בשב"ס יודעים כי במשך שנים ארוכות האסיר קוטייר עודה זכה לתנאים מפליגים מתוקף היותו מוליך דעה בקרב אסירים מהחברה הערבית אבל גם בקרב ראשי ארגוני פשע יהודים, שמחבבים אותו מאוד או סתם פוחדים ממנו.
כתב האישום המקורי שהוגש נגדו בתיק בו הוא הורשע ונשפט ל-18 שנות מאסר מלמד על שיתוף הפעולה שלו בחוץ עם ארגון הפשע של האחים מוסלי, כמפקד הזרוע המבצעית של הארגון. קוטייר היה אז בעל יכולות הפעלה בקרב עבריינים מהחברה הערבית, עם דגש על ארגון חרירי מעיר הולדתו ג'לג'וליה.
ארגון פשע מוסלי המורחב בשיתוף ערן חייא מימן את ההוצאות המשפטיות של עודה ומרבית הנאשמים – 18 במספר. מעבר להוצאות המשפטיות, שכללו גם תשלומי פיצויים וקנסות בהיקפים של מיליונים כדי לרצות את הפרקליטות ובתי המשפט ולמנוע מאסרי עולם, ארגון מוסלי דאג גם למימון הכלכלה של חלק ממשפחות הנאשמים.
באיזשהו שלב סמוך לגזר הדין עבר חתול שחור בין כל חברי הקואליציה של ארגון מוסלי וארגון חרירי, ושני הארגונים התפלגו בינהם והתאחדו לשתי קואליציות חדשות:
מצד אחד, האחים מוסלי עם שותפם משכבר הימים וויסאם חרירי והאחים עייאט מג'לג'וליה.
מצד שני, קוטייר עודה, ערן חייא ונאסר חרירי מאום אל פאחם.
לא סתם התפלגו הארגונים וכל אחד פנה לענייניו, ממש לא, הפילוג כלל מלחמת חיסולים שיצרה קואליציות חדשות וסחפה אליה את מרבית ארגוני הפשע שנדרשו להכריע – איתנו או איתם?
בתל אביב – מוסלי נגד ערן חייא ולהיפך, בשילוב האחים דין ושון קסנטיני.
במשולש – חרירי נגד חרירי.
בצפון – ארגוני פשע קטלניים מנצרת (בכרי), מכפר ראמה (אבו לטיף) ומג'דיידה מכר (נעימי).
למעלה מ-30 עבריינים ולא מעורבים חוסלו בשנתיים האחרונות, על מרביתם דיווחנו בהרחבה באתר "פוסטה". מלחמת החיסולים האכזרית ידועה היטב גם למודיעין המשטרה בלהב 433 ונדונה בימ"ר המחוזיות, אבל חרף ההשקעה הרבה במשאבים ובמאמצים אנושיים מתקשים שם לתת מענה ברמת המניעה, ומה שלא פחות חמור ברמת הפיענוח – כתבי אישום והרשעות.
עם כניסתו לתפקיד של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוא סימן את קוטייר עודה כאסיר שמסמל את כל הרע בפשיעה הגואה בחברה הערבית, והחל לשבץ את שמו בנאומים ובהודעות לתקשורת שהוא מוציא מפעם לפעם.
המסר נקלט היטב בשב"ס עם ממלא מקום הנציב החדש, גונדר קובי יעקובי, שבן גביר שלף מהמשטרה לטובת אחד ממוקדי הכוח שלו, בטח מאז שפרצה המלחמה ומתקני הכליאה הוצפו באלפי עצורים בטחוניים. "קמפיין הפיתות העירקיות" של האסירים הבטחוניים קיבל לגיטימציה ציבורית, ועליו הלביש השר את קוטייר שסומן כיעד נוסף להרעת התנאים הכללית.
בהשראת המפקד החדש הועבר קוטייר מהתא המרווח שהיה לו בכלא אשל, "עם פינת אירוח, חצר קטנה, מכונת כביסה וטלפונים ניידים", לטובת תא רגיל בכלא איילון, שם הוא שובץ עם מספר 2 בארגון שלו, אברהים קוזמאר.
