בני זוג ביצעו הליך פונדקאות בחו"ל. בעוד שניתן פס"ד הצהרתי שלפיו הגבר הוא האב, היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לקבוע שהאישה היא האמא רק לפי בדיקת רקמות. לטענתה, פקע נוהל פנימי שהונהג על ידה ובמסגרתו נקבעה האימהות המשפטית בהתאם לתוצאות הבדיקה הגנטית. "עמדת היועמשי"ת שגויה ואינה מבוססת עובדתית ומשפטית", קבעה השופטת רותם קודלר עיאש והחליטה להעמיד דברים על דיוקם.
ב-2 באפריל 24' נולדה תינוקת כתוצאה מהפריית מטען גנטי של בני הזוג, זרע של הגבר וביצית של האישה, שהושתל ברחמה של אם פונדקאית בהליך שנערך בגאורגיה. יצוין, כי לצדדים ילדה נוספת שנולדה בהליך פונדקאות בגיאורגיה בשנת 2019.
עוד בזמן ההיריון, הגישו ההורים הביולוגיים בקשה למתן צו לביצוע בדיקות גנטיות לקביעת הורותם. ביום 22.5.2024 התקבלו תוצאות בדיקת הרקמות המצביעות על כך שהמבקשים הם ההורים הגנטיים וניתן פס"ד הקובע כי הגבר הוא אבי התינוקת.
בהתאם לכך, ביקשו ההורים לקבוע שגם האישה היא האמא וזאת בהתאם לתוצאות בדיקת הרקמות, אולם ב"כ היועמ"שית התנגדה לכך. היא דרשה להגדיר את אמהותה על דרך של מתן צו הורות פסיקתי.
ההורים, באמצעות עו"ד גיל עובדיה ליבוביץ', טענו כי עד ל-1 באפריל 24' לא נדרש צו הורות פסיקתי בנסיבות שבהן שני בני הזוג הם בעלי קשר גנטי ליילוד. אומנם התינוקת נולדה לאחר פקיעת תוקפו של נוהל זה, אך הם פנו להליך פונדקאות במועד שבו המצב המשפטי בישראל איפשר קביעת אימהות על סמך ביצוע בדיקת רקמות לקביעת קשר גנטי לשני ההורים. לכן, הם ביקשו לפעול על פי נוהל זה.
עוד טענו, כי הם ביצעו הליך פונדקאות קודם באותה המדינה ובמהלכו, ניתן פסק דין שקבע את הורות שניהם רק על סמך תוצאות בדיקות הרקמות. ההורים הוסיפו, כי ההפרדה בין הסדר לקביעת אימהות לבין הסדר לקביעת אבהות מהווה הפליה בין גבר לאישה, מאחר שבקביעת אבהות ניתן להסתמך על קשר גנטי בלבד. עוד נטען, כי היעדר חוק המכיר בהורות מכוח קשר גנטי של אם שאינה היולדת – אין בו כשלעצמו להוות הסדר שלילי וכי ככל שהמחוקק היה מבקש לאסור הכרת הורות בדרך זו – הרי שהיה אוסר זאת במפורש.
המשיבה, ב"כ היועמ"שית באמצעות עו"ד אביטל סבו-נבט, התנגדה למתן פס"ד הצהרתי הקובע את אימהותה של האישה על יסוד תוצאות הבדיקה הגנטית בלבד. לטענתה, בהליך פונדקאות המתבצע בישראל, לא די בתוצאות הבדיקה הגנטית לצורך קביעה אוטומטית של אימהות, אלא יש צורך בהליך משפטי, צו אימוץ או צו הורות פסיקתי, שינתק את הקשר המשפטי בין האם היולדת (הפונדקאית) לבין התינוקת. במקביל, ייצור הצו את קשר האימהות המשפטי בין התינוקת לבין האם הגנטית.
לטענת ב"כ היועמ"שית, דברים אלו נכונים ביתר שאת בהליך המבוצע בחו"ל, מבלי שקיימים מנגנוני האיזון הנשמרים בקפדנות ובהיעדר מסגרת חקיקתית.
