https://www.youtube.com/watch?v=78544Xulqjo&feature=youtu.be
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את ראש מועצת ג'וליס לשעבר, סלמאן עאמר, ברצח הקבלן מוניר נבואני, שתקף אותו באלת עץ בחניון המועצה לפני ארבע שנים.
סעיף עבירת ההמתה מסוג רצח בה הורשע עאמר אינו רצח בכוונה תחילה, ומשמעות ההרשעה על פי הרפורמה בעבירות ההמתה היא שבית המשפט אינו חייב לגזור עליו מאסר עולם.
הטיעונים והראיות לעניין העונש נדחו לחודש אוקטובר.
בינתיים, השופטים רון שפירא, אברהם אליקים ותמר נאות-פרי דחו את עמדת המדינה להחזיר את עאמר למעצר, והוא יישאר בסטטוס של מעצר בית באיזוק אלקטרוני כפי שהיה בשנתיים האחרונות.
הסנגורים, עורכי הדין אדי אבינועם, דרור ארד איילון, ויוסי ליבנה, ציפו לתוצאה אחרת נוכח טענת ההגנה העצמית של עאמר, אשר ירה מאקדחו האישי בנבואני לאחר שהותקף על ידו, כפי שנראה בבירור בסרטונים שהנציחו את האירוע (לחצו על התמונה למעלה).
יחד עם זאת, הסנגורים הביעו שביעות רצון מכך שבית המשפט לא קיבל את עמדת הפרקליטות. "ארבע שנים אנו זועקים זעקתנו שאין בענייננו רצח בכוונה תחילה", הבהיר עו"ד אבינועם בתגובה ביציאה מבית המשפט בחיפה. "בית המשפט קבע שאין להרשיע את הנאשם ברצח מתוך כוונה תחילה, בניגוד לעמדת הפרקליטות, ואף זיכה את הנאשם מעבירה של שיבוש מהלכי משפט. אקורד הסיום בתיק הזה עדיין לא נוגן".
"כלב, הבטחתי ולא קיימתי"
בין עאמר לנבואני היה סכסוך על רקע אישי, שנאסר לפרסום בהסכמה בין התביעה להגנה. בבוקר הרצח, חמישה בספטמבר 2016, שלח המנוח לראש המועצה מסרון בזו הלשון: "כלב, אתמול הבטחתי לעשות משהו ולא קיימתי. אבל אני הולך לעשות היום, לא כדאי לך להיכנס למועצה, אני בא אליך".
דקות לאחר מכן, ב-08:36 בדיוק, הגיע עאמר לחניית המועצה בג'וליס והחנה את רכבו.
מיד אחריו הגיע נבואני ברכבו, הוא קרא לעבר ראש המועצה ובמקביל הוציא מתא המטען אלת עץ באורך כמטר, והיכה בה על חלון הדלת והשמשה הקדמית ברכב של ראש המועצה. מזכיר המועצה, זיאד הינו, הבחין במתרחש וניסה למנוע את העימות, אלא שעאמר פתח את דלת הרכב וירה לעבר נבואני מספר פעמים מטווח קצר בפלג גופו העליון ובראשו, שבעה כדורים בסך הכל. חלקם, כך לטענת התביעה, גם אחרי שמזכיר המועצה ניסה להדוף אותו.
מיד לאחר הירי עאמר מיהר להסתלק מהמקום, הוא הותיר את נבואני להתבוסס בדמו בזירת הירי, ולפי כתב האישום העלים את האקדח ואת הטלפון, והמשיך לדירה של בנו בעיר חיפה.
בהמשך הסגיר את עצמו למשטרה.
יצוין כי שבועיים לפני כן היה בין השניים עימות מקדים במהלכו הגיע המנוח הכעוס ללשכתו של עאמר במועצה, השליך לעברו כוס וגידף אותו.
הפרקליטות טענה כי העימות הזה, שמהותו אסורה בפרסום, הלך והסלים עד לביצוע הרצח.
עאמר, מג"ד צנחנים לשעבר ואיש שירותי הביטחון, כיהן כראש מועצת ג'וליס משנת 2013. מתחילת הדרך הוא טען כי פעל מתוך הגנה עצמית נגד האדם שהפתיע אותו והניף לעברו אלה, אותו לא זיהה בתחילה ו"ירה כאוטומט" לנטרול הסכנה. עם זאת הוא טען בעדותו, כי אינו יכול לשחזר לפרטי פרטים את רצף האירוע כפי שחווה אותו ואת תגובותיו, מעבר למה שתועד במצלמת האבטחה, עקב הטראומה. לפי חוות דעת ההגנה, מדובר בפגיעה ביכולת הזיכרון של פרטים וקלט חושי, בעקבות אירוע טראומטי.
כאמור, הסעיף בו הורשע עאמר על בסיס הרפורמה בעבירות ההמתה הוא רצח מתוך כוונה או אדישות, אך לא רצח (בכוונה תחילה) מתוך תכנון והליך שקילה ממשי.
הרכב השופטים הבכיר, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה רון שפירא, דחה את טענת הנאשם לגבי "האמנזיה הדיסוציאטיבית הרגעית". עם זאת קבעו השופטים, כי "שתיקתו הרועמת לגבי התהליכים המחשבתיים שבראשו באותן כמה שניות קריטיות (בהן הותקף על ידי המנוח), מחייבת את המסקנה כי קיים ספק סביר לגבי קיומו של 'הליך ממשי' של גיבוש ההחלטה להמית". במלים אחרות, העובדה שהוא לא פירט את מהלך האירוע כפי שחווה ואת רצף הפעולות אינה מאפשרת לפענח מה עבר בראשו.
בהחלטתם כתבו השופטים כי "הנאשם זכאי ליהנות מספק זה, ולא להיות מורשע ברצח בנסיבות מחמירות אלא ברצח. (אבל) אותה שתיקה בדיוק לא תאפשר לו ליהנות מסייג ההגנה העצמית או אף הקרבה להגנה עצמית, או מהאחריות המופחתת בשל ההתגרות בסמוך למעשיו".
אין צדק במדינה (לא מכיר תצדדים ) לא ניתן לשפוט אדם הנמצא מבחינתו ההגיונית בסכנת חיים פגיעה מיידית ופועל באופן אינסטקטיבי (לא מתוכנן או נשלט ) להגנה על חיו ולא מודע לכמה כדורים הוא יורה או לאיפה שכל מטרתו בתת מודע לנטרל תסכנה הרי שהוא לא התוקף אלה המותקף ובסופו של דבר הופך מקורבן לנאשם מורשנ ברצח רק במדינת ישראל ע"י פרקליטות רודפת הרשעות ולא צדק