חלף זמן קצר ומודיעין שב"ס חשף שלשניים יש טלפון סלולרי בחדר, ממנו הם מתקשרים עם כל העולם בחוץ. אחרי תקופת האזנות קצרה לטובת איסוף מודיעין של המשטרה פשטו לוחמי שב"ס על התא והאגף, תפסו כמה מכשירי טלפון והפרידו את השניים, קוטייר נשלח לכלא קציעות בדרום, קוזמאר נותר באיילון. לפי החשד של המשטרה, החברים בחוץ לא השלימו עם הפעילות של שב"ס נגד שני בכירי הארגון, ורימוני רסס ממיטב התוצרת של מלחמת "חרבות ברזל" הושלכו לעבר מתקני כליאה, אבו כביר ואיילון, מסר לקצונה הבכירה שמקבלת את ההחלטות.
לפני כשנתיים כבר היו נסיונות פגיעה בקציני שב"ס עקב החיכוך עם קוטייר בבית הסוהר, חקירת משטרה הובילה למעצר והגשת כתב אישום נגד כמה עבריינים ממרכז הארץ.
כעת נפתחה חקירה חדשה משותפת לימ"ר שב"ס, יאחב"ל וימ"ר מרכז. הפעם לא היו טלפונים מוברחים בתא של קוטייר, אז חוקרי המשטרה "התלבשו" באישור פרקליט מחוז דרום על הטלפון של אחת מעורכות הדין המייצגת את קוטייר ואחרים מהארגון. באישור בית משפט האזינו לטלפון של עורכת הדין וגילו, שהיא מנהלת שיחת ועידה עם לפחות שני לקוחות שלה, האחד קוטייר בכלא קציעות והשני הוא נאסר חרירי בתא הפרדה ארצי בבית הסוהר "אוהלי קידר" אי שם בנגב.
שני האסירים, שמוגדרים כראשי ארגון פשיעה, היו רשאים לעשות שימוש בטלפון לשיחות עם מספר מצומצם של קרובי משפחה ועורכי דין בלבד, כדי למנוע מהם המשך ניהול של פעילות פשיעה. במשטרה טוענים שהעורכת דין היתה אמורה לדעת זאת, ולמנוע את התקשורת בין קוטייר לבין שותפו לדרך חרירי, אבל מה שיותר גרוע למנוע שיחות של קוטייר עם יעדים עברייניים, אלה שלכאורה הוציאו לפועל את השלכת הרימונים לעבר מתקני הכליאה, כנקמה על היחס לקוטייר בכלא – חשד שחוקרי המשטרה עוד צריכים להוכיח באשר לשני הצעירים החשודים שמעצרם הוארך עד תשע אפריל.
במשטרה הבהירו כי עורכת הדין אינה קשורה לקשירת הקשר של השלכת הרימונים, אלא רק לשיבוש החקירה על בסיס העברת המסרים בין שני ראשי ארגון הפשע, וביצוע פעולה אסורה מעצם קיומן של שיחות הוועידה. בהסכמת המשטרה עורכת הדין שמיוצגת על ידי עו"ד משה יוחאי התחייבה לא ליצור קשר עם לקוחותיה בתיק זה למשך 180 ימים.
בהקשר זה יש לומר כי השימוש בכלי של שיחות ועידה מאוד נפוץ בקרב עורכי דין וכלואים, לא פעם עורכי דין מחברים את שני הצדדים לשיחה ופורשים לענייניהם מבלי להאזין כלל לשיחות. "הייתי מחברת אותם לטלפון והולכת לעשות כביסה", שתפה פעם עורכת דין ידועה בשיחה עם "פוסטה".
כעת, על רקע העימות עם קוטייר בהשראת השר בן גביר החליטו במשטרה ליירט את השיחות של קוטייר עם אחת מעורכות הדין שמותר לו לשוחח עימן, והשיחות הללו הניבו את המעצר המתוקשר שזכה לכותרות בכל ערוצי התקשורת – לשביעות רצונו של השר החייכני שיודע להכיר תודה, אבל מה מצב הראיות? לפי החלטות של שלושה שופטים, לא משהו.
תיק קוטייר
בבית המשפט נציגי ימ"ר מרכז ייחסו לקוטייר שורה ארוכה של עבירות, מקשירת קשר לסחיטה באיומים וגרימת פיצוץ בחומר נפץ, ועד לפעולות אסורות בציוד של שב"ס והפרת הוראה חוקית. בפתח הדיון ציינה נציגת ימ"ר מרכז כי במהלך חיפוש ב-28 ינואר אתרו לוחמי שב"ס באגף בו שוהה עודה עם שותפו לתיק קזמאר, מספר מכשירי סלולר ואמצעי תקשורת עם גישה לאינטרנט, מברג וסיגריות אלקטרוניות עם חומר מילוי.
