"אני עומד פה היום ואני מתבייש… העבירה עצמה תלווה אותי כל החיים, אני לא אסלח לעצמי, אבל אני כן מנסה לחזור לחיי שגרה… ולכן אני מבקש מכבוד השופט לתת לי את האפשרות לחזור לחיים שהיו לי פני כן, לחיי המשפחה ולשקט, להמשיך להיות חלק מהחברה ולתרום לחברה".
אלה היו מילותיו האחרונות טרם גזר הדין של רמי יוגב – איש הביטחון לשעבר בחברת התעופה אל על, הנאשם המרכזי בפרשת הברחת הקוקאין במטוסי אלעל מדרום אפריקה לישראל. אלא שהשופט מרדכי לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב ממש לא הסכים איתו, וגזר עליו 12 שנות מאסר בפועל (19 יולי).
גזר הדין החמור ניתן בסיומו של הליך גישור בין פרקליטות מחוז תל אביב, באמצעות התובע הבכיר עו"ד גיא רוסו, לבין הנאשם באמצעות עורכי הדין אבי כהן ופרידה וול ויפה זמיר. מאחורי הקלעים הקרינה על המשפט כולו התארגנות יוצאת דופן של עבריינים מוכרים מאוד – נציגי ארגון פשע ישראלי בדרום אפריקה אשר שילחו באמצעות האנשים שלהם באלעל את החומר, ונציגי אותו ארגון בישראל אשר הפיצו בארץ את החומר המבוקש כל כך.
יוגב עבד משנת 2010 ועד 2018 כראש מדור פיתוח ואמצעים באגף הביטחון של חברת התעופה הלאומית. במסגרת סיווגו הבטחוני הגבוה היתה לו גישה לאזורים רגחשים יותר בנמל התעופה בן גוריון, בין היתר למטוסים שנחתו ונמצאים על הקרקע בשטח נתב"ג, מה שסייע לו לכאורה לקבל מהבלדרים את מזוודות הסמים כבר ביציאת הנוסעים מהמטוס לפני בקרת הדרכונים, ולהוציא אותן החוצה לאנשי קשר במרכז הארץ.
לאורך כל הדרך יוגב הכחיש כי ידע על הברחת סמים, וטען כי חשב שמדובר בזהב. זה לא סייע לו, בכתב האישום ייחסו לו ולאחרים 11 אישומים של קשיר קשר לביצוע פשע – 10 עבירות של ייבוא קוקאין וניסיון אחד לייבוא קוקאין. לאחר כשנה וחצי, כאשר גוייס עד מדינה נוסף, הוגש נגדו כתב אישום נוסף שייחס לו שישה אישומים נוספים של קשירת קשר לפשע וייבוא סמים.
בכל אחת מ-15 ההברחות שצלחו מדובר בהברחת מזוודה שהכילה כ-18 ק"ג קוקאין (בשני מקרים היה מדובר בתשעה ק"ג קוקאין).
עד המדינה הראשון בפרשה, שעבד אף הוא באגף הביטחון של אלעל והוחלף על ידי יוגב בשנת 2010, קיבל 800 אלף שקל עבור בכל הברחה, בעוד שיוגב קיבל לכאורה 10 אלף שקלים עבור כל הברחה כזו. סך כל ההברחות שיוחסו לנאשמים: כ-150 ק"ג קוקאין.
כאמור, הסנגורים טענו כי הוא כלל לא ידע שמדובר בסמים, ואפילו לא פתח את המזוודות מאחר שהאמין לדברי עד המדינה לפיהם הן מכילות זהב. לאחר משא ומתן ארוך הפרקליטות הסכימה לשינוי דרמטי בכתב האישום: רוב סעיפי האישום נמחקו ויוגב הורשע בשלושה סעיפי אישום בלבד של ייבוא וקשירת קשר לפשע: אישום אחד שבו הוא תועד במצלמות, אישום נוסף שבו הוא הוקלט בעת מעצרו מול אנשי המכס, ומקרה יבוא נוסף.
לפני כ-10 חודשים הושג הסדר טיעון על הרשעה בשלושת האישומים, סך הכל הברחות של 54 ק"ג קוקאין, אבל הסדר הטיעון בין הצדדים לא כלל הסכמה לעניין העונש. טרם הכרעת הדין מסרו הצדדים כי ההגנה תוכל לטעון כי הנאשם סבר שהקשר הפלילי ופעולותיו נועדו להעברת זהב, מנגד התביעה תוכל לטעון כי בכל מקרה דווקא לנוכח תפקידו של הנאשם היה עליו לבדוק את תוכן המזוודות.
תיאוריית הזהב
הפרקליטות עתרה לעונש של 20 שנות מאסר.
מנגד, לנוכח הענישה המקלה שהוטלה על נאשמים מרכזיים אחרים, שלשיטת ההגנה הם היו העבריינים העיקריים, הסנגורים עתרו להקל עליו משיקולים של אכיפה בררנית, צדק ומראית פני הצדק.לפי עו"ד כהן, אין אינטרס ציבורי להחזיר לכלא את הנאשם אשר שוחרר כבר בערבות לאחר שנתיים וחצי במעצר, לכל היתר יש להוסיף לעונשו תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות.
