פלילי | כלכלי | אסירים | שירותים מיוחדים לעורכי דין
0505645022 מידע מורחב
מיסים | פלילי | כלכלי | פשיטות רגל | הוצאה לפועל | אזרחי
0522614884 מידע מורחב
משפחה | ירושות | אימוץ ופונדקאות
0524588276 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | מיסים | הגירה
0534321310 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון | צווארון לבן | בינלאומי
0544591599 מידע מורחב
פלילי | מעצרים וחקירות | עבירות מין | אלימות במשפחה | פשע חמור
0507719770 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן | מעצרים וחקירות
0526411627 מידע מורחב
פלילי | פשע חמור | מעצרים וחקירות
0525981800 מידע מורחב
פלילי | אסירים | מעצרים וחקירות
0508370370 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | מנהלי | בינלאומי | צבאי
0544788868 מידע מורחב
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | בינלאומי
מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | אסירים | נדל"ן / אורבני
0545243703 מידע מורחב
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | הלבנת הון | חילוט | ניירות ערך
0523778117 מידע מורחב
פלילי | נוער | מעצרים וחקירות
0522888660 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | מעצרים | צווארון לבן | פשיעה חמורה
0523407232 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | כלכלי | מעצרים | צווארון לבן | בינלאומי
0547577333 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים | מנהלי | רישוי עסקים
0507302623 מידע מורחב
עו"ד אריאל נוטע (רו"ח)
כלכלי | מיסים | חשבוניות פיקטיביות | צווארון לבן
עו"ד ליאור שביט
פלילי | פשיעה חמורה | כלכלי | מיסים | צווארון לבן
עו"ד איתי רוזין
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה
שוורץ, נרקיס, עורכי דין
פלילי | אזרחי | מסחרי | משפחה
עברון – חברת עורכי דין ונוטריון
תעבורה | הבראת חברות | כלכלי | בינלאומי
עו"ד מירב זמיר
פלילי | פשיעה חמורה | עבירות מין | אלימות במשפחה | חקירות ומעצרים
עו"ד ליאור אפשטיין
פלילי | כלכלי | מנהלי | לשון הרע
עו"ד עומרי שטרן
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים | צבאי | תעבורה | צווארון לבן
עו"ד אליה של"ם
אסירים | פלילי | מיסים | כלכלי
עו"ד שני דרי אסייג
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה כלכלית | אסירים
עו"ד אשרף שחאדה
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | תעבורה
עו"ד אמיר ברכה
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר
עו"ד גל וולף
פלילי | צווארון לבן
עו"ד חיים לוי
כלכלי | מיסים | הלבנת הון | צווארון לבן
עו"ד יובל זמר
פלילי | פשע חמור | פשיעה כלכלית | צווארון לבן
מוטאי-מצגר-גרבאווי
תעבורה | תאונות דרכים | נזקי גוף | ייצוג שוטרים וסוהרים
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין
כלכלי | הלבנת הון | חילוט | ייעוץ לעורכי דין
עו"ד גיל דחוח
פלילי | כלכלי | מיסים | אזרחי
בנימין – דהן, משרד עורכי דין
פלילי | צווארון לבן | עבירות מס | ועדות שחרורים | נזיקין
עו"ד איתמר אמר
פלילי | תעבורה
עו"ד עומר גואטה
פלילי | צבאי | כלכלי | בינלאומי
עו"ד דני גרינברג
משפט פלילי | רישוי עסקים | תכנון ובנייה
עו"ד (רו"ח) יואב ציוני
עבירות מס | הלבנת הון | שומות וערעורי מס
אבי אמר משרד עורכי דין
פלילי | משפחה | תעבורה | כלכלי | חדלות פירעון | אזרחי מסחרי
עו"ד נעם שביט
פלילי | פשיעה חמורה | מיסים | הלבנת הון
עו"ד שילה ענבר
כלכלי | פלילי | מיסים | הלבנת הון | ייעוץ לעורכי דין
עו"ד רון פרסטר
פלילי | דיני צבא | כלכלי | צווארון לבן
עו"ד שאדי דבאח
פלילי | תעבורה
עו"ד שי שורר
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות
עו"ד נס בן נתן
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה | נוער
עו"ד זאב לקט
פלילי | אסירים | פשיעה חמורה
עו"ד גיא רבי
פלילי | אסירים | צווארון לבן | אזרחי | לשון הרע
עו"ד חיים שטנגר
משפחה | אזרחי | כלכלי | עסקים | נזיקין | פלילי
עו"ד נעמה אלחדד
פלילי | אסירים | כלכלי | צבאי
עו"ד שאול דבח
פלילי | מעצרים וחקירות | סמים | עבירות מין | אלימות במשפחה | משפחה
עו"ד יואל גולדברג
פלילי | אזרחי | משפחה | מיסים | תעבורה
עו"ד יפית וייסבוך
פלילי | כלכלי | צבאי | בינלאומי | זכויות אדם
עו"ד ירון דוד
פלילי | מנהלי | אזרחי מסחרי
עו"ד דרוויש נאשף
פלילי | פשיעה חמורה | זכויות אדם
עו"ד אורן בר עוז
כלכלי | פשיעה כלכלית | הלבנת הון | משפט פלילי
סגל, שמחיוב – משרד עו"ד
משפחה | פלילי | צבאי | כלכלי
אורי קינן ושות' – משרד עו"ד ונוטריון
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | מיסים והלבנת הון
עו"ד סימון חדאד
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד איתן כבריאן
פלילי | פשיעה חמורה | הליכי הסגרה | פשיעה כלכלית
משה אלון ושות'
פלילי | תעבורה | נדל"ן / אורבני | משמעתי

