אחד מסמלי ההיכר של מוטי חסין הוא המגרש למחזור הבקבוקים שהוא הפעיל בעיר בת ים, במיוחד מאז הקטטה המפורסמת של חסין ויצחק אברג'ל עם האחים אלפרון למרגלות מגדל שער העיר ברמת גן. מגרש הבקבוקים היה בסיס לפעילות עבריינית מגוונת נוספת אשר ניקזה אליה מאבקי שליטה, למשל תחום ההלוואות בריבית וגביית החובות. חסין וחברו הקרוב שלומי ניאמצ'יק נקלעו שם לעימות עם ראשי ארגון הפשע של האחים מוסלי אשר ניצלו את ההסגרה של אברג'ל לארצות הברית ב-2010 כדי לחדור לשוק ההלוואות התוסס במשולש הערים חולון, בת ים וראשון לציון.
החדירה של ארגון מוסלי כללה גיוס "כשרונות" מקרב גובי חובות צעירים שהחלו לחסל אלה את אלה על כל לקוח. במקביל ניהל ארגון מוסלי ציד מוחות של "בנקאים" עצמאים מתוחכמים כמו אבי דוד ויצחק גפן, שלפי הפרקליטות נרצחו על ידי חסין וניאמצ'יק בגלל פעילותם עם אנשי מוסלי בטריטוריה של משולש הערים.
משפט הרצח הכפול נגד חסין וניאמצ'יק הסתיים בזיכוי מהדהד של שניהם במחוזי תל אביב (ספטמבר 2014), אבל שנתיים אחרי הזיכוי הדהים את סצינת ארגוני הפשיעה עד מדינה שהתוודה על מעורבותו בסדרת החיסולים בקרב צעירי מערב ראשל"צ. העד גם שרבב לרשימה את חסין וניאמצ'יק כמי שניהלו את הצעירים, ואת חסין כמי שארגן את הכיפה האדומה לאיציק גפן (פגישה עם ניאמצ'יק בתחנת דלק בחולון), וביקש ממנו להמתין שם ולבצע את הרצח, שברגע האחרון בוצע על ידי אחרים.
עד המדינה נגד חסין הוא בן טובים מאזור מודיעין, המכונה שוורצמן, שהתפתח להיות עבריין אלים וזולל סמים קשים ממריצים (קוקאין, אקסטזי, ל.ס.די), והתברג למקום מרכזי במשמרת הצעירה של ארגון אברג'ל בזכות אירועי אלימות קשים ועבירות נשק וסמים שהיה מעורב בהם.
החוקרים שגייסו את שוורצמן, ובראשם יגאל בן שלום ובועז בלאט (שניהם טפסו מאז לדרגות ניצב ומונו לראשי אגף חקירות ומודיעין של המשטרה), היו מודעים להפרעה הגרנדיוזית שלו, בטח על רקע עשרות האירועים שחשף בפניהם בקצב בלתי ניתן לעצירה. הם גם ידעו היטב את המניע להתגייסות שלו – במהלך המעצרים בפרשה 512 ירה בו שמעון יעקב (עכא) הירושלמי מחשש שיהפוך לעד מדינה נגדו.
מהסיבה הזו החוקרים חתרו למגע וגייסו עד מדינה נוסף, מליבת חבורת הצעירים, שהתגלה כעד המדינה הטוב מבין השניים, ענייני וקוהרנטי, שפיענח במדוייק את החיסולים הפנימיים בתוך חבורת הצעירים, אבל לא היה לו קשר ישיר לחסין.
אחרי ההפסד הצורב במשפט הזיכוי, כולל אמרות מאוד קשות ונחרצות של השופטים על כישלון "התיאוריה הסלולרית" של המשטרה, בפרקליטות המחוז נתנו לתובע המרכזי בתיק, עו"ד יוסי קורצברג, לצאת לסיבוב נוסף נגד חסין, מה שהפך כבר לדו קרב אישי בינהם. קורצברג התעקש לעשות שימוש בעד המדינה היחיד שהיה לו נגד חסין – שוורצמן התזזיתי אשר שפע גוזמאות בחקירות המשטרה ובבית המשפט, ואף נתפס עם קוקאין בדירת המסתור שלו בזמן העדות במשפט, עד שנטען יום אחד כי הוא מצא את מותו המסתורי אי שם מעבר לאוקיינוס, זמן קצר אחרי שסיים להעיד.
