משרד האוצר ממשיך לקדם בכל הכוח את המהלך לחיסול מאות עסקים פרטיים קטנים של נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), ובמקביל הוא מרכז את ענף האשראי החוץ בנקאי בידי מספר קטן של שחקנים גדולים. ההעדפה היא לחברות ענק בורסאיות אשר מתנהלות כמו הבנקים, פותחות סניפים בכל הארץ ומגייסות טאלנטים מהשירות הציבורי שאך אתמול קבעו את תקנות הרגולציה החדשות – החל משר האוצר לשעבר משה כחלון עבור דרך רשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר לשעבר, יואב צבר, ועוד רבים וטובים שלטובת משכורות עתק עוזבים את שירות המדינה.
לכאורה, מדובר ביצירת תחרות לבנקים אבל הבעיה היא, שהחברות הגדולות המשתלטות על שוק הפיננסים וההלוואות הינן זרועות של טייקונים וגופי ענק מוסדיים (חברות הביטוח בעיקר) אשר משרתים לקוחות עסקיים גדולים בלבד, מה שמותיר את העסקים הקטנים והעצמאיים ללא פתרונות אשראי חלופיים.
המגמה הזו עולה מדיווח של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, משה ברקת, בתגובה לעתירה לבג"צ שהגישו שורה של נותני שירותים פיננסיים וחברת הייעוץ חשב נגד הממונה, שכבר ארבע שנים "בוחן" בקשות לרישיון שהגישו אלפי עוסקים, מרביתם ותיקים העוסקים בתחום שנים רבות.
מאז נכנס לתוקף חוק הפיקוח החדש ביולי 2017 כפופים כל נותני האשראי לפיקוח ודרישות ציות מחמירות, והמשך עיסוקם מוטל בספק גם אם החזיקו קודם בתעודת נותן שירותי מטבע מוכרת של משרד האוצר. קבלת רישיון על פי תקני הפיקוח החדשים כוללת סקירת מערכות דקדקנית, כולל בדיקת רקע של המודיעין המשטרתי הקיים על כל עוסק.
באמצעות עו"ד אורי גולדמן, עו"ד ד"ר גיל עשת ואחרים עתרו אשתקד העוסקים שרשיונם הוקפא למעשה, כדי שבג"צ יחייב את הממונה לסיים את הליכי אישור הרשיונות. בג"ץ הורה לממונה לסיים טיפול ברשיונות עד 1 ביולי 2021, אולם הממונה לא עמד ביעד.
נציגיו של הממונה הודיעו בחודש יולי לבג"צ כי המשרד אישר רק שליש מבקשות הרישיון של נותני שירותים פיננסיים (נש"פים) הכוללים צ'יינג'ים, עסקי נכיון צ'קים, הלוואות ואשראי חוץ בנקאי.
הממונה הודיע כי מתוך 2176 בקשות הוא סיים טיפול בכ-1700 בלבד, מתוכן אושרו רק 683 רשיונות.
583 בקשות אחרות סורבו, עוסקים אלה יפסיקו את פעילותם וייצאו מהשוק אלא אם כן יתקבלו עתירות פרטיות שיגישו נגד הממונה לבתי המשפט.
417 בקשות נוספות בוטלו לטענת המפקח על ידי מבקשי הרישיון עצמם.
כ-500 בקשות נוספות מצויות עדיין בשלבי טיפול אבל חצי מהן כבר במסלול דחייה.
בתוך כך, למספר הכללי התווספו כ-400 בקשות שהוגשו בשנה האחרונה, 150 מהן התקבלו, היתר עדיין בבחינה.
אלון בן יאיר, יו"ר איגוד נותני שירותים פיננסיים מוסדרים ובעל עסק עצמאי הפועל בבת ים, מתאר משפך של לקוחות מהבנקים אל החברות החוץ בנקאיות הגדולות, ואל הצ'יינגים הפרטיים. "הכסף של נותני האשראי הגדולים יותר זול כנראה אבל הם עובדים רק עם הלקוחות הגדולים. השירות בעסק הפרטי יותר מהיר ויותר אישי. כל כלכלה מתקדמת בעולם נשענת על נותני שירותים פיננסיים פרטיים, בהולנד נתח השוק של החוץ בנקאיים גבר על זה של המערכת הבנקאית, זו הסדרה אמיתית, שנועדה להכניס תחרות ולתת שירות זול ויעיל. במדינה שלנו הכל עובד הפוך – מעדיפים את הכוח הריכוזי".