הצ'יינג'ים האחרונים, ונציג הטייקונים החדשים

רשות שוק ההון טוענת כי הפסילה של מאות נותני שירותי מטבע נועדה לנקות את השוק מארגוני פשיעה, והממונה על הרשות משה ברקת קבע כי די במידע מודיעיני כדי לפסול רשיונות מעוסקים פרטיים, מה שמצמצם את התחרות בשוק האשראי החוץ בנקאי לחברות הביטוח הגדולות אשר מיהרו לגייס פקידי ממשל בכירים לשעבר, מאכערים שכדאי להתעמק במידע המודיעיני עליהם, משה כחלון למשל

משרד האוצר ממשיך לקדם בכל הכוח את המהלך לחיסול מאות עסקים פרטיים קטנים של נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), ובמקביל הוא מרכז את ענף האשראי החוץ בנקאי בידי מספר קטן של שחקנים גדולים. ההעדפה היא לחברות ענק בורסאיות אשר מתנהלות כמו הבנקים, פותחות סניפים בכל הארץ ומגייסות טאלנטים מהשירות הציבורי שאך אתמול קבעו את תקנות הרגולציה החדשות – החל משר האוצר לשעבר משה כחלון עבור דרך רשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר לשעבר, יואב צבר, ועוד רבים וטובים שלטובת משכורות עתק עוזבים את שירות המדינה.

לכאורה, מדובר ביצירת תחרות לבנקים אבל הבעיה היא, שהחברות הגדולות המשתלטות על שוק הפיננסים וההלוואות הינן זרועות של טייקונים וגופי ענק מוסדיים (חברות הביטוח בעיקר) אשר משרתים לקוחות עסקיים גדולים בלבד, מה שמותיר את העסקים הקטנים והעצמאיים ללא פתרונות אשראי חלופיים.
המגמה הזו עולה מדיווח של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, משה ברקת, בתגובה לעתירה לבג"צ שהגישו שורה של נותני שירותים פיננסיים וחברת הייעוץ חשב נגד הממונה, שכבר ארבע שנים "בוחן" בקשות לרישיון שהגישו אלפי עוסקים, מרביתם ותיקים העוסקים בתחום שנים רבות.