העדות של עד המדינה שוורצמן הספיקה כדי להחזיר את חסין לספסל הנאשמים בתיק רצח שמתקשר ישירות עם התיק ממנו הוא זוכה, ולהשאיר אותו שם חרף זיכוי נוסף שלו מתיק רצח אחר, בפרשה 512. בהקשר הזה לא מועילים הרמזים של השופטים בתיק המרכזי, כמו גם אלה של השופט המגשר בני שגיא – הפרקליטות מסרבת להגיע להסדר.
כך, אחרי משפט הנמשך כבר תשע שנים (מאז 2016) מוטי חסין עלה השבוע לדוכן העדים כדי להשיב על האשמה, ולשחזר את העדות המזהירה שלו מהמשפט הקודם. מסתבר שלדבר בפני קהל הטאלנט הצעיר של יצחק אברג'ל לא שכח, גם לא אחרי שנים ארוכות בתנאי מעצר קשים מהם הוא יצא למעצר בית רק לאחרונה, עם גב שבור ונעזר במקל הליכה (20 ינואר).
זהיר ופרנואיד
את העדות חסין החל בהסברים על מגרש איסוף הבקבוקים המיתולוגי, "חמש דונם בערך, צד אחד מחזור ברזל, צד שני מחזור בקבוקים", כאשר עורכי הדין רצון דרחי ושרון זלינגר מלווים אותו במצגת להמחשת מאורת הפשע שהתנהלה אז תחת עיניהם הפקוחות של סוכני יאחב"ל, ימ"ר תל אביב ובלשי היחידה הסמויה.
"אני בטוח שהבלשים של הסמויה היו יושבים על גג הבניין הזה ממול", הסביר חסין לשופטים כשהוא חמוש במשקפיים אופנתיות כמו תמיד, ועבר לתאר מה רואים בתמונות, "אלה היו המשרדים, אלה מערומי הבקבוקים, האריזות, פה היו פינות הישיבה…
"בעיקרון אני התחלתי שם בתור שכיר… תמיד עבדתי עם תלושי שכר… מאיר סבן היה הבעלים של האיסוף ברזל… זה היה ב-2005 בערך, ואני עבדתי גם במגרש בקבוקים בסלמה… בשלב מסויים, כשחזרתי ממקסיקו… 2008 בערך? רציתי להיות עצמאי אז פתחתי חברה, אבל לא הסתדר לי… ואז עשינו חיבור עם מאיר ועם גיא עזרא שעבד בברזל עם מאיר… ככה עברתי לעבוד במגרש הזה… מאיר היה יושב בשדה עוזיהו (מעוז איסוף הבקבוקים שהיה מזוהה אז עם ארגון דומרני, פוסטה), אז אני הייתי יושב במשרד שלו… ופה, בקראוון הזה (מצביע), היה יושב בעיקר שלומי ניאמצ'יק…".
איך שלומי הגיע לכאן בכלל?
"לפני שנסעתי למקסיקו… גיא עזרא ביקש שאסדר לו מישהו שיכול לנהל את העסק של הברזל, ושלומי התאים לזה…".
מי האנשים שהגיעו למגרש?
"כל מיני אנשי עסקים אבל גם נרקומנים לשעבר וכל מיני הומלסים שאוספים בקבוקים וברזלים… היתה תנועה, עשרות אנשים ביום, גם חברים וגם הרבה זרים שאני לא מכיר.. וכן היו באים גם כל מיני בעייתיים יוסי קסטרו ז"ל (איש הכספים של ארגון אברג'ל, פוסטה), אבי רוחן (ראש ארגון פשע שותף, פוסטה), עמית טייב (יד ימין יצחק אברג'ל, פוסטה), אבי דוד (חבר ארגון אברג'ל שעבר לארגון מוסלי, פוסטה), איציק גפן (איש כספים בארגון אבוטבול לשעבר, פוסטה), ועוד ועוד".
