בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין הרשיע באופן תקדימי עורכת דין לענייני משפחה בעבירה על כללי האתיקה וחייב אותה בפיצויים ובקנס כבד. הסיבה להרשעה: ראיון טלוויזיה שקיימה בשידור חי, כאשר הלקוח שלה מתלונן על "ניכור הורי".
הלקוח, אב גרוש לקטין על הספקטרום האוטיסטי, התראיין בשידור חי בפנים גלויות בתוכנית הבוקר בערוץ 13. הוא סיפר על כאבו מאחר שבנו ניתק איתו קשר, בשל ההסתה והניכור לכאורה מצד אימו, על רקע סכסוך הגירושין. האב התראיין כאשר במקביל הוא מנהל הליך משפטי נגד הגרושה, אם בנו, בבית המשפט לענייני משפחה.
במהלך הראיון הטלוויזיוני, עורכת הדין של האב ישבה לצדו כמרואיינת נוספת והוצגה כעו"ד מומחית לנושא ניכור הורי ותיקי משפחה. היא לא טרחה להזדהות כמי שמייצגת משפטית את האב. יום אחד לפני קיום הראיון, בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה שהגישה עורכת הדין בשם האב, בנוגע למתווה הטיפולי.
במהלך הראיון, האב דיבר בכאב ואמר כי הוא חש כ"אב שכול לילד חי". פניו ושמו של האב הוצגו בגלוי על המסך, בעוד שתמונת בנו הוצגה באופן מטושטש.
ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב הגישה קובלנה תקדימית נגד עורכת הדין וייחסה לה שלוש עבירות: התנהגות שאינה הולמת, הפרת חובת נאמנות והפרת חובת סודיות.
ועדת האתיקה טענה כי בכך שהעו"ד יזמה ראיון, כשהלקוח מדבר בזהות גלויה בנושא ׳ניכור הורי׳ וניתוק הקשר מבנו – היא הפרה צו איסור פרסום המוטל על תיקי משפחה המתנהלים בדלתיים סגורות. הוועדה טענה, כי גילוי הסיפור המשפחתי פגע קשות בפרטיות הילד ובפרטיות אמו הגרושה, שכן חשיפת האב חושפת בהכרח את זהות הקטין המדובר, תוך הפרת הוראות חוק בתי המשפט.
קובלנת ועדת האתיקה הוגשה בעקבות תלונות – הן מצד האם והן מצד האב, שהינו הלקוח של עורכת הדין. האב טען, כי היא דחפה אותו להתראיין ואמרה כי היא 'תביא אותו לקדמת הבמה' אף על פי שהיסס לעשות זאת, והיה שרוי במצב נפשי גרוע לאחר שבית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשותיו. לדברי האב, העו"ד אמרה לו שהראיון יסייע לקדם את האינטרס שלו, אך בדיעבד הראיון גרם לו נזק משפטי והחמיר את מצב הקשר המשפחתי עם בנו.
בתשובה לקובלנה, עורכת הדין באמצעות באי כוחה טענה, כי הלקוח התלונן נגדה ממניע נקמני. לטענתה, היא אמנם הציעה לו להופיע בתוכנית טלוויזיה, אך הדריכה אותו להתמקד בסיפורו האישי ולא לדבר על ההליכים המשפטיים. הוא נענה להמלצתה וחשף את הסיפור המשפחתי מבחירתו.
העו"ד טענה בתוקף, כי לא שילמה עבור הראיון ולא הרוויחה ממנו דבר. במישור העקרוני, היא טענה כי הזכות לחופש ביטוי בנוגע לסיפורי ניכור הורי, כלומר ניתוק קשר של קטין מהורה בהשראת ההורה השני, גוברת על הזכות לפרטיות. בנוסף, לטענתה, זהו נושא שחשוב להעלות בשיח הציבורי.
הסניגור שלה טען גם, כי "ועדת האתיקה מותחת את גבולות הדין המשמעתי, לעבר התחום האפור ואזור הדמדומים".
הוועדה עמדה מנגד על טענתה כי העו"ד פעלה מתוך מניעים פרסומיים לכאורה ובכך גרמה נזק ללקוח ולבנו.
לאחר שמיעת הצדדים, בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את העו"ד בעבירה של התנהלות שאינה הולמת את המקצוע . עם זאת, היא זוכתה מעבירות של הפרת חובת נאמנות והפרת חובת סודיות.
הדיינים, עורכי הדין יוסי בן-דוד, עמית מליאנקר ומורן אדרי טרבלסי כתבו, כי "התנהלות הנקבלת אינה מתקבלת על הדעת. הנקבלת יזמה ללקוח שלה ראיון בפנים גלויות ובשידור חי, עת התנהל דיון בדלתיים סגורות.. מדובר בחשיפה, שאותה מצאנו בנסיבות העניין כבלתי מידתית באיזון הנדרש בין זכויות הצדדים ובשים לב לצורך בהגנה מירבית על פרטיות הקטין".
בית הדין קבע כי היה על העו"ד לדעת שהיא מפרה חוק ולצפות לפגיעה בפרטיות הנדונים: "הרצון לקיים את הריאיון בכל מחיר עיוור את עיני הנקבלת… התנהלותה מלמדת כי הדברים נעשו למצער תוך קלות דעת ועצימת עיניים". עוד צויין, כי הראיון גרם נזק משמעותי ליחסי האב והבן על פי קביעת בית המשפט לענייני משפחה.
לאחר ההרשעה, נחתם הסדר טיעון המטיל, לצד השעיה על תנאי, סנקציה כלכלית כבדה על עורכת הדין: ביה"ד חייב אותה בתשלום קנס והוצאות של 43 אלף שקל ללשכת עורכי הדין ועוד 30 אלף שקל פיצויים, 25 אלף שקל מהם תשלם לילד הקטין ו-2500 שקל לכל אחד מהוריו, ביניהם הלקוח שלה בעבר, האב. סך הכל חוייבה העו"ד ב-73 אלף שקל.
פסק הדין הותר לפרסום בימים האחרונים ללא פרסום שם העו"ד שהורשעה. דייני בית הדין המשמעתי הארצי עוה"ד אילן דסאו, איל תושייה ושלמה תוסיה כהן קיבלו את בקשתה בנוגע לאי פרסום שמה וכתבו: "אין עוררין על כך שעסקינן במקרה תקדימי. תכלית הפומביות אינו להעניש את הנקבלת, במיוחד כאשר ההרשעה מהווה תקדים משפטי המסדיר תחום אפור בפעילות עורכי הדין".