מאז נכנס לתוקף חוק הפיקוח החדש ביולי 2017 כפופים כל נותני האשראי לפיקוח ודרישות ציות מחמירות, והמשך עיסוקם מוטל בספק גם אם החזיקו קודם בתעודת נותן שירותי מטבע מוכרת של משרד האוצר. קבלת רישיון על פי תקני הפיקוח החדשים כוללת סקירת מערכות דקדקנית, כולל בדיקת רקע של המודיעין המשטרתי הקיים על כל עוסק.
באמצעות עו"ד אורי גולדמן, עו"ד ד"ר גיל עשת ואחרים עתרו אשתקד העוסקים שרשיונם הוקפא למעשה, כדי שבג"צ יחייב את הממונה לסיים את הליכי אישור הרשיונות. בג"ץ הורה לממונה לסיים טיפול ברשיונות עד 1 ביולי 2021, אולם הממונה לא עמד ביעד.

נציגיו של הממונה הודיעו בחודש יולי לבג"צ כי המשרד אישר רק שליש מבקשות הרישיון של נותני שירותים פיננסיים (נש"פים) הכוללים צ'יינג'ים, עסקי נכיון צ'קים, הלוואות ואשראי חוץ בנקאי.
הממונה הודיע כי מתוך 2176 בקשות הוא סיים טיפול בכ-1700 בלבד, מתוכן אושרו רק 683 רשיונות.
583 בקשות אחרות סורבו, עוסקים אלה יפסיקו את פעילותם וייצאו מהשוק אלא אם כן יתקבלו עתירות פרטיות שיגישו נגד הממונה לבתי המשפט.
417 בקשות נוספות בוטלו לטענת המפקח על ידי מבקשי הרישיון עצמם.
כ-500 בקשות נוספות מצויות עדיין בשלבי טיפול אבל חצי מהן כבר במסלול דחייה.
בתוך כך, למספר הכללי התווספו כ-400 בקשות שהוגשו בשנה האחרונה, 150 מהן התקבלו, היתר עדיין בבחינה.

אלון בן יאיר, יו"ר איגוד נותני שירותים פיננסיים מוסדרים ובעל עסק עצמאי הפועל בבת ים, מתאר משפך של לקוחות מהבנקים אל החברות החוץ בנקאיות הגדולות, ואל הצ'יינגים הפרטיים. "הכסף של נותני האשראי הגדולים יותר זול כנראה אבל הם עובדים רק עם הלקוחות הגדולים. השירות בעסק הפרטי יותר מהיר ויותר אישי. כל כלכלה מתקדמת בעולם נשענת על נותני שירותים פיננסיים פרטיים, בהולנד נתח השוק של החוץ בנקאיים גבר על זה של המערכת הבנקאית, זו הסדרה אמיתית, שנועדה להכניס תחרות ולתת שירות זול ויעיל. במדינה שלנו הכל עובד הפוך – מעדיפים את הכוח הריכוזי".
מה הנזק הצפוי ללקוחות מהקטנת שוק האשראי הפרטי?
"מדובר בלקוחות שהבנקים והחברות הגדולות הזניחו. הגופים הקטנים המפוקחים עובדים עם ההון העצמי שלהם ולוקחים את סיכוני האשראי ללקוחות האלה, אם אנחנו לא נהיה בשוק, מי יתן להם מענה? הביקוש לכסף לא ייעלם, האנשים יושלכו כטרף אל השוק האפור".