עכשיו הסנגור דרחי מציג סדרה של דו"חות עיכוב וצילומים מהשנים הרלוונטיות לפעילות של חסין במסגרת ארגון אברג'ל לפני שני עשורי שנים.
מה הקשר שלך לאנשים הבעייתיים האלה?
"הייתי ילד טוב מה שנקרא, לימודים 12 שנה, כדורגל, הבעיה התחילה כחלק מנסיבות החיים שלי בבית… וגם כשהתחלתי לצאת למועדונים… מפה גם התחילו הבעיות או מה שנקרא אזהרות על החיים שלי….".
מה הכוונה אזהרות?
"היו אזהרות קונקרטיות של המשטרה, פעם בטלפון בהול על זה שיש סכנה מיידית לחיי… או שהיו באים, דופקים בדלת ולוקחים אותי לתחנה… מזהירים אותי שאלה ואלה רוצים לחסל אותי, ומבקשים להחתים אותי על כך שקיבלתי את המידע הזה… אני כמובן לא חותם להם על כלום… אבל זה גם היה הפוך… היו מזהירים אותי, תיזהר להחזיר או לפגוע במישהו, אנחנו יושבים עליך".
איך האזהרות השפיעו עליך?
"התחלתי לשכור שומרי ראש, לשים שכפ"צים, ליסוע במכוניות משוריינות, מצלמות אבטחה בכל פינה, שומרי ראש היו לסירוגין, הכל לפי מצב האזהרות ולפי המצב הכלכלי… זה השפיע לי על חיי המשפחה, לא הייתי הולך איתם ברחוב או למסיבות בגני הילדים וכדומה, תמיד הולך בנפרד, מחשש שאם יפגעו בי הם ייפגעו".
בוא נדבר על הטלפונים.
"היה לי טלפון אחד על שמי, וטלפון אחד על שם אמא שלי, פינוק של בן יחיד… ברשויות היו מכירים את המספרים… היו גם טלפונים חד פעמיים, משתמש בהם יום יומיים וזורק… בטלפונים שלי הייתי מדבר בקודים… במקומות מסויימים גם הייתי מדבר עם יד על הפה כדי שלא יצליחו לתעד מרחוק ולקרוא שפתיים, ויידעו על מה אני מדבר… על דברים שהייתי רוצה להיזהר לא הייתי מדבר בטלפון, הייתי מזמין לפגישות פנים מול פנים…".
שוורצמן, שהטיב להתנסח, תיאר אותך: חכם, כריזמטי, אינטיליגנטי, ובעיקר זהיר.
"על דברים בעייתיים ישבתי רק עם מי שקשור לפגישה.. בפגישות כאלה ההתנהלות גם היתה יותר זהירה, טלפונים בצד, לא מדברים במקומות סגורים כדי להימנע מהאזנות נפח, רק במקומות פתוחים, קניון, חוף הים, תמיד חושב איך להקשות על המשטרה להקליט, לצלם, לתעד".
אם אתה מוזמן לפגישה עם עבריין בכיר?
"הזהירות היא ישר, בשלוף, זו היתה התנהלות שגרתית כבר… זה מה שנהוג… טלפון בצד… זה מה שהיה בפגישה שלי עם אבי דוד שבמהלכה הוא נרצח, את הטלפון שלי השארתי בשולחן שבו ישב שלומי באותה מסעדה, גם אבי דוד התנהג ככה, את הטלפון שלו הוא השאיר אצל האנשים שלו באוטו… גם איציק גפן היה מתנהל ככה… לא היינו נפגשים בחמולות… אני בכלל הייתי קיצוני בדברים האלה, אפילו פרנואיד, תמיד עם ידיים על הפה, מסתיר את הפנים…".
דיסקרטיות והתרברבות
קו העדות של חסין הולך ומסתמן כחלק מטרנד אופנתי בסצינת ארגוני הפשע: נכון אני עבריין, אפילו בכיר ומקושר, אבל בתיק הזה אני חף מפשע, ראו ערך יצחק אברג'ל ואסי אבוטבול.