מה הנזק הצפוי ללקוחות מהקטנת שוק האשראי הפרטי?
"מדובר בלקוחות שהבנקים והחברות הגדולות הזניחו. הגופים הקטנים המפוקחים עובדים עם ההון העצמי שלהם ולוקחים את סיכוני האשראי ללקוחות האלה, אם אנחנו לא נהיה בשוק, מי יתן להם מענה? הביקוש לכסף לא ייעלם, האנשים יושלכו כטרף אל השוק האפור".
ההתמכרות למידע מודיעיני
רשות שוק ההון טוענת כי בבסיס המהלך, שהשליך החוצה מעל שליש מהעוסקים בענף, עומדת כוונת המחוקק לנקות את השוק ממלביני הון או מבעלי רקע עברייני.
אולם, החוק הסמיך את הרשות לבחון הרשעות וכתבי אישום, המחוקק לא קבע כי ייפסלו רשיונות על בסיס המלצה משטרתית. הממונה על שוק ההון הוא שקבע בהנחיה פנימית, כי די לו בכך שהמשטרה תודיע שקיים מידע מודיעיני על עבירות פליליות לכאורה שבוצעו בפריפריה של העסק, גם במקרים בהם העוסק לא זומן לחקירה ואינו יכול להתעמת עם המידע החסוי שבדרך כלל מקורו במודיעים משטרתיים עלומים, שאמינותם ומהיימנותם אינם ברורה ולא פעם אלה ממש מתחרים בעלי אינטרס.
חלק משמעותי מ-600 הצ'יינגים שקיבלו הודעות סירוב בשנה האחרונה נאלצו לסגור את שעריהם על סמך מידע מודיעיני. למעט פסק דין בודד של השופטת אסתר נחליאלי-חייט מבית משפט המחוזי בתל אביב, שביקרה באופן חריף את הממונה וקבעה כי תהליך העבודה שלו בלתי חוקי, בעשרות עתירות אחרות שהוגשו בתי המשפט נעתרו לכל דרישות הרשות.
בעקבות הפסילה המסיבית של נותני שירותי האשראי נסגרו מאות חנויות פרטיות ותיקות להמרת כסף, אבל מהעבר השני חברות ענק פותחות סניפים ובולעות את כל נתח השוק. "בז'רגון הכלכלי קוראים לזה קונסולידציה, כשהשוק הולך לכיוון של התאגדות תחת חברות גדולות", אומר עו"ד גולדמן, יו"ר ועדת עבירות כלכליות בלשכת עורכי הדין, המתמחה בייצוג נותני שירותים פיננסיים. "ייצגנו עשרות עותרים נגד רשות שוק ההון; היו מקרים שהעתירות שלנו התקבלו בהסכמה, והתיקים הוחזר לשימוע מנהלי שבסיומו ניתן רישיון. אבל המלחמה המשפטית קשה ויקרה, ולא מעט עוסקים שנפסלים מוותרים ומוכרים את תיק הלקוחות שלהם בעסקה מסחרית עם החברות הגדולות".
חברת יונט קרדיט הבורסאית קצרה כותרות עם המינוי של שר האוצר לשעבר משה כחלון ליושב ראש שלה. "מצד אחד הממונה על שוק ההון פוסל רשיונות ומוציא החוצה את הקטנים", אומר עורך דין מהתחום, "ומהעבר השני חברות גדולות המקושרות במסדרונות השלטון יכולות להתרחב מבלי להתאמץ, לקנות פעילות מסחרית של העסקים שנסגרים ולתפוס נפח בשוק הכספים הרותח".
בשנים האחרונות נכנסו לפעילות בשוק המימון החוץ בנקאי ונכיון צ'קים מסחריים קרוב לעשר חברות ענק שהונפקו בבורסה.
