פסק-דין: הפלסטיני מחברון שהורשע באונס צעירה על הסלעים בחוף בת ים

"בין הנאשם עדי טמיזה לבין 'המתלוננת' לא היתה כל היכרות מוקדמת.
"ביום 21 בספטמבר 2022 בשעה 23:30, או בסמוך לכך, ישבה המתלוננת בגפה בחוף הים בגבול יפו – בת ים (להלן: 'החוף') וקראה ספר. אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: 'האחר'), ניגש אליה, ביקש ממנה מצית והמתלוננת נתנה לו.

"בחלוף מספר דקות, הגיע הנאשם לחוף, שוחח עם האחר בערבית והתיישב לידו. בשלב זה פנה האחר בשנית אל המתלוננת ושאל אותה מהיכן היא. המתלוננת השיבה שהיא מבת ים והפסיקה להשיב לשאלות נוספות של האחר.

"מיד לאחר מכן, ביקש הנאשם מהאחר לגשת לחנות סמוכה ולקנות עבורם משקאות אקסל. המתלוננת אמרה שהיא אינה מעוניינת בכך וכי היא צריכה ללכת לביתה. למרות זאת, ובהמשך לבקשת הנאשם, התרחק האחר מהמקום. בשלב זה, משנותרו המתלוננת והנאשם טמיזה לבדם, קמה המתלוננת והחלה ללכת דרומה.
"טמיזה קם אחריה, התקרב אליה ותפס אותה בידה. המתלוננת הדפה אותו ממנה. בהמשך לכך, תפס הנאשם את המתלוננת בידה השנייה, משך אותה בכוח לכיוון העיר יפו ואמר לה: 'בואי איתי נעשה סיבוב'.

"המתלוננת ניסתה להתנגד ואמרה לנאשם כי היא צריכה ללכת ואינה מעוניינת לבוא איתו. בשלב זה, לאור סירובה של המתלוננת ללכת איתו, הרים הנאשם את המתלוננת בכוח, נשא אותה לגבעה הסמוכה לחוף והניח אותה על גבי סלעים במקום, כשגבה פונה אליו. הנאשם נצמד אל המתלוננת וזו התנגדה למעשיו, בעטה בו, הכתה אותו, ואף הרימה אבן שהייתה בסמוך והשליכה אותה לכיוונו.

"במשך מספר דקות ניסה הנאשם להסיר את מכנסי המתלוננת והיא נאבקה בו וניסתה להשתחרר ממנו. בשלב זה, הנאשם נגע בחזה של המתלוננת והיא הדפה אותו ממנה. במהלך המתואר הצליחה המתלוננת להסתובב, הוציאה מכיס מכנסיה את הטלפון הנייד שלה וניסתה להתקשר לאמה. משהבחין בכך הנאשם, נטל מידה את הפלאפון. בעת שהנאשם ניסה להסיר מהמתלוננת את מכנסיה, היא החלה לצעוק, אך הנאשם הניח את ידו וסתם את פיה כדי למנוע ממנה לצעוק.
"בחלוף רגעים אחדים, הוריד הנאשם את ידו מפיה של המתלוננת והיא ניסתה לצעוק בשנית. הנאשם שב וסתם את פיה בידו. בשלב זה, הצליח הנאשם להוריד מהמתלוננת את מכנסיה ותחתוניה, חרף התנגדותה, סובב אותה על בטנה והצמיד אותה בחוזקה על הסלעים, כשהוא נצמד אל ישבנה.

"מיד לאחר מכן, הוריד הנאשם את מכנסיו וביצע במתלוננת מעשה סדום באכזריות, בכך שהחדיר בכוח את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת, ללא הסכמתה, כשלוש ארבע פעמים עד שהגיע לפורקן מיני על החול לצידה. בהמשך למתואר ולאחר שהנאשם לבש חזרה את מכנסיו וגם המתלוננת עשתה כן, ביקשה המתלוננת מהנאשם להשיב לה את הפלאפון והנאשם אמר לה שיחזיר לה אותו לאחר שירדו למטה לחוף.
"לאחר שהשניים ירדו לחוף, הנאשם התנה את השבת הפלאפון בכך שהמתלוננת תמסור לו את מספר הטלפון שלה והיא עשתה כן. מיד לאחר מכן, הורה הנאשם למתלוננת שלא לדבר על המעשה עם אף אחד, אמר לה בערבית כי הוא אוהב אותה והלך מהמקום".

כך, בפרק ארוך וקשה לקריאה פותחים השופטים יוסף טופף, עודד מאור ומעין בן ארי מבית משפט המחוזי בתל אביב את פסק הדין שלהם בתיק אונס אלים ואכזרי בו הורשע עדי טמיזה (21) מחברון (9 יוני 2025).

הפרקליטות הפנתה לראיות פורנזיות חד משמעיות כחיזוק לעדותה של המתלוננת:
– נוזל זרע שנמצא על תחתוניה, התואם לפרופיל דנ"א של הנאשם.
– סימני חבלות על גופה וממצאי חוות הדעת של המכון לרפואה משפטית המתיישבים עם גרסת המתלוננת.
– התיאור שמסרה על מראה התוקף ופרטי לבושו תואם לנאשם ולתיעוד חזותי שנקלט במצלמות אבטחה שנמצאו בנתיב הבריחה שלו, שעליו הצביעה המתלוננת.
– במכשיר הטלפון של הנאשם גם נמצא מספר הטלפון של המתלוננת בהתאם לעדותה כי הכריח אותה למסור אותו.

במענה לכתב האישום, הנאשם טמיזה הכחיש את המפגש עם המתלוננת וטען "לא היו דברים מעולם".
הסנגורים, עו"ד אדווה אלאב ועו"ד אוס נאסר, ביקשו לפסול את הראייה המרכזית, דגימת דנ"א (רוק) שנלקחה מהנאשם ותאמה לזרע שנמצא על תחתוני המתלוננת.
לטענתם, נטילת דגימת הדנ"א נעשתה מבלי שניתנה על ידו הסכמה מדעת למסירתה בהתאם לדרישת הדין, ועל כן דינה להיפסל.

השופטים דחו על הסף את טיעוני ההגנה ונתנו אמון מלא בעדותה של המתלוננת.
השופטים קבעו כי ההכחשה הגורפת מצד הנאשם נסתרת על ידי הממצאים הפורנזיים המוצקים, כפירתו המוחלטת אינה אמינה בהינתן ראיות הקושרות אותו לזירה.
אשר לדגימת הדנ"א שנלקחה מהנאשם סבר השופט מאור כי נפל פגם בנטילתה, מאחר שההליך לא הוסבר לנאשם בשפה המובנת לו, בערבית, עם זאת גם השופט מאור קבע כי למרות הפגם הזה אין לפסול את ראיית הדנ"א.
סוף הדבר: הנאשם הורשע פה אחד באינוס והטיעונים לעונש יישמעו בהמשך.