זה היה הקו שחסין וסנגורו רצון דרחי נקטו בו בפעם הקודמת וזה הצליח להם מעבר למשוער – זיכוי ראשון בתיק רצח אבי דוד מול התיאוריה הסלולרית של המשטרה. הוא צלח את זה פעם נוספת כבר בשלב ההתדיינות של הסנגור דרחי מול הפרקליטות עקב חשיפת קשיים לבסס את עדות עד המדינה בומבי נגדו בפרשה 512, איש המבצעים של אברג'ל שייחס לחסין את ביצוע הכיפה האדומה לרצח העבריין דוד ביטון (דאידונה) ביציאה ממועדון בחולון.
האם זה יצליח לו גם הפעם מול העד הבעייתי שוורצמן?
מה למדת מבומבי?
"שלא מדברים על פשע אחרי שהוא נגמר… זה יכול להוביל בעתיד למודיעין…. לחשדנות… על פשעים שנעשו לא מדברים יותר, אפילו לא עם מי שביצעת אותם… כי זה לתת קלף בידי מישהו לשנים הבאות…".
אבל עד המדינה שוורצמן טען במשפט, שכולם התוודו בפניו על פשעים שבצעו… ספרנו לו 37 התוודויות… מה עבר עליך כאשר שמעת אותו?
"שזו שטות גמורה, שלא יכול לקרות בחיים דבר כזה, בטח לא בכמויות האלה שהוא סיפר במשפט".
אבל יש התרברבויות בעולם הפשע.
ברגע הזה, ראש ההרכב, השופט גלעד נויטל השחיל הערת אגב שיתכן והיא מלמדת משהו על הלך הרוח, "מספיק ששני אנשים מתרברבים והתיק הולך לכאן או לכאן".
חסין עט על המציאה והמשיך את קו המחשבה של השופט, "אולי צעירים שרוצים להתקדם או לקחת על עצמם דברים שעשו, כמו שוורצמן, אז אולי הם כאלה… מתרברבים… ככה היו כל הילדים האלה מהכתב אישום, אבל הם היו החברים של שלומי ניאמצ'יק, לא שלי".
מאיפה הכרת את ניאמצ'יק?
"את שלומי הכרתי מעמידר בת ים, הייתי בא לשם למשפחה של אבא שלי… לאט לאט התקרבנו…. סידרתי לו את העבודה אצל גיא עזרא, חיינו אותו סגנון, החיים התגלגלו כזה והתחברנו".
מה היה משותף ומה לא?
"היו לנו עסקים משותפים, צ'קים, הלוואות, אבל כדי לדבר על זה אני מבקש מבית המשפט חסינות, שלא יבואו עלינו מיחידת יהלום ומס הכנסה".
השופט נויטל מעביר את הסוגייה להחלטת התובע קורצברג, שהסכים מיד לת לו חסינות מעבירות כלכליות שהוא מתוודה עליהן על דוכן העדים.
"למשל, בעל צ'יינג שצ'קים של לקוחותיו חזרו, הוא היה משלם לנו עמלה על הגבייה במקום לללכת להוצאה לפועל ולהיתקע שם… היו גם כל מיני גביות ובוררויות, אני לא אהבתי את הדברים האלה אז הייתי מפנה אותם לשלומי.
"גם כתב האישום מייחס לשנינו דברים נפרדים לגמרי, שני עדי המדינה שוורצמן ו-ב' העידו נגד שלומי בעיקר על גביית חובות, זריקת רימונים… יש עכשיו בתיק החדש של שלומי עד מדינה נגדו מבת ים, אם היינו יחד הוא היה אומר והיה מביא הקלטות… אנחנו קרובים, אבל כל אחד והחיים שלו…".
מקסיקו סיטי
אחת העדויות של עד המדינה שוורצמן התייחסה לסדרת מפגשים שלו עם חסין במקסיקו, בין היתר בבית של חסין במקסיקו סיטי, והסנגור דרחי ביקש מחסין להתייחס למפגשים הללו.
"בשנת 2010 הייתי שוב במקסיקו, עסקתי שם בטקסטיל, יבוא קונטנרים מסין וארה"ב עם בגדי מותגים שהיינו מוכרים לבאסטות… גרתי בשכונת היוקרה אינטר לומס במקסיקו סיטי עם הרבה יהודים וישראלים…".
שוורצמן טען שהוא ביקר אצלך בבית, איך הכרת אותו?