24 שעות לאחר החיפוש, הדגישה התובעת, הושלכו רימונים לעבר כלא הדרים ואבו כביר. לפי המשטרה, על פי חומר מודיעיני וראיות שיש בידי המשטרה קוטייר המשיך לנהל את ארגון הפשע שלו מתוך הכלא, ובעקבות החיפוש הוא איים על קצין המבצעים של מחוז מרכז שב"ס.
מנגד, הסנגור של עודה, עו"ד משה יוחאי, הכחיש את המיוחס למרשו. לטענתו, בעקבות האירוע קוטייר הוכנס לבידוד ולא יצר קשר עם העולם החיצון, ורק בעקבות עתירות שהוגשו ניתנה החלטה להתיר לו לשוחח עם עורך דין. "להצביע על כך שעודה שלח מישהו לזרוק רימונים כשהוא משולל כל זכות, זה לזרוק אמירות סתמיות לחלל האוויר.
"אם האיומים היו לפני כחודשיים, איך זה שאף אחד לא עצר אותו מאז? הוא נלקח לבידוד, ורק כעת הגיעה היחידה החוקרת ואומרת לו שלפני חודשיים הוא איים על קצין".
השופט אבי וסטרמן קבע על פי החומר שבפניו להאריך את מעצרו של קוטייר עד 8 באפריל.
בעניינו של השותף קזמאר, שנותר כלוא באיילון, המשטרה מייחסת לו עבירות של קשירת קשר לפשע, גרימת פיצוץ חומר נפץ, הפרת הוראה חוקית והחזקת סמים. על פי המשטרה, באותו חיפוש מחודש ינואר, לצד תפיסת שני מכשירי טלפון סלולארי וראוטר, נמצאו בתא שלו סמים ועוד שני מכשירי טלפון.
סנגורו, עו"ד איתי כהן, טען כי מדובר מעבירות מלפני חודשיים שלא מקימות עילת מעצר, מה גם שהאסיר נשפט עליהן בדין משמעתי. הסנגור הכחיש כל קשר למעורבות קזמאר באירועי השלכת הרימונים.
השופט אבי וסטרמן אימץ את טיעוני ההגנה, הוא דחה על הסף את בקשת המעצר של המשטרה וקבע כי האסיר ישאר בתנאים בהם היה לפני מעצרו.
לבקשת המשטרה ניתן עיכוב ביצוע להחלטה על מנת לאפשר למשטרה הגשת ערר.
השחרור של נאסר חרירי
לאחר שבדיונים של קוטייר וקזמאר התברר כי המשטרה לא חשפה ראיות משמעותיות באשר להשלכת הרימונים, גם בדיון על הארכת מעצרו של נאסר חרירי עלה שאין לו קשר להשלכת הרימונים. בהקשר הזה אפשר לציין כי חרירי מרבה להשמיע בפני מקורביו לכל אורך התקופה האחרונה, כי עם כל הכבוד לחברות שלו עם קוטייר הוא אינו שותף שלו בכל הקשור למלחמות עם שירות בתי הסוהר.
כך, בעניינו נותרו החשדות לשיחות טלפון אסורות בתיווך העורכת דין שלו. את חרירי הביאו לבית משפט נציגי יאחב"ל שמנהלים תיק אחר נגדו בבית משפט, הם ייחסו לו עבירות של קשירת קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית ופעולות בתקשורת אסורה בכלא. בפתח הדיון נציג המשטרה סיפר על השתלשלות הדברים שהובילה למעצר: "בתום חקירה סמויה שנערכה בחודשים האחרונים על ידי יאחב"ל, ימ"ר מרכז ושב"ס כנגד ארגוני פשיעה, עלה חשד כי נאסר חרירי מנהל קשרים באמצעים אסורים ומבצע שיחות ועידה עם חברי ארגון אחרים, כל זה בסיוע של עורכת דין שמייצגת אותו, ובניגוד להחלטות שב"ס המגבילות אותו בשיחות טלפון לסנגור בלבד".
