חצי שנה לאחר שקבוצה עבריינית הועמדה לדין בתיק רצח שמעון רביבו, בית המשפט העליון הורה על שחרורו של קטין שהואשם בגין חלקו בתיק.
הצעיר, כבן 17 בעת ביצוע העבירות, הוא אחד מתוך 12 נאשמים בתיק, לצד שני עדי מדינה שהואשמו אף הם בכתבי אישום נפרדים.
על פי כתב האישום, הרצח של רביבו באור יהודה באוקטובר 2023, בוצע על רקע סכסוך בין ערן חייא וחבורתו לבין האחים מוסלי ומקורביהם.
הנאשמים משתייכים לקבוצת חייא, בעוד שרביבו השתייך לקואליציה של קבוצת מוסלי וארגון פשע חרירי.
על פי האישום שיוחס לקטין, הוא, ביחד עם בן משפחתו הבגיר (שנאשם אף הוא בתיק), רכשו וקודדו שלט לחנייה של הבית של רביבו המנוח, על דעתם וידיעתם של יתר הנאשמים.
מחקירת ימ"ר ת"א עלה, כי הקטין ביצע בדיקות תקינות לשלט וערך סיור מקדים בחניון הבית, כדי לאתר את מיקום האופנוע בתוך החניון.
בהמשך, בן משפחתו הבגיר של הקטין העביר לאחרים את השלט במטרה שיעשו בו שימוש בעת הטמנת המטען.
יתר כתב האישום מתאר את חלקם של הנאשמים האחרים, הקושרים והמעורבים הנוספים: הכנות, סיורים, מעקב ותצפיות על החניון, הגעה למקום, התקנת המטען וביצוע מספר פעולות נוספים, תוך שהמתינו לשעת כושר להפעלת המטען הקטלני שגרם למותו המיידי של היעד – רביבו.
ב-3 אוקטובר נסע המנוח עם האופנוע לכיוון ביתו וחלק מהנאשמים עקבו אחריו, באמצעות מכשיר המעקב. עם התקרבו לביתו הופעל המטען באמצעות שלט רחוק וכתוצאה מכך נגרם מותו של המנוח רביבו.
הסנגורים של הנאשם הקטין, עורכי הדין ניר זנו וזהבה קרן יחד עם עו"ד קארין אטיאס ממשרדם, טענו מלכתחילה לחולשת הראיות נגד הנאשם הקטין.
טענתם העיקרית היתה, כי לפי הראיות בתיק אין הוכחות לכך שהקטין היה מודע לשימוש הקטלני שנעשה בשלט, שהוא פעל לקודד אותו.
מנגד, הפרקליטות טענה כי מהלכיו של הקטין אינם מתיישבים עם גרסתו לפיה חלקו התמצה בבדיקה תמימה של תקינות שלט החניה. הפרקליטות הצביעה על