כאמור, השופט לוי שניהל את המשפט ביד רמה גם אם בנימוס רב, ראה את הדברים אחרת לחלוטין: "מדובר באחת מפרשיות הסמים החמורות ביותר המתנהלות בבתי המשפט", הוא קבע בגזר הדין, "הן מבחינת המספר הרב של המעורבים בפרשה; הן מבחינת כמויות הסם הגדולות ביותר שיובאו לישראל, במספר הזדמנויות, במשך מספר חודשים; הן מבחינת סוג הסם (הקשה – קוקאין) והן מבחינה זו שבהבדל מרוב המקרים שנדונו בפסיקה, במקרה דנן הסמים כלל לא נתפסו, כי אם הופצו כבר בפועל בישראל.
"בהבדל ממקרים אחרים, הנאשם שימש בתקופה הרלוונטית בתפקיד בכיר במערך הביטחון של חברת אל על וניצל לרעה באופן חמור את תפקידו ואת האמון שניתן בו, להעברת המזוודות, שבפועל הכילו קוקאין…. כך הופצו הסמים בציבור על כל ההשלכות החמורות הנובעות מכך".
לגבי תיאוריית הזהב של הנאשם ציין השופט: "המשמעות של הרשעת הנאשם בייבוא סמים תוך עצימת עיניים היא כי הנאשם חשד, באופן סובייקטיבי, חשד ממשי ומעשי, שמדובר בסמים דווקא ולא בזהב, אבל למרות החשד האמור בפועל הנאשם לא בדק אף לא פעם אחת מה הכילו המזוודות – האם זהב או סמים. לנוכח הרשעת הנאשם בייבוא סמים מתוך עצימת עיניים ובשים לב לנסיבות ביצוע העבירות ולתפקידו של הנאשם אין לקבל את הטענה כי הנאשם לא חשד שהמזוודות מכילות סמים".
השופט סקר את העונשים שהוטלו על יתר הנאשמים וציין כי בעוד יתר הנאשמים ידעו שמדובר במזוודות עם קוקאין, הנאשם הוא היחיד אשר טען כי לא ידע בפועל שמדובר במזוודות סמים וסבר כי המזוודות הכילו זהב – הגם שכאמור הוא חשד שמדובר בסמים, כעולה מעצם הרשעתו על פי הודאתו בייבוא סמים בעצימת עיניים.
בנימוקי גזר הדין התייחס השופט לוי גם לטענת הסנגורים לאכיפה בררנית, בהקשר של עדי המדינה. "לא התקיים אף תנאי מהתנאים שנקבעו בפסיקה לקבלת טענה בדבר אכיפה בררנית", ציין השופט. "על עד מדינה אחד הוטלו שלוש שנות מאסר שמתוכן ריצה בפועל כשנתיים לאחר ניכוי שליש, בעניינו של עד המדינה השני אשר טרם נגזר דינו הוסכם כי יושתו עליו 3.5 שנות מאסר בפועל בגין העבירות של ייבוא הסמים".
בהקשר זה ציין השופט כי "בבסיס ההבחנה בין הנאשם מצד אחד לבין עדי המדינה ולבין יתר הנאשמים מן הצד האחר, לא היו מניעים פסולים מצד המאשימה, כי אם שיקולים ענייניים ולגיטימיים, אשר הצדיקו את ההקלות הניכרות בעונש אשר המאשימה הסכימה להעניק לעדי המדינה תמורת הפללתם של יתר הנאשמים". לגבי עונשים מופחתים של חלק מהנאשמים, השופט ציין כי במקרה אחד התביעה הסכימה להקל בעונשו עקב הקשיים ראייתיים, ובמקרים אחרים מדובר בנאשמים אשר שמשו בתפקיד זוטר יחסית של נהג או של בלדר".
לאחר מכלול שיקולים אלו ואחרים השופט גזר על יוגב 12 שנות מאסר בפועל, וחילוט של 218 אלף שקל ועוד 58 אלף דולר שנתפסו במזומן ב… משרדו של יוגב בסניף אלעל בנתב"ג.
בדרך לבית משפט העליון
"אין ספק שהנאשם מעד ועליו להיענש, אך חשוב להדגיש את העובדות כהוויתן", אומר עו"ד אבי כהן בתגובה לגזר הדין החמור. "הנאשם הואשם ב 17 אישומים של יבוא קוקאין בכמויות עצומות, דא עקא הסתבר שמדובר בכתב אישום מופרך אשר יצא מכל פרופורציה בו הוצג הנאשם באור שלילי ביותר כסוחר סמים רב מעללים. לא רק שהפרקליטות ביטלה 14 מהאישומים כלא היו. הדבר החשוב ביותר הוא שהיא הסכימה לאפשרות שטענו כי הנאשם סבר שמדובר בזהב ולא בסמים, הוא שגה בכך שהאמין לעד המדינה אשר הונה אותו באופן קיצוני ובוטה. רמי רצה לסייע לחברו מאלעל, איש בטחון בכיר לשעבר, שהפך לעד מדינה וניצל לרעה את האמון שרמי נתן בו. לא בכדי ביקשנו לזמן את עד המדינה באופן חריג, כעד הגנה, אך לצערנו בית המשפט לא אפשר זאת.
"המדינה הגדילה לעשות בכך שחתמה על הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי, הדומיננטי, שיזם את העבירות, שגרף לכיסו מליונים רבים, ודאג להפצת הסמים ברחבי הארץ, אבל נדון לעונש מגוחך של שנתיים בלבד. כל זאת בניגוד מובהק לפסיקת בית משפט העליון והאינטרס הציבורי. לא בכדי רמי הוא היחיד שלא הכיר איש מן הנאשמים, למעט עד המדינה, והפרקליטות הסכימה שהוא היחיד שלא יוכרז כסוחר סמים. בכוונתנו לערער לבית המשפט העליון על חומרת העונש ואנו מאמינים שנזכה לאוזן קשבת".
