כתב אישום שהוגש נגד תושב היישוב מזכרת בתיה ייחס לו עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר כדין ובסטייה מתוכנית. בכתב האישום נטען כי הנאשם הוא הבעלים, המחזיק ובעל היתרי הבנייה בשטח המיועד לשמש כשטח חקלאי, אלא שהחל מחודש אפריל 2015 הוא ניהל במקום חדרי אירוח, צימרים, שהושכרו לכל דורש על בסיס שעתי. עוד נטען, כי השימוש החורג כלל בניית שערים מעץ וגדרות רשת ברזל, בניגוד להיתר בנייה שאיפשר במקום בניית סככה חקלאית בלבד.
הנאשם, אמצעות עורכי הדין ניסן שריפי ועמוס פון וייזל, כפר בעובדות כתב האישום וטען להגנה מן הצדק ואכיפה בררנית. לטענת הנאשם, אחיו הוא בעל החברה שמתפעלת את הצימרים. בבית המשפט אף הוצגה ראיה לכך שחברה זו היא המשלמת את מסי הארנונה. הנאשם הוסיף וטען כי כנגד אחיו, המחזיק בפועל בשטח ועושה בו שימוש, לא הוגש כתב אישום כלל.
התביעה ציינה בבית המשפט כי למרות שזומן לחקירה על ידי מפקח הוועדה המקומית לתכנון ובנייה זמורה, הנאשם בחר שלא להגיע. בבית המשפט טען הנאשם כי לא הגיע לחקירה מאחר שלא רצה להפליל את אחיו וצער את אימו. הוא הוסיף בהקשר זה כי כבר בשנת 2008 העביר לו את הקרקע בהתאם לצוואת אביהם שנפטר ובכפוף להסכם שנערך אצל עורך דין.
השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ החליטה לזכות את הנאשם הגם שמתחה ביקורת על הנאשם, ש"נקט בגישה מתחמקת ואיני מקבלת את הסבריו לאי התייצבותו למסירת גרסה שהיה בה לסייע למאשימה לגבש את עמדתה… מקובלת עליי עמדת המאשימה כי הנאשם בעדותו מסר שידע שמתקיימים במקום השימושים החורגים, כמפורט בכתב האישום, וכי לא הוכיח שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי ליידע שהוא לא הבעלים בפועל או המחזיק בקרקע, שכן לא דאג לשינוי הרישום בטאבו, כך שהמאשימה לא יכלה לדעת שהרישום לא משקף את הבעלות בפועל".
לצד זאת מתחה השופטת ביקורת על התביעה: "בצבר הראיות שהונח בפניי בצירוף מחדלי חקירה, הרי שיש ספק האם הנאשם הוא המחזיק במקרקעין, ובוודאי לגבי זהות המשתמש במבנים מושא כתב האישום… בהתאם לראיות שנפרסו בפניי מירב הזיקות מצביעות על מעורבות אחיו של הנאשם, בעל השליטה במקרקעין והמחזיק בפועל, הרבה יותר מאלה המצביעות על מעורבות של הנאשם, אשר מחדלו בכך שלא דאג שהרישום בטאבו ישונה בהתאם להעברת הבעלות… בחקירה מאומצת יכלה המאשימה לגלות נתונים אלה בעצמה".
השופטת התייחסה לעובדה שעל שער הצימר שלט עם מספר הטלפון של אחי הנאשם: "לא ניתן לשלול, כי בדיקה מעמיקה יותר, הייתה מחזקת את הראיות כנגד האח ומחלישה את הראיות כנגד הנאשם". השופטת קיבלה את גרסת הנאשם לאכיפה בררנית.
עו"ד שריפי מסר בתגובה: "פסק הדין מדבר בעד עצמו. על הרשויות להפנים היטב כי בטרם הגשת כתב אישום עליהן לחקור ולדרוש היטב לא רק בדבר עובדות המצדיקות את התזה שבנתה התביעה, אלא גם לבדוק ולאתר ראיות ההפוכות לתזה זו. מדובר בשופטת אמיצה אשר לא חששה להטיף מוסר כלפי רשויות האכיפה ולפרט בהכרעת הדין את הבעיות החמורות שנתגלו באופן ניהול החקירה".
