תשעה חודשי מאסר לבני שלמה שהורשע באיומים על קבלן

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, כיבד הסדר טיעון שהוצג בפניו וגזר (רביעי, 15.5) תשעה חודשי מאסר על בני שלמה, מי שמוגדר על ידי המשטרה כראש ארגון פשע, בתיק סחיטה באיומים. העונש מגלם בתוכו הפעלת שבעה חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים נגד שלמה.

בכתב האישום המקורי, שהוגש בתום חקירת ימ"ר לכיש, נטען בו כי בין קבלן בניין לבין אדם אחד ממכריו של בני שלמה פרץ סכסוך, על רקע קשר זוגי בין המתלונן לבין גרושתו של המכר. נטען כי כי ב-26 בדצמבר 2018, בעת שהקבלן המתלונן שהה באתר עבודה באשדוד, התפתחה תגרה בינו ובין בני משפחתו לבין המכר ושניים אחרים, ביניהם עופר מכלוף. בעקבות האירוע האלים נעצרו המכר, מכלוף ואדם נוסף, ושוחררו למחרת.

לפי האישום, מכלוף כעס על הקבלן ודרש ממנו ומבני משפחתו פיצוי כספי גבוה על כך שישב במעצר. כמו כן הוא דרש ממנו לעזוב את גרושתו של המכר, וסמוך לאחר מכן פנה לשלמה וביקש ממנו לגרום למתלונן לשלם את הפיצוי הכספי ולעזוב את בת זוגו.

עוד נטען בכתב האישום המקורי, כי ב-28 בינואר, ארבעה ימים לאחר שמכלוף טס לחו"ל, שלמה פנה למכר שלו בשם משה עשוש, שהוא גם קרוב משפחתו של הקבלן, ודרש להביא את הקבלן לביתו במושב חלץ. לפי האישום, בשיחה בין הקבלן לעשוש, האחרון אמר ששלמה הוא שיחליט מה יעשה הקבלן, וכי אם יתחייב לעזוב את בת זוגו – ניתן יהיה להסכים על סכום פיצוי נמוך יותר ואף אחד לא יפגע במתלונן.

הקבלן, כך נטען, הסכים להגיע למפגש, למרות שחשש משלמה. למחרת (29 ינואר) סמוך לשעה 23:00, הוא הגיע עם עשוש לביתו של שלמה, ובכניסה נדרש להשאיר את הטלפון הנייד בצד. לטענת הפרקליטות, כבר בתחילת הפגישה פנה שלמה למתלונן בכעס, והציג את דרישותיו. נטען כי שלמה איים על הקבלן כי במידה ולא ייענה לדרישותיו, הוא "יראה נמלים כל שארית חייו" – אמרה שלפי האישום המקורי נועדה להבהיר לקבלן כי שלמה יהרוג אותו במידה ולא ייענה לדרישות.

מכתב האישום עלה עוד, כי המתלונן – שגם כך היה מפוחד – הסכים לדרישות ועזב את ביתו של שלמה, ולאחר המפגש הודיע לבת זוגו ולבני משפחתו כי הוא עוזב את הבית המשותף. הוא עבר להתגורר בבית מלון, ובהמשך בבית אמו.

מכתב האישום עלה, כי סמוך לאחר מכן עדכן שלמה את עשוש כי החליט שעל המתלונן לשלם למכלוף 50 אלף שקל ולא 100 אלף שקל שאותם דרש מכלוף. עשוש העביר את המסר למתלונן, שב-8 בפברואר העביר 20 אלף שקל "על החשבון", ובמועד סמוך לאחר מכן צ'ק בסך 20 אלף שקל לאחיו, כתשלום שני למכלוף. אלא שלאחר מכן המתלונן התחרט ואמר לאחיו לקרוע את הצ'ק ולא להעביר את הכסף.

לאחר הגשת כתב האישום התנהל משא ומתן בין ההגנה לפרקליטות, שבמהלכו הצביעו הסנגורים – עורכי הדין נס בן נתן ונעמה אלחדד – על קשיים ראייתיים, ובעיקר הציגו פרשנות אחרת לאמירת ה"נמלים". לטענתם, שלמה לא היה מודע לסיפור הרקע והתבקש רק לתת עצה ללא שום רצון מצדו לאיים על הקבלן. במסגרת ההסדר הוגש כתב אישום מתוקן שייחס לשלמה איומים בלבד. חלק נכבד מהשתלשלות הדברים שתוארה בכתב האישום המקורי נמחקה.

"כתב האישום מתוקן באופן משמעותי", ציינה נציגת הפרקליטות, עו"ד הילה דרימר, עם הצגת ההסדר. "הגענו להסדר זה לאור קושי ראייתי משמעותי. השיקול הנוסף שעשינו זה חסך עדותו של המתלונן, וחסך זמן שיפוטי של בית המשפט. אנו סבורים שלאור הפיצוי המוסכם שיש בין הצדדים, מדובר בסופו של עונש ראוי לכתב האישום המתוקן".

הסנגורים הוסיפה וציינו עם הצגת ההסדר: "יש פה קושי משפטי כאשר מדובר בסכסוך שלא שייך אליו. הוא נקרא לדגל לסייע, לא ברצונו ולא לבקשתו. בסופו של דבר כשיש אמירה שהוא אומר, אפשר לפרש את המשפט באלף מובנים".

השופט עדן קיבל כאמור את ההסדר והטיל על שלמה שבעה חודשי מאסר בפועל, שיחושבו מיום מעצרו ב-19 בפברואר. כמו כן החליט להפעיל שבעה חודשי מאסר על תנאי – חמישה מהם בחופף וחודשיים במצטבר. כמו כן הוחלט כי שלמה יפצה את הקורבן ב-20 אלף שקל, ישלם קנס והוטל עליו מאסר על תנאי.