"פנינסולה" השייכת לקבוצת מיטב דש
"גמא" מקבוצת הפניקס
אמפא קפיטל
אליו קפיטל
חברת האחים נאוי הוותיקה
אופק קפיטל
אופל בלאנס.
תרבות המאכערים
תנאי השכר החלומיים של משה כחלון ביונט קרדיט שבשליטת איש הביטוח שלמה אייזיק עוררו סערה. לפי הפרסומים, החברה הבטיחה לשר האוצר לשעבר חבילת שכר ואופציות בשווי של מעל 8 מיליון שקל (חלקם מותנים בביצוע המניה) עבור 80 אחוז משרה.
בתקשורת פורסם מכתב התראה שבעלי מניות ביונט קרדיט שגרו לדירקטוריון החברה. "לנוכח חוסר הכישורים המקצועיים – הסיבה היחידה כנראה שלפיה החברה מעוניינת בהעסקתו של כחלון היא היכולת שלו לפעול כמאכער בתוך המסגרת הפוליטית והרגולטורית שבתחום עיסוק החברה", הצהירו בעלי המניות באמצעות עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.
לטענתם, "כחלון אינו טאלנט יוצא דופן בתחום שתרומתו הצפויה לחברה תהיה יוצאת דופן… ואם תפקידו המיועד הוא לנצל קשרים מן העבר או או מידע מן העבר על כאלו ואחרים, הרי מרחפת מעל פעולות אלה עננה של אי חוקיות אפורה אם לא שחורה".
כחלון וחברת יונט לא הגיבו לטענות ומסרו רק כי "כחלון אדם עתיר כישורים וניסיון, ציבורי, ניהולי ומקצועי, אשר רלוונטיים לפעילות החברה".
הכלכלן גלעד אלפר, שהיה בעבר חבר המועצה הכלכלית המייעצת לשר האוצר כחלון, תרם לדיון וכתב בפייסבוק: "ברור שכחלון נשכר כדי להיות מאכער. אבל זה לא אומר שהחברה טועה. כלכלת ישראל עמוסה ברגולציה, מתוכננת מרכזית על ידי פוליטיקאים ופקידים, ובהרבה מקרים המפתח להצלחה הוא ניווט מיומן במסדרונות השלטון ולא מתן שירותים מעולים לצרכן… לשלם שכר מנופח לנווט מיומן במסדרונות השלטון זה דווקא הדבר הנכון לעשות".
בעל תפקיד ציבורי נוסף שגייסה יונט קרדיט לקמפיין ההתרחבות שלה בשוק הפיננסי הוא יואב צבר, כאמור, רשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר עד לפני שנים ספורות, ומי שעמד בראש יחידת הפיקוח על הצ'יינג'ים. צבר יצא לשוק הפרטי לאחר שהמחוקק הקים גוף פיקוח חדש עם שיניים ברשות שוק ההון, ופתח מיד חברת ייעוץ לנש"פים בהליכי רישוי, ובהמשך הצטרף כחבר הנהלה ו"קצין ציות" של יונט קרדיט.
מודיעין צווארון לבן
האם החברות הגדולות אשר מגייסות טאלנטים מהמגזר הציבורי כדי לקדם את ענייניהן במסדרונות השלטון נבחנות על ידי הממונה על שוק ההון באותם קני מידה מחמירים כמו הצ'יינג'ים הפרטיים? האם גם החברות הציבוריות מועדות לפסילת רישיון על סמך מידע מודיעיני?
עו"ד ניר ישראל ממשרד ישראל-חדאד, לשעבר תובע בכיר ביחידה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, ציין במסגרת עתירה שהגיש בשם לקוח שעתר נגד פסילת רשיונו, שורה של חקירות פליליות שהתנהלו נגד חברות בורסאיות בתחום השירותים הפיננסיים, כולל הבנקים הגדולים בישראל.
בנק לאומי, למשל, ספג עיצומים כספיים במיליוני שקלים לאחר שמנהליו הודו בעבירות הלבנת הון בארה"ב.
רק לאחרונה נסגר תיק חקירה שהתנהל נגד חברת האחים נאווי הציבורית, בחשד לעבירות מידע פנים.