"הלקוחות יושלכו לשוק האפור". אלון בן יאיר

ההתמכרות למידע מודיעיני
רשות שוק ההון טוענת כי בבסיס המהלך, שהשליך החוצה מעל שליש מהעוסקים בענף, עומדת כוונת המחוקק לנקות את השוק ממלביני הון או מבעלי רקע עברייני.
אולם, החוק הסמיך את הרשות לבחון הרשעות וכתבי אישום, המחוקק לא קבע כי ייפסלו רשיונות על בסיס המלצה משטרתית. הממונה על שוק ההון הוא שקבע בהנחיה פנימית, כי די לו בכך שהמשטרה תודיע שקיים מידע מודיעיני על עבירות פליליות לכאורה שבוצעו בפריפריה של העסק, גם במקרים בהם העוסק לא זומן לחקירה ואינו יכול להתעמת עם המידע החסוי שבדרך כלל מקורו במודיעים משטרתיים עלומים, שאמינותם ומהיימנותם אינם ברורה ולא פעם אלה ממש מתחרים בעלי אינטרס.

חלק משמעותי מ-600 הצ'יינגים שקיבלו הודעות סירוב בשנה האחרונה נאלצו לסגור את שעריהם על סמך מידע מודיעיני. למעט פסק דין בודד של השופטת אסתר נחליאלי-חייט מבית משפט המחוזי בתל אביב, שביקרה באופן חריף את הממונה וקבעה כי תהליך העבודה שלו בלתי חוקי, בעשרות עתירות אחרות שהוגשו בתי המשפט נעתרו לכל דרישות הרשות.

בעקבות הפסילה המסיבית של נותני שירותי האשראי נסגרו מאות חנויות פרטיות ותיקות להמרת כסף, אבל מהעבר השני חברות ענק פותחות סניפים ובולעות את כל נתח השוק. "בז'רגון הכלכלי קוראים לזה קונסולידציה, כשהשוק הולך לכיוון של התאגדות תחת חברות גדולות", אומר עו"ד גולדמן, יו"ר ועדת עבירות כלכליות בלשכת עורכי הדין, המתמחה בייצוג נותני שירותים פיננסיים. "ייצגנו עשרות עותרים נגד רשות שוק ההון; היו מקרים שהעתירות שלנו התקבלו בהסכמה, והתיקים הוחזר לשימוע מנהלי שבסיומו ניתן רישיון. אבל המלחמה המשפטית קשה ויקרה, ולא מעט עוסקים שנפסלים מוותרים ומוכרים את תיק הלקוחות שלהם בעסקה מסחרית עם החברות הגדולות".

חברת יונט קרדיט הבורסאית קצרה כותרות עם המינוי של שר האוצר לשעבר משה כחלון ליושב ראש שלה. "מצד אחד הממונה על שוק ההון פוסל רשיונות ומוציא החוצה את הקטנים", אומר עורך דין מהתחום, "ומהעבר השני חברות גדולות המקושרות במסדרונות השלטון יכולות להתרחב מבלי להתאמץ, לקנות פעילות מסחרית של העסקים שנסגרים ולתפוס נפח בשוק הכספים הרותח".
בשנים האחרונות נכנסו לפעילות בשוק המימון החוץ בנקאי ונכיון צ'קים מסחריים קרוב לעשר חברות ענק שהונפקו בבורסה.
"פנינסולה" השייכת לקבוצת מיטב דש
"גמא" מקבוצת הפניקס
אמפא קפיטל
אליו קפיטל
חברת האחים נאוי הוותיקה
אופק קפיטל
אופל בלאנס.

השר לשעבר משה כחלון (צילום: פלאש 90)

