חברה קדישא בעיר רחובות סירבה למכור חלקת קבר לאישה, בנימוק שלא ניתן להיקבר ליד גבר שאינו בן משפחתה מדרגה ראשונה.
האישה שרצתה לקנות את החלקה ביחד עם בן זוגה בעודם בחיים, לא ויתרה וניהלה הליך משפטי בבית משפט השלום בעיר. היא הצליחה בסופו של דבר להשיג סעד המחייב את החברה המנהלת את בית העלמין למכור את החלקה שבה היא מעוניינת.
הסאגה החלה בדצמבר 2019. בעת שהאישה פנתה לנציג חברה קדישא וביקשה לברר עמו לגבי חלקות קבר שתוכל לרכוש. בתביעה שהגישה האישה היא טוענת שהנציג התייעץ עם מזכיר החברה ואז אמר שהוא "מבין שמכירת חלקות הקבר לתובעת תייצר מצב בו תיקבר אישה ליד גבר, שאינו אפשרי".
הנציג חזר לאישה ואמר לה שלא יוכל למכור לה את החלקות, מאחר ש"אסור להשכיב גבר ליד אישה". האישה נדהמה והשיבה כי לה ולבן זוגה אין בעיה עם קבורה בסמיכות ליד בני מגדר אחר. בחברה קדישא התעקשו שהחלקה לא תימכר. לעומת זאת, לבן זוגה של האישה הסכימו למכור חלקה.
כאמור, האישה החליטה לנהל מאבק עקרוני ועתרה בעצמה לבית המשפט, שם ייצגה את עצמה. להגנתה טענה חברה קדישא ברחובות, כי "בהתאם למסורת בעיר רחובות וההלכה, נהוג שלא לקבור גבר ליד אישה, מלבד קבורת קרובי משפחה מדרגה ראשונה, והדבר נעשה לכבוד הנפטרים".
עוד הוסיפה בכתב ההגנה: "בידי התובעת האפשרות לבחור שלא לרכוש חלקת קבר בבית עלמין המתנהל ברוח ההלכה, אלא בבית עלמין אזרחי, אך חלף זאת התובעת מבקשת לכפות על ציבור הנפטרים ומשפחותיהם את סט הערכים והאמונות שלה".
השופטת אושרית הובר היימן קבעה בפסק הדין: "התופעה של הפליית נשים, באשר הן נשים, מהווה תופעה חמורה המערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
השופטת נימקה: "הנהגתה של ההבחנה האסורה, תביא גם לפגיעה בזכותה החוקתית של התובעת לחופש מדת, המבטיחה כי רשויות השלטון וגופים המעניקים שירות ציבורי, לא יכפו על אדם לפעול על פי ציווים דתיים שאינם תואמים את השקפת עולמו".
השופטת חייבה את חברה קדישא ברחובות לאפשר לאישה לרכוש את החלקה שבה היא מעוניינת וכן לפצות אותה בסכום של 55 אלף שקל ולשלם גם הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.