"הוא לא היה אצלי בבית אף פעם… הכרתי אותו בארץ מאוד שטחי, הוא הגיע יום אחד למגרש הבקבוקים עם חבר שלי בשם טל אמיר מתל אביב… הפעם הבאה היתה במקסיקו, דרך אבא שלי, שהתקשר ואמר שחבר שלו אסיר בשם ניב הרוש מאילת, פנה אליו ואמר שחבר שלו עושה סיבוב בדרום אמריקה, הם אמרו לי את הכינוי שלו ובקשו שאפגש איתו…
"כשהוא היה במקסיקו הוא חייג אלי ואמר שלחו אותי מהארץ… נסעתי לפגוש אותו בלובי של מלון מריוט, היה שם גם יענקלה אמסלם… בפגישה, שוורצמן הזכיר לי שהכרנו בארץ עם טל אמיר… בשלב מסוים הוא אמר שיש לו איזה משלוח ל.ס.די…. עכשיו נרתעתי ממנו, נתתי לו ברקס עדין כזה, אמרתי לו שאני לא בעניין הזה, אבל מאחר שהוא הגיע דרך אבא שלי, ועם האשה שלו, הזמנתי אותו לארוחת שישי כזה…".
בעדות הוא גם טען, שניאמצ'יק שלח אותו אליך, שתראה לו את העיר.
"אבא שלי שלח אותו, לא שלומי… ומה זה לקחת אותו לטיול, מה אני מדריך בספארי?".
חסין מתאר עוד שניים או שלושה מפגשים עם שוורצמן במקסיקו. "המפגש השני היה עם כמה חברים, זוגות, מרביתם גם עוסקים בטקסטיל, הזמנתי אותו לקידוש אצל מישהו בבית… שוורצמן בא עם אשתו ובשלב מסויים הוא ירד למרתף למטה, הריח שם קוקאין וחזר אדם אחר לגמרי… התנהג בצורה לא נעימה כזו, אני זוכר שאנשים זקרו גבה מולו… יצאתי איתו החוצה והסברתי לו שזה לא מכובד, שאנחנו עם משפחות וילדים… אחרי איזה רבע שעה הוא לקח את אשתו והלך…".
היה מפגש שלישי?
"כן, במוצאי שבת היינו עם הילדים בקניון סנטה פה, שוורצמן התקשר והתנצל על איך שהוא התנהג, ואחרי זה שאל אם אני יכול להמליץ לו איפה לקנות איזה תכשיט לאשתו, אתה מבין איזה סוג של בנאדם הוא?".
עורכי הדין דרחי וזלינגר מציגים לבית המשפט סדרת תמונות ממתחם המגורים היוקרתי שבו התגורר חסין במקסיקו, סוג של שכונת מגדלים סגורה עם מדשאות, בריכות שחייה, מגרשי טניס, מועדוני ספא, אולמות כניסה גדולים ופינות ישיבה מרווחות.
שוורצמן אומר שהוא ביקר כאן.
"זה מה שהוא אמר במשטרה, אבל אותו שוורצמן שהתהדר באינטיליגנציה הגבוהה ובזיכרון צילומי מאירועים בכל מיני מקומות ברחבי העולם, את כל הפרטים על המתחם המפואר הזה שרואים כאן בתמונות, דווקא את זה הוא לא זכר לתאר כאשר הוא נשאל על כך בבית המשפט?
"הרי מה הוא אמר בעדות שלו, שהוא בא אלי הביתה למגדל, קודם כל לא גרתי במגדל אלא במפלס הנמוך בקומה הראשונה, אבל זה שוורצמן, מסדר את הדברים איך שבא לו, חושב שהוא החכם היחיד… אנשים בכלל לא היו מגיעים אלי הביתה פנימה, אל האשה והילדים, העבריין היחיד שנכנס אלי הביתה היה יענקל'ה אמסלם שהוא חבר אישי… על מה אחד כזה שאני בקושי מכיר יעלה לבית שלי?