חקירה אחרת התנהלה נגד חברת אס.אר.אקורד.
תיקי מודיעין עבי כרס של החברות הללו ובכירים בהן מעלים אבק במשרדי מערכת אכיפת החוק, אולם רשות שוק ההון לא שללה היתר עיסוק מאף אחת מהן. "כשמדובר בחברה ציבורית הרשות מהססת, היא תוודא רף גבוה יותר של ראיות לפני שתמנע המשך פעילות", אומר סנגור בכיר בתחום עבירות הצווארון הלבן, מה שמלמד על אכיפה בררנית.
בעוד שהליך פלילי רשמי נגד חברות ציבוריות מדווח על ידי המשטרה ועל ידי החברה עצמה אשר מחוייבת לדווח למשקיעים, תוצרים של איסוף מידע מודיעיני נותרים בחסיון עמוק. בתגובה לפניית "פוסטה" הבהירו ברשות שוק ההון כי גם הליכי שימוע לפסילת רשיון אינם פומביים ולא יימסר עליהם מידע לציבור. האחריות לדיווח למשקיעים בחברה ציבורית על הסיכון לעסקיה כתוצאה מפתיחה בהליך שלילת רישיון שירותים פיננסיים מוטל על החברות עצמן, או על הרשות לניירות ערך, ממנה לא נמסרה ל"פוסטה" תשובה ברורה בעניין.
מידע מודיעיני משטרתי ניתן לייצר נגד כל אדם שמתנהל מול מתחרים בכל התחומים, מהעברייני והמובהק ועד לעסקי, כלכלי, פוליטי ועוד. ידיעות מודיעיניות עשויות לעסוק בקשרים חברתיים בין יעד משטרתי לאיש עסקים או פקיד ציבורי, מידע על חשד לעבירות שמגיע מכתבות עיתונאיות במדורים השונים לרבות מדורי הרכילות.
לדוגמא מידע מודיעיני שנאסף גם על משה כחלון, על רקע קשריו החברתיים הקרובים עם טייקון הגז והנדל"ן קובי מימון, שעל פי פרסומים בעבר מבוקש מאז שנת 2010 לחקירה על היותו איש צללים בקבוצת חברות אנרגיה ונדל"ן. בתחקיר שפרסם גידי וייץ ב"הארץ" בשנת 2015 נטען כי כאשר כחלון היה חבר כנסת הוא פעל לכאורה מול שר הפנים כדי לקדם פתרון למחלוקת בין גופי התכנון לבין חברת אירפורט סיטי של מקורבו מימון. בן משפחה של כחלון נחקר בחשד לקבלת מידע פנימי על מניות חברות הגז של מימון, רגע לפני הזינוק הגדול שלהן, ואילו כחלון עצמו שנערך לו ביקור מוסק על אסדות הגז בלב ים העיד במשפט הגירושין של מימון מאשתו.
כאמור, מידעים מודיעיניים הם ההיפך מראיות, ולכן אין לפסול את כחלון, אבל נדמה כי הכלל הזה נשכח על ידי רשות ההון ובתי המשפט כאשר מדובר בסגירה מנהלית של עסקים קטנים ללא גב פוליטי. "שלילת רשיונות מנותני אשראי עצמאיים על בסיס מידע מודיעיני מהווה גזר דין ללא הרשעה ובטרם משפט", אומר עו"ד רונן רוזנבלום, מבכירי עורכי הדין של עבירות הצווארון הלבן. לדבריו, מדובר ב"מצב אבסורדי בו שופט נדרש לתת אמון ולהסתמך על עמדה משטרתית מודיעינית מבלי שמקורות המידע העידו לפניו או נחקרו בחקירה נגדית".
עו"ד גולדמן מתאר מצב מרחיק לכת אף יותר. "אני מייצג בשימוע שלושה נותני שירותים פיננסיים, שהיתה נגדם חקירה פלילית שנסגרה. החשדות להלבנת הון נבדקו ונגנזו. אין תיק פלילי – ולמרות זאת רשות שוק ההון הודיעה כי היא עומדת על סירוב למתן רשיון על בסיס המידע המודיעיני המשטרתי".
