מחלוקת בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבין אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ופרקליטות המדינה, על ניהול מחלקת החסיונות שבה נשמרים המידעים הרגישים ביותר מתחום החקירות הפליליות ובכלל, הובילה לשחרור באיזוק אלקטרוני של ראש ארגון הפשע החזק בישראל – איסמעיל ג'רושי.
השר בן גביר, שמנסה לחולל מהפכות בכל סוגייה אפשרית המגיעה לפתחו, החליט שהוא מבקש להוציא את השליטה על מחלקת החסיונות מלשכות היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ואגף החקירות והמודיעין במטה הארצי. לפי פרסום ב"הארץ" מלפני מספר חודשים, בן גביר החליט שהוא ומי מטעמו יחתמו על כל ראיה שבאגף החקירות החליטו כי היא חייבת להיות חסויה, ואין לחשוף אותה בפני נאשמים ובאי כוחם הסנגורים.
בדרך כלל מדובר במידעים רגישים על מודיעים משטרתיים, דרכי גישה לחשודים, שיטות איסוף ראיות ועוד.
בכך, השר בן גביר מבקש לשנות את המצב הקיים עד כה, שבו התפקיד היה נמסר לקצין ממונה של המטה הארצי, על בסיס מכרז משותף למשטרה ולנציגי הפרקליטות.
לאחרונה, כאשר הסתיימה תקופת המכרז של הקצין הממונה, בן גביר הודיע ליועצת המשפטית לממשלה כי הוא מבקש להיות שותף למכרז שיעבור רק בהסכמתו.
ההחלטה הזו הקפיצה את כל המעורבים במשטרה ובמשרד המשפטים, שכן המצב החדש יאפשר לשר קבלת מידע רגיש ביותר על חקירות פליליות, עם דגש על חקירות צווארון לבן בעלות גוון פוליטי של שרים.
אם דרישתו של בן גביר תיענה, הוא יוכל לחזות בכל הראיות הרגישות ביותר של תיקים פליליים מסווגים, אבל החשש הגדול יותר הוא מצפייה בראיות מתיקים של שרי ממשלה המצויים בחקירות, ראשי רשויות ובעלי תפקידים ציבוריים, בינהם כאלה הנחשבים למקורביו אבל גם יריביו.
בן גביר סירב לכל הצעת פשרה שתאפשר המשך הפעילות כסדרה, עד לקבלת הסכמה להסדר של קבע.
כך, מזה חודשים ארוכים מחלקת החסיונות מושבתת ונציגי הפרקליטות עומדים חסרי אונים בבתי המשפט. מצד אחד סנגורים דורשים לקבל את כל חומר הראיות, מצד שני נציגי התביעה אינם מסוגלים למנוע מהם לקבל חומרים שבדרך כלל נהנים מתעודת חיסיון של המטה הארצי ומשרד היועץ המשפטי לממשלה.
כעת, בתיק של ג'רושי ועוד 12 נאשמים, להם מיוחסת סחיטה אלימה של בעל צ'יינג בתל אביב, הפרקליטות מבקשת מעצר עד תום ההליכים ואילו הסנגורים דורשים לקבל את כל חומר הראיות, כדי ללמד הגנה על מרשיהם.
פרקליטות מחוז תל אביב מסרבת למסור חלק מהראיות בטענה שיחול עליהם חיסיון מרגע שהממונה יחתום, אלא שבשלב הזה אין ממונה ואין תעודות.
השופט שמואל מלמד מבית משפט המחוזי בתל אביב התריע בפני הפרקליטות כי אם לא תהיה תעודת חיסיון, ולחלופין חומר הראיות לא יועבר במלואו להגנה, הוא ייראה בכך פגיעה בעיקרון ההגנה מן הצדק.
השבוע הגיעו לבית המשפט נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, עורכי הדין צופייה טייץ וניצן פרידמן, וטענו כי המשבר המינהלתי עומד בעינו כך שאין ברשותם תעודות חיסיון אבל גם אין להם כוונה לחשוף את המידע הסודי שהוביל לפיענוח התיק. נציגי הפרקליטות טענו כי בכל מקרה אין בחומר "החסוי" כדי לפגוע בהגנה של הנאשמים, אבל מהרגע הראשון נענו בכתף קרה מצידו של השופט מלמד.
בזה אחר זה עלו הסנגורים בתיק וגוננו על הזכות שלהם לקבל את כל הראיות.
עו"ד ירון גיגי טען כי "מדובר בתיק נסיבתי שבו הפאזל הראייתי אינו מלא… אנחנו ממתינים חמישה חודשים לתעודת החיסיון".
אחריו טען עו"ד שחר חצרוני ממשרד נוי סננס שפרלינג, חצרוני, "ניתנו למדינה ארכות להציג תעודות חיסיון… אין צפי להוצאתן… לטענתי, בית המשפט אמור להורות היום על ביטול כתב האישום ושחרור הנאשמים באופן מיידי". עו"ד נעמה אלחדד חזרה וטענה לפרוטוקול, "אין רשימת חומר חקירה מעודכנת".
עוד טענו ברוח זו עו"ד ווליד כבוב, עו"ד קובי בן שעיה, עו"ד אדם אבישר, עו"ד רפי ליטן.
"בדיון היום התברר שוב שלמדינה אין תעודת חיסיון לאחר שהמסמכים הועברו למשרד לביטחון לאומי לצורך חתימת השר, אולם המדינה לא קיבלה תעודת חיסיון", פתח השופט מלמד בהחלטה שלו. הוא הדגיש כי בין הנאשמים יש גם קטינים שמחדל החסיונות פוגע קשות בזכויותיהם, "בנסיבות שנוצרו אני סבור כי יש ממש בטענות ההגנה להגנה מן הצדק".
השופט מלמד הבהיר כי הסנקציה של ביטול כתב האישום, כפי שביקש עו"ד חצרוני, היא קשה מדי ותביא לפגיעה בהליך המשפטי כולו.
עם זאת, בנסיבות שנוצרו השופט הסביר כי הוא מבקש להטיל על המדינה סנקציה, אבל כזו שתאפשר לה להמשיך את הניסיונות להוצאת תעודת חיסיון, "אני סבור כי יש מקום להורות על מעצרם של הנאשמים בפיקוח אלקטרוני".
השופט מלמד הבהיר כי הוא מדלג גם על ההליך של קבלת תסקירי שרות המבחן, מאחר ומטרתם בדרך כלל היא לבחון מסוכנות ואילו במקרה הנוכחי ההחלטה אינה מתבססת על מסוכנות הנאשמים אלא על פגמים שנפלו בהליך המשפטי.
השחרור בפועל נדחה ביומיים עד 19 נובמבר, עד אז הפרקליטות תבחן החלטה על הגשת ערר לעליון, ובמקביל יחידת האיזוק האלקטרוני תבחן את ההתאמה של כל אחד מהנאשמים לאיזוק, ואילו הנאשמים יארגנו את כספי ההפקדה – 50 אלף שקל כל אחד.