סנגורו של חרירי, עו"ד תמיר סננס, ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, טען בתגובה: "מה שעושים כאן זה כמעט בלתי ראוי. הדיון הזה נועד אך ורק כדי לסכל שחרור אפשרי של העצור כאן ביום חמישי (בתיק סחיטה בו הוא עצור עד הודעה אחרת, "פוסטה). הוא נחקר אתמול והוחזר בדיוק לתא שבו הוא שוהה. הוא עצור בהפרדה ארצית, אי אפשר להעביר אותו לאגף עצורי ימים. אז מה השינוי? הוציאו לו את הקומקום החשמלי ואת הטלוויזיה, זה ישבש את החקירה? עם כל הכבוד לתוכנית החקירה, אז בודקים שיחות אבל עוצרים על עבירת עוון כשהוא ממילא עצור ובתא הפרדה? אני מבקש מבית המשפט לא לתת יד לדבר הזה ולהחזירו לאותם תנאים בהם שהה".
המשטרה ביקשה מבית המשפט למנוע ממנו באופן גורף שיחות וביקורים, ולאפשר לו רק התייעצות פרונטלית עם הסנגור, לא באמצעות קו טלפון.
השופטת דורית סבן נוי, שעיינה בחומרי החקירה ושמעה את טיעוני הצדדים, קבעה כי קיים חשד סביר לעבירות המיוחסות. עם זאת השופטת ציינה כי העורכת דין שביצעה את ההתקשרות האסורה שוחררה בתנאים מגבילים בהסכמת היחידה החוקרת, לפיכך יש לתת יחס דומה לחשוד. "בהינתן טיב החשד ובסטטוס בו מצוי החשוד, כשעילת המעצר היא חשש לשיבוש הליכי חקירה בלבד, שוכנעתי כי די במגבלות הנוספות כדי לקיים את תכליות המעצר".
השופטת הורתה לשחרר את חרירי בתנאים מגבילים בכלא של איסור שיחות טלפוניות למשך חמישה ימים, מפגשים עם עורכי דין ייעשו פיזית בלבד, ואיסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים למשך חודש.
המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע להחלטה ובתוך מספר שעות הגישה ערר, שבו חשפה עוד כמה פרטים על נסיבות המעצר והפרשה כולה.
לפי המשטרה בערר, התשתית הראייתית הלכאורית שהצטברה מלמדת כי חרירי עשה שימוש מכוון בסניגורית שלו ביודעין ובאופן רצוף מעל שנה וחצי, במטרה לעקוף החלטות שיפוטיות האוסרות עליו שיחות טלפוניות. בערר נטען, כי חרירי עצמו הודה במיוחס לו באשר לניהול השיחות, אבל הפיל את האחריות על הסנגורית.
עוד ציינה המשטרה בהקשר זה, כי לחרירי מיוחסות עשרות רבות של הפרות נוספות, בלי קשר לעורכת הדין. "טעה בית המשפט עת בחר להשוות בין מצבה של סנגורית ללא עבר פלילי ובעלת רישיון לעריכת דין, לבין חרירי שהינו עבריין בכיר אשר נמצא כעת במעצר בתיק חמור של סחיטה בכוח ובאיומים".
נציגת המשטרה ציינה כי רק לפני מספר שבועות הוגש נגד חרירי כתב אישום נוסף בעבירות של איומים וניסיון תקיפה של אנשי שב"ס.
המשטרה דחתה את טענת הסנגור לפיה המעצר נועד לסכל את השחרור שלו בתיק הסחיטה באיומים, שבו הוא עצור עד תום ההליכים. "בעניינו הוגש תסקיר שלילי בתיק בו הוא נאשם, ומעצר בתיק הנוכחי לא קשור ולא אמור להיות מושפע מההליכים המשפטיים האחרים שהנאשם מנהל במקביל".
שופט בית משפט המחוזי מרכז, עוז ניר נאוי, דחה על הסף את טענות משטרה וקבע כי אין בסיס כלשהו לעבירה של קשירת קשר לפשע, ולכן החלטת השחרור של בית משפט השלום היתה מוצדקת.
קוטייר תתאבד, תשמור על הכבוד העצמי שלך, אין טעם לחיות בכלא כל כך הרבה שנים.