הצתה מכוונת של כלי רכב באזור התעשייה עטרות, על רקע סכסוך עסקי בין שני צדדים – עמדה במרכז כתב אישום שהוגש נגד שני בני דודים. במסגרת ההליך, נבחנה מעורבותם של שני בני המשפחה באירוע שגרם לנזק כבד לרכוש.
על פי כתב האישום, בהאא קסוואני ומחמד קסוואני, בני דודים כבני 32 מירושלים, סייעו להצתת משאית של קבלן בטון במרץ 2024. החקירה העלתה, כי המעשה בוצע לאחר שהמתלונן הפסיק את קשרי העבודה עם משפחתם. זאת, לאחר שהשניים גבו מאחורי גבו סכום מופחת מאדם שרצה שירות, כשלמעשה מדובר בעבודה שאותה היו אמורים לעשות כעובדים אצל המתלונן.
בתגובה למעשה, החליט הקבלן להפסיק את העבודה עם השניים. או אז, על פי הנטען, רצו השניים לפגוע בו, תיכננו את האירוע מראש, הצטיידו במיכל דלק, הסירו את לוחית הזיהוי מהקטנוע שעליו רכבו ובהגיעם למקום – שבר אחד מהם את חלון המשאית בעוד האחר שפך חומר דליק והשליך חפץ בוער פנימה.
כתוצאה מכך, נגרם נזק בהיקף של עשרות אלפי שקלים.
השניים הואשמו בהצתה בצוותא ובחבלה במזיד. גזר הדין ניתן ב-11 בינואר, לאחר שהשניים הודו במעשים במסגרת הסדר טיעון. הסעיפים שונו לסיוע להצתה בצוותא ולסיוע לחבלה במזיד וההסדר לא כלל הסכמה עונשית.
על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשמים הם צעירים כבני 32, המנהלים בדרך כלל אורח חיים נורמטיבי ויציב, ללא עבר פלילי מכביד.
שירות המבחן התרשם, כי המעשים בוצעו על רקע סכסוך עסקי ומתח משפחתי רגעי ולא מתוך דפוס התנהגות עברייני מושרש. התסקיר ציין, כי השניים נטלו אחריות מלאה על מעשיהם כבר בראשית ההליך המשפטי, הביעו חרטה כנה ואף פעלו באופן אקטיבי לתיקון הנזק באמצעות הסדר "סולחה" ופיצוי כספי משמעותי למתלונן.
גורמי המקצוע העריכו, כי קיים סיכון נמוך להישנות עבירות דומות בעתיד, שכן הנאשמים מבינים כיום את חומרת מעשיהם ואת השלכותיהם ההרסניות.
לפיכך, ובשל הפוטנציאל השיקומי הגבוה והרצון להשתלב בשוק העבודה באופן חוקי, המליץ שירות המבחן להטיל עליהם עונש של עבודות שירות שיאפשר להם להמשיך במסלול חייהם היצרני תוך מתן מענה עונשי הולם.
בשלב הטיעונים טענה המאשימה לחומרה מיוחדת, תוך השוואת המעשה לתופעת גביית דמי חסות ועמדה על הצורך בענישה מחמירה – בין 18 ל-30 חודשי מאסר. "הנאשמים פעלו לאחר תכנון מראש ולאחר שבצעו פעולות מקדימות, מתוך כוונה לגרום נזק מרבי", ציינה התביעה.
מנגד, טענו הסנגורים עו"ד יוסי זילברברג ועו"ד מתן קצנשטיין ממשרדו, כי מדובר בנאשמים שלקחו אחריות, הביעו חרטה ושילמו למתלונן פיצוי משמעותי במסגרת הליך סולחה, בסכום כולל של כ-150 אלף ש"ח. עורכי הדין ביקשו מבת המשפט להעדיף את המלצות שירות המבחן ושיקולי שיקום. " הנאשמים אינם מעורבים בחיי הפשע", ציינו.
השופט מרדכי כדורי מבית המשפט המחוזי בירושלים עמד בגזר הדין על החומרה שבעבירת ההצתה ועל הסיכון הטמון בה לחיי אדם ולסדר הציבורי.
לצד זאת קבע, כי יש ליתן משקל למאמצי השיקום, לעברם הנורמטיבי ברובו של הנאשמים ולעובדה שהנזק לקורבן פוצה במלואו. לדבריו, העונש הראוי הוא "בחלקו התחתון של מתחם הענישה, אך לא ברף התחתון".
בסופו של דבר, גזר בית המשפט על כל אחד מהנאשמים תשעה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. בנוסף, הוטלו עליהם שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנסות כספיים בגובה של 7,000 עד 10,000 ש"ח, ופיצוי נוסף לנפגע העבירה בסך 10,000 ש"ח לכל אחד.