"שוורצמן לא זכר פרטים מהמתחם, הוא אמר שכל דרום אמריקה זה אותם בניינים… כמה שטויות הוא מדבר, הרי יש המון שכונות מכל הסוגים, מעמד גבוה, שכונות העוני, מעמד הביניים…
"הוא אמר שהוא ביקר שם בשעות הערב, והתמונות שהוצגו לו בבית המשפט הן משעות הבוקר… המתחם הזה תמיד מואר כך שזה לא משנה… אם הוא היה אצלי בבית הוא היה יודע שנכנסים לחניון דרך קוד ואישור, אבל גם את זה הוא לא זכר, והוא היה חייב לזכור דבר כזה…".
לסיום היום הראשון פורש הסנגור דרחי חלק מהעדות של שוורצמן, שבה הוא טען כי בעת הביקור במקסיקו חסין סיפר לו שהמוסלים הוציאו חוזה על הראש של יענקל'ה אמסלם, אבל אנשים מפחדים לבצע כי יצחק אברג'ל יכעס. עוד טען שוורצמן, שחסין סיפר לו כי המתנקשים באו אליו הביתה והראו לו תיק ובו שני משתיקי קול ו-50 אלף דולר במזומן, אבל מאחר והם אוהבים אותו הם לא יבצעו, בין היתר כי היה חשש שגם חסין יפגע באירוע ירי לעבר אמסלם.
בשלב הזה, תיאר שוורצמן, חסין סיפר לו גם כי אבי דוד שעמד מאחורי היוזמה אמר להם שהוא יסגור את העניין עם יצחק, ואין בעיה לגבי האפשרות שגם חסין ייפגע, כי מגיע לו.
בעדות המאוחרת הזו חשף שוורצמן לראשונה, לכאורה, את המניע של חסין לרצח של אבי דוד, רצח שהוא זוכה ממנו כאמור. הפרקליטות דרשה מבית משפט העליון לקבל את העדות המאוחרת הזו, לבטל את הזיכוי ולפתוח מחדש את התיק נגד חסין, אבל בית משפט העליון סירב לכך.
מה אתה אומר על התיאוריה הזו של שוורצמן?
"אני לא סיפרתי לו את הדברים האלה מעולם… לגבי יענקל'ה אמסלם, הוא חבר שלי שהיה במקסיקו הרבה לפני, היו לו עסקים שם, הוא היה מעורבב חזק בהכל… הוא גם התגורר באותו מתחם שלי אבל בבניינים נפרדים… נכון היינו חברים אבל כל אחד והחיים שלו, למה מי שרוצה לפגוע בו עלול לפגוע בי…?"
סיפרת לשוורצמן שהמתנקשים הראו לך תיק עם נשק וכסף?
"לא היה דבר כזה, אין בזה שום היגיון מבחינת המתנקשים, למה הם צריכים לבוא אלי ולהראות לי את הנשק? ואיך הם היו אמורים לעבור את הבידוק הבטחוני בכניסה למתחם המגורים? גם אין בזה שום היגיון מבחינת תפיסת העולם שלי".
שוורצמן אמר, שהצעת לו לחסל את אבי דוד בארץ.
"לא היה, לא הגיוני, למה שאני אשתף מישהו בדבר כזה? אבי דוד היה חבר שלי, שוורצמן היה בנאדם זר מבחינתי".
שוורצמן אמר, שגם אתה עשית סמים ובגלל זה הלשון שלך השתחררה.
"איפה עשיתי סמים, איתו ועם האשה והילדים..? (בציניות)".
בפרק הבא – מוטי חסין על הלילה שבו נרצח ג'ורדן אזולאי
איזה חיים בחור מוכשר מוטי הזה,היה יכול להיות איש עסקים מצליח מאוד,בחר בפשע עכשיו עוד מעט בן 47, מאחוריו 10 שנים מאסרים לפחות, עומד לפני מאסר ממושך אם יורשע, כבר הולך עם מקל, הילדים גדלו בלעדיו, שיחזור החיים שלו עצמו כי גם אהרון אבא שלו לא היה נוכח בגידולו למרות שאהב אותו מאוד, בכלל היה ילד אהוב ותמיד במרכז, מעניין אם היית גודל בקיבוץ או באיזה מושב בצפון מה היה יוצא ממך,את הכישרונות שלך היא אפשר לקחת.בהצלחה בהמשך…..
תגובה יפה ומרגשת.