי המיוצג על ידי עו"ד נדב גרינוולד, עמרי מאירסון המיוצג על ידי עו"ד משה וייס ועידן בורלא המיוצג על ידי עו"ד עינת בן משה.
