2,478 גברים אלימים טופלו על ידי המשרד בשנת 2018. כך עולה מהדו"ח השנתי של השירות לרווחת הפרט והמשפחה, העוסק באלימות במשפחה וכלפי נשים, שפורסם היום (ראשון, 6.10) על ידי משרד הרווחה.
כמעט במקביל לפרסום הנתונים, הותר היום לפרסום שמו של אלירן מלול, החשוד ברצח אשתו, העובדת הסוציאלית מיכל סלה, ביישוב מוצא. במקביל לכך שבית המשפט אישר לפרסם את שמו של מלול והאריך את מעצרו עד יום חמישי, מבית החולים הדסה עין כרם נמסר כי מצבו של החשוד ברצח השתפר. הוא חזר להכרה לאחר שהיה במצב קשה, מורדם ומונשם, וכעת מצבו מוגדר קל. סנגורו מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד עידן גמליאלי, מסר: "אלירן שב להכרה, אולם בשלב זה עדיין נמצא תחת השפעת משככי כאבים ולכן בשלב זה לא אפשרי לקבל את גרסתו". מעצרו הוארך עד יום חמישי הקרוב.
לפי נתוני הדו"ח, 6,488 נשים קיבלו בשנת 2018 סיוע ב-113 מרכזים לטיפול באלימות במשפחה שמפעיל המשרד. כמו כן, בין השנים 2014 ל-2018 נרשמה עלייה של 160 אחוז בפניות נשים על אלימות במשפחה למוקד 118. מהדו"ח עולה, כי בשנת 2018 התקבלו במוקד 1,219 פניות נשים שדיווחו על אלימות מצד בני זוגן.
לפי המשרד, 95 גברים הושמו בבתים טיפוליים ובמרכזי יום שמפעיל המשרד. ממשרד הרווחה נמסר כי המטופלים מגיעים למרכזי משרד הרווחה בהפניית מגוון גופים ושירותים: מחלקות לשירותים חברתיים, יחידות הסיוע ליד בתי המשפט, תחנות משטרה, מוקד 118 של משרד הרווחה, שירותי המבחן ואף באופן עצמאי.
מנתוני שירות המבחן, הכפוף למשרד הרווחה, עולה כי בשנת 2018 הפנתה מערכת אכיפת החוק 2,325 גברים שהיו מעורבים במעשי אלימות כלפי בנות זוגן לבניית תוכנית שיקום. בשנת 2018 הוסיף משרד הרווחה שני מסלולי טיפול נוספים לגברים אלימים: מסלול ערב – לגברים ברמת סיכון נמוכה, ומסלול בוגרים – מיועד לבוגרי מסגרות אינטנסיביות שממשיכים להיות מלווים על ידי גורמים קהילתיים. 95 גברים שמוגדרים ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר טופלו במרכזי יום ובהוסטלים. 17 מתוכם, כך לפי הנתונים, שהו בהוסטלים שהייה מלאה.
בשנתיים האחרונות הקצה משרד הרווחה 180 תקנים חדשים של עובדים סוציאליים למאבק בתופעת האלימות במשפחה, מתוכם 60 לטיפול בגברים אלימים, 68 לטיפול בילדים חשופים לאלימות ו-50 תקנים נוספים לטיפול בתופעת האלימות כנגד אזרחים ותיקים. "במשרד פועלים להגדלת כוח אדם ייעודי לטיפול בגברים כחלק מתפיסה מערכתית לטיפול באלימות במשפחה", נמסר, "טיפול ייעודי לילדים החשופים לאלימות הוא קריטי למניעת אלימות עתידית".
משרד הרווחה מפעיל 13 מקלטי חירום לנשים נפגעות אלימות ובשנת 2018 שהו בהם 682 נשים ו-1,011 ילדים. מהנתונים עולה כי מרבית הנשים מגיעות למקלט עקב אירוע אלימות קיצוני וחריג ובב-64 אחוז מהמקרים – הגורם האלים הוא בן הזוג. עבור 80 אחוז מהנשים במקלטים מדובר באלימות הנמשכת בין שנה לעשור. מדוב בסוגים מגוונים של אלימות: כלכלית, מינית, פיזית ונפשית. "בשיתוף המשטרה גובש נוהל ייחודי לטיפול בנשים בסיכון מתמשך וגבוה המהווה כלי חשוב בעבודה מערכתית משותפת. המשרד פעל גם להרחבת חוק מענק ההסתגלות לנשים יוצאות מקלטים במסגרתו נבנית תוכנית ליווי וישקום אינטנסיבית במטרה להקל על היציאה מהמקלט", נמסר.
המספרים מזכירים נתון קשה: מאז 2004 נרצחו 163 נשים על ידי בני זוגן, 50 אחוז מהן היו מוכרות לרווחה אך לא בהכרח בתקופה שקדמה לרצח או על רקע תלונות על אלימות במשפחה. הנתונים הללו, יש לציין, אינם כוללים נשים שנרצחו על ידי בן משפחה אחר, וגם לא נשים ששוהות בישראל באופן לא חוקי. כמו כן, הנתונים אינם כוללים גברים שנרצחו על ידי בני זוגם.
מניתוח הנתונים עולה כי המשתנים המרכזיים שחוזרים על עצמם במקרי רצח על ידי בן זוג הם פרידה, גירושין, סכסוך מתמשך לאחר הגירושין וקושי להשלים עם הפרידה. כמו כן ישנם מקרי רצח שבוצעו על רקע מאבקי רכוש, משמורת והסדרי ראייה הקשורים לילדים המשותפים. משתנה נוסף הוא ערעור במעמדו של הגבר, בריאות הנפש ובריאות כללית ועוד.
"ככל שאנו מנגישים שירותים ומפתחים מענים חדשניים, בשיתוף פעולה חיוני עם מערכות ומשרדים נוספים, אנו רואים את העלייה בכמות הפניות לסיוע", אומרת איילה מאיר, עובדת סוציאלית וראש האגף הבכיר "משפחה וילד בקהילה" במשרד הרווחה, "אלימות במשפחה הינה אחת התופעות החברתיות החמורות וכרוכים בה קושי רב לפנות ולדווח, סודיות ובושה ולעיתים אף חוסר מודעות לחומרת הבעיה, ומאידך ההוכחות בשדה המקצועי מוכיחות כי הפנייה לקבלת סיוע וטיפול מסייעת בהפחתת המסוכנות וביציאה ממעגל האלימות הן לנפגעים והן לפוגעים".
תלונות שווא