"המחוקק לבדו אמון על קביעת ההסדרים החוקיים"
סגנית נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש סברה, כי בעניין שהובא לפניה עומדת זכות לאישה, כמו גם לקטינה, כי לא יידרש מהן כל תנאי נוסף מעבר להוכחה המובהקת של ההורות הביולוגית, כפי שעלה מבדיקת הרקמות שבוצעה ואשר עליה לא חלקה היועמשי"ת. "אין כל הצדקה עובדתית, משפטית, מוסרית או אחרת לקבוע אימהות המבקשת ביחס לקטינה, אלא על יסוד תוצאות בדיקת הרקמות וזאת אף מעבר לסוגיה העובדתית הנחרצת, גם בשים לב למתווים המשפטיים שהובהרו בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ובהעדרו של כל הסדר חוקי אחר", נכתב בפסק הדין (שניתן ב-1.10).
סגנית הנשיא לא הסתפקה בקביעתה זו, אלא מתחה ביקורת על מה שנראה לה חריגה מן הבסיס המשפטי הראוי, שעל פיו התנהלה נציגת היועמ"שית. "בכל הכבוד, מצאתי כי עמדת היועמ"שית שגויה ואינה מבוססת עובדתית ומשפטית", הוסיפה השופטת קודלר עיאש ודחתה את טענת היועמשי"ת כי אין בסיס חוקי לקביעת אימהות על יסוד זיקה גנטית. השופטת הסבירה, כי המצב במועד תחילת הליכי הפונדקאות הנוכחית של הצדדים היה זהה למצב במועד שבו ביצעו הליך פונדקאות קודם. אימהות האישה נקבעה אז על יסוד תוצאות בדיקת הרקמות. "השינוי שאותו מבקשת ב"כ היועמ"ש להחיל כעת הוא נוכח פקיעת תוקפו של נוהל פנימי שממילא מעולם לא התגבש לכדי הסדר חוקי שנקבע ע"י המחוקק. עובדה שלא מנעה מהיועמ"שית עד לחודש אפריל 2024 להסכים לקביעת אימהות בדרך המבוקשת גם בענייננו", כתבה השופטת.
עוד ציינה סגנית הנשיא את אשר נקבע לא אחת בפסיקה, כי העדרו של הסדר חוקי אין בהכרח משמעו הסדר שלילי ולפיכך עמדת היועמשי"ת שלפיה פקיעת נוהל פנימי משמעותה היא בהכרח שינוי מדיניות משפטית – היא שגויה. "המחוקק והוא לבדו אמון על קביעת ההסדרים החוקיים ובהעדרם של הסדרים ברורים בחוק, הנסיבות תלויות לבירור והכרעה ע"י בתי המשפט", קבעה השופטת נחרצות.
השופטת אף דחתה את טענת ב"כ היועמ"ש כי יש צורך בהליך משפטי שינתק את הקשר המשפטי בין היולדת לבין הקטין והזכירה, כי לצורך זה התקבלה הצהרת הפונדקאית על ניתוק הקשר.
עוד נקבע, כי אין ליצור או לאפשר כל אפליה בין שני הורי הקטינה. "שניהם הורים ביולוגיים של הקטינה וסבורתני, כי טובתה מחייבת כי ההורות הביולוגית של שני הוריה כלפיה תקבע באותה דרך", סיכמה השופטת וקיבלה את עתירת ההורים. האישה נקבעה כאימה של הקטינה וכך יירשם ברשומות מדינת ישראל.
בנוסף חויבה המשיבה לשלם את הוצאות ההורים בסך 5,000 ₪
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
כל הכבוד לשופטת האמיצה. מסתבר שיש שופטות שהבחינה מיד שמדובר ביועמשית שמינויה היה פוליטי כדי להזיק לכל מי שנקלע בדרכה.
לא מבינה מה הרוע שזורם בדמה של היו🤮מה השיט הזאת תעיפו אותה כבר מחיינו !!
שופטת אמיצה מאוד אני מניח שמיד יתחילו ההתנכליות של אלת הצדק אלת האלים או בקיצור הבלונדינית העלובה מיארה .
הטעייה מכוונת, יועצת מישפטית היא לא גלית בהרב מיארה, יש מלא יועצים משפטיים ויש גם טעויות, (למרות וייתכן והיא שוגה) ואי אפשר להגיד כל יועצת מישפטית היא היועמש
יישר כח לכבוד השופטת רותם קודלר עיאש.
מסתבר שבכל זאת יש שופטים/ות בישראל.