עו"ד ישראל: "רשות שוק ההון נוהגת כמנהג הספינקס כלפי נותני שירותי מטבע שמתפרנסים על פי חוק תחת רשויות האכיפה והרגולטור. מוציאים לעסק הודעות על מידע הידוע רק להם ומצדיק את סגירתם, רק אם בעל העסק יתן הסבר למידע שלא ידוע לו יתירו לו להמשיך להתפרנס. מדובר בהליך סרק שכל תכליתו סגירת נש"פ על פי דעתו של הרגולטור… שערוריה זו מתרחשת בשנת 2021, במדינה דמוקרטית שזכות העיסוק עוגנה בה בחוק יסוד. המצב מחייב שינוי חקיקה והגדרה מדוייקת של סמכויות הרגולטור, בהתאם לחוקי היסוד".
עו"ד ד"ר גיל עשת, שכתב במסגרת עבודת הדוקטורט שלו ספר על חידושים בדיני העונשין, מייצג אף הוא את קבוצת נותני השירותים הפיננסיים אשר עתרו נגד הרשות: "להחלטות המפקח צורף מכתב של עמוד אחד מהמשטרה, ובו שורה אחת: 'הנ"ל מעורב בהלבנת הון, לכן המלצת המשטרה שלילית'. לא אמרו באיזה אירוע עברייני, עם מי, תאריכים. הגישה נגד האזרח קיצונית, ועיני ההגנה קשורות. אף אחד לא רוצה עבריינים בענף הזה, אבל לקרוא עבריין לאדם שאפילו לא נחקר במשטרה, זה מרחיק לכת".
עו"ד עשת מסביר כי "תחום הפיקוח על נש"פים הוא חדש, אבל בפסיקה בנושא מידע מודיעיני בתחום רישוי עסקים ניתן למצוא כמה פסקי דין שקובעים כי אי אפשר להחזיק במידע מודיעני ללא הגבלת זמן, ומבלי לתקף אותו בהליך חקירתי".
עו"ד רוזנבלום, שהיה בעבר קצין חילוט של יאחב"ל, טוען כי הגיעה העת לשינוי מוחלט באופן בו בתי המשפט מתייחסים לשימוש הציני של המדינה במידע מודיעיני. "רביזיה כזו תתאפשר רק כאשר המקרה המתאים יגיע לבית משפט העליון, הטענות הנכונות בסוגיית המודיעין יועלו בפניו ואז יתאפשר לקבוע פעם אחת ולתמיד: ככל שהסנקציה הנדרשת על ידי הרשות תהיה גדולה ופגיעתה בזכות האזרח חמורה יותר – כך תידרש הרשות לעמוד בנטל ראייתי גבוה יותר העולה עד כדי ראיות לכאורה, וההיפך".
עדכון 30 אוגוסט
נוכח הודעת הממונה על השירותים הפיננסיים לבג"ץ על סטטוס אישור הרשיונות, ומספר הבקשות שטרם התקבלה בהן החלטה סופית (ראו הנתונים בתחילת הכתבה), קבע בג"ץ כי "על המשיב לתת קדימות מירבית להשלמת טיפולו בכל הבקשות לרשיונות". עוד נקבע כי הממונה יישא בהוצאות העותרים, נותני שירותים פיננסיים, בסכום של 12 אלף שקל.
חברת יונט של כחלון לוקחת את המיקומים של הצינגים ששוללים להם את הרשיון….
כחלון סגר בחוק את הצינגים ועכשיו החברה שלו פונה למי שנסגר ומציעה לו לקחת את המקום ואת אותה סחורה בדיוק שעשה הצינג שנסגר….ביזיון.
סירוב המדינה לבקשת מתן הרישיונות על סמך מידע מודיעיני בלבד,
זה בדיוק אותה שיטה של החילוטים והתפיסות שהמדינה מחרימה מאנשי עסקים על סמך חשד סביר של המשטרה שהרכוש הנתפס הושג בדרכים לא חוקיות.
אך התופעה הזאת היא הלכה למעשה
חאווה שהמדינה לוקחת מאזרחיה והכל מעוגן בחוק ובאישור בג צ.