תרבות המאכערים
תנאי השכר החלומיים של משה כחלון ביונט קרדיט שבשליטת איש הביטוח שלמה אייזיק עוררו סערה. לפי הפרסומים, החברה הבטיחה לשר האוצר לשעבר חבילת שכר ואופציות בשווי של מעל 8 מיליון שקל (חלקם מותנים בביצוע המניה) עבור 80 אחוז משרה.
בתקשורת פורסם מכתב התראה שבעלי מניות ביונט קרדיט שגרו לדירקטוריון החברה. "לנוכח חוסר הכישורים המקצועיים – הסיבה היחידה כנראה שלפיה החברה מעוניינת בהעסקתו של כחלון היא היכולת שלו לפעול כמאכער בתוך המסגרת הפוליטית והרגולטורית שבתחום עיסוק החברה", הצהירו בעלי המניות באמצעות עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.
לטענתם, "כחלון אינו טאלנט יוצא דופן בתחום שתרומתו הצפויה לחברה תהיה יוצאת דופן… ואם תפקידו המיועד הוא לנצל קשרים מן העבר או או מידע מן העבר על כאלו ואחרים, הרי מרחפת מעל פעולות אלה עננה של אי חוקיות אפורה אם לא שחורה".
כחלון וחברת יונט לא הגיבו לטענות ומסרו רק כי "כחלון אדם עתיר כישורים וניסיון, ציבורי, ניהולי ומקצועי, אשר רלוונטיים לפעילות החברה".

רגולטור לשעבר. יואב צבר

הכלכלן גלעד אלפר, שהיה בעבר חבר המועצה הכלכלית המייעצת לשר האוצר כחלון, תרם לדיון וכתב בפייסבוק: "ברור שכחלון נשכר כדי להיות מאכער. אבל זה לא אומר שהחברה טועה. כלכלת ישראל עמוסה ברגולציה, מתוכננת מרכזית על ידי פוליטיקאים ופקידים, ובהרבה מקרים המפתח להצלחה הוא ניווט מיומן במסדרונות השלטון ולא מתן שירותים מעולים לצרכן… לשלם שכר מנופח לנווט מיומן במסדרונות השלטון זה דווקא הדבר הנכון לעשות".

בעל תפקיד ציבורי נוסף שגייסה יונט קרדיט לקמפיין ההתרחבות שלה בשוק הפיננסי הוא יואב צבר, כאמור, רשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר עד לפני שנים ספורות, ומי שעמד בראש יחידת הפיקוח על הצ'יינג'ים. צבר יצא לשוק הפרטי לאחר שהמחוקק הקים גוף פיקוח חדש עם שיניים ברשות שוק ההון, ופתח מיד חברת ייעוץ לנש"פים בהליכי רישוי, ובהמשך הצטרף כחבר הנהלה ו"קצין ציות" של יונט קרדיט.

כחלון עם החבר חיים אביטן בסיור מוסק לאסדת הגז של החבר קובי מימון

מודיעין צווארון לבן
האם החברות הגדולות אשר מגייסות טאלנטים מהמגזר הציבורי כדי לקדם את ענייניהן במסדרונות השלטון נבחנות על ידי הממונה על שוק ההון באותם קני מידה מחמירים כמו הצ'יינג'ים הפרטיים? האם גם החברות הציבוריות מועדות לפסילת רישיון על סמך מידע מודיעיני?

עו"ד ניר ישראל ממשרד ישראל-חדאד, לשעבר תובע בכיר ביחידה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, ציין במסגרת עתירה שהגיש בשם לקוח שעתר נגד פסילת רשיונו, שורה של חקירות פליליות שהתנהלו נגד חברות בורסאיות בתחום השירותים הפיננסיים, כולל הבנקים הגדולים בישראל.
בנק לאומי, למשל, ספג עיצומים כספיים במיליוני שקלים לאחר שמנהליו הודו בעבירות הלבנת הון בארה"ב.
רק לאחרונה נסגר תיק חקירה שהתנהל נגד חברת האחים נאווי הציבורית, בחשד לעבירות מידע פנים.
חקירה אחרת התנהלה נגד חברת אס.אר.אקורד.

תיקי מודיעין עבי כרס של החברות הללו ובכירים בהן מעלים אבק במשרדי מערכת אכיפת החוק, אולם רשות שוק ההון לא שללה היתר עיסוק מאף אחת מהן. "כשמדובר בחברה ציבורית הרשות מהססת, היא תוודא רף גבוה יותר של ראיות לפני שתמנע המשך פעילות", אומר סנגור בכיר בתחום עבירות הצווארון הלבן, מה שמלמד על אכיפה בררנית.

בעוד שהליך פלילי רשמי נגד חברות ציבוריות מדווח על ידי המשטרה ועל ידי החברה עצמה אשר מחוייבת לדווח למשקיעים, תוצרים של איסוף מידע מודיעיני נותרים בחסיון עמוק. בתגובה לפניית "פוסטה" הבהירו ברשות שוק ההון כי גם הליכי שימוע לפסילת רשיון אינם פומביים ולא יימסר עליהם מידע לציבור. האחריות לדיווח למשקיעים בחברה ציבורית על הסיכון לעסקיה כתוצאה מפתיחה בהליך שלילת רישיון שירותים פיננסיים מוטל על החברות עצמן, או על הרשות לניירות ערך, ממנה לא נמסרה ל"פוסטה" תשובה ברורה בעניין.

מידע מודיעיני משטרתי ניתן לייצר נגד כל אדם שמתנהל מול מתחרים בכל התחומים, מהעברייני והמובהק ועד לעסקי, כלכלי, פוליטי ועוד. ידיעות מודיעיניות עשויות לעסוק בקשרים חברתיים בין יעד משטרתי לאיש עסקים או פקיד ציבורי, מידע על חשד לעבירות שמגיע מכתבות עיתונאיות במדורים השונים לרבות מדורי הרכילות.

לדוגמא מידע מודיעיני שנאסף גם על משה כחלון, על רקע קשריו החברתיים הקרובים עם טייקון הגז והנדל"ן קובי מימון, שעל פי פרסומים בעבר מבוקש מאז שנת 2010 לחקירה על היותו איש צללים בקבוצת חברות אנרגיה ונדל"ן. בתחקיר שפרסם גידי וייץ ב"הארץ" בשנת 2015 נטען כי כאשר כחלון היה חבר כנסת הוא פעל לכאורה מול שר הפנים כדי לקדם פתרון למחלוקת בין גופי התכנון לבין חברת אירפורט סיטי של מקורבו מימון. בן משפחה של כחלון נחקר בחשד לקבלת מידע פנימי על מניות חברות הגז של מימון, רגע לפני הזינוק הגדול שלהן, ואילו כחלון עצמו שנערך לו ביקור מוסק על אסדות הגז בלב ים העיד במשפט הגירושין של מימון מאשתו.

כאמור, מידעים מודיעיניים הם ההיפך מראיות, ולכן אין לפסול את כחלון, אבל נדמה כי הכלל הזה נשכח על ידי רשות ההון ובתי המשפט כאשר מדובר בסגירה מנהלית של עסקים קטנים ללא גב פוליטי. "שלילת רשיונות מנותני אשראי עצמאיים על בסיס מידע מודיעיני מהווה גזר דין ללא הרשעה ובטרם משפט", אומר עו"ד רונן רוזנבלום, מבכירי עורכי הדין של עבירות הצווארון הלבן. לדבריו, מדובר ב"מצב אבסורדי בו שופט נדרש לתת אמון ולהסתמך על עמדה משטרתית מודיעינית מבלי שמקורות המידע העידו לפניו או נחקרו בחקירה נגדית".

עו"ד גולדמן מתאר מצב מרחיק לכת אף יותר. "אני מייצג בשימוע שלושה נותני שירותים פיננסיים, שהיתה נגדם חקירה פלילית שנסגרה. החשדות להלבנת הון נבדקו ונגנזו. אין תיק פלילי – ולמרות זאת רשות שוק ההון הודיעה כי היא עומדת על סירוב למתן רשיון על בסיס המידע המודיעיני המשטרתי".

עו"ד ישראל: "רשות שוק ההון נוהגת כמנהג הספינקס כלפי נותני שירותי מטבע שמתפרנסים על פי חוק תחת רשויות האכיפה והרגולטור. מוציאים לעסק הודעות על מידע הידוע רק להם ומצדיק את סגירתם, רק אם בעל העסק יתן הסבר למידע שלא ידוע לו יתירו לו להמשיך להתפרנס. מדובר בהליך סרק שכל תכליתו סגירת נש"פ על פי דעתו של הרגולטור… שערוריה זו מתרחשת בשנת 2021, במדינה דמוקרטית שזכות העיסוק עוגנה בה בחוק יסוד. המצב מחייב שינוי חקיקה והגדרה מדוייקת של סמכויות הרגולטור, בהתאם לחוקי היסוד".

עו"ד ד"ר גיל עשת, שכתב במסגרת עבודת הדוקטורט שלו ספר על חידושים בדיני העונשין, מייצג אף הוא את קבוצת נותני השירותים הפיננסיים אשר עתרו נגד הרשות: "להחלטות המפקח צורף מכתב של עמוד אחד מהמשטרה, ובו שורה אחת: 'הנ"ל מעורב בהלבנת הון, לכן המלצת המשטרה שלילית'. לא אמרו באיזה אירוע עברייני, עם מי, תאריכים. הגישה נגד האזרח קיצונית, ועיני ההגנה קשורות. אף אחד לא רוצה עבריינים בענף הזה, אבל לקרוא עבריין לאדם שאפילו לא נחקר במשטרה, זה מרחיק לכת".
עו"ד עשת מסביר כי "תחום הפיקוח על נש"פים הוא חדש, אבל בפסיקה בנושא מידע מודיעיני בתחום רישוי עסקים ניתן למצוא כמה פסקי דין שקובעים כי אי אפשר להחזיק במידע מודיעני ללא הגבלת זמן, ומבלי לתקף אותו בהליך חקירתי".

עו"ד רוזנבלום, שהיה בעבר קצין חילוט של יאחב"ל, טוען כי הגיעה העת לשינוי מוחלט באופן בו בתי המשפט מתייחסים לשימוש הציני של המדינה במידע מודיעיני. "רביזיה כזו תתאפשר רק כאשר המקרה המתאים יגיע לבית משפט העליון, הטענות הנכונות בסוגיית המודיעין יועלו בפניו ואז יתאפשר לקבוע פעם אחת ולתמיד: ככל שהסנקציה הנדרשת על ידי הרשות תהיה גדולה ופגיעתה בזכות האזרח חמורה יותר – כך תידרש הרשות לעמוד בנטל ראייתי גבוה יותר העולה עד כדי ראיות לכאורה, וההיפך".

עדכון 30 אוגוסט

נוכח הודעת הממונה על השירותים הפיננסיים לבג"ץ על סטטוס אישור הרשיונות, ומספר הבקשות שטרם התקבלה בהן החלטה סופית (ראו הנתונים בתחילת הכתבה), קבע בג"ץ כי "על המשיב לתת קדימות מירבית להשלמת טיפולו בכל הבקשות לרשיונות". עוד נקבע כי הממונה יישא בהוצאות העותרים, נותני שירותים פיננסיים, בסכום של 12 אלף שקל.

3 תגובות

  1. אורי הגב

    חברת יונט של כחלון לוקחת את המיקומים של הצינגים ששוללים להם את הרשיון….

  2. אורי הגב

    כחלון סגר בחוק את הצינגים ועכשיו החברה שלו פונה למי שנסגר ומציעה לו לקחת את המקום ואת אותה סחורה בדיוק שעשה הצינג שנסגר….ביזיון.

  3. ליאור סעדה מילר הגב

    סירוב המדינה לבקשת מתן הרישיונות על סמך מידע מודיעיני בלבד,
    זה בדיוק אותה שיטה של החילוטים והתפיסות שהמדינה מחרימה מאנשי עסקים על סמך חשד סביר של המשטרה שהרכוש הנתפס הושג בדרכים לא חוקיות.
    אך התופעה הזאת היא הלכה למעשה
    חאווה שהמדינה לוקחת מאזרחיה והכל מעוגן בחוק ובאישור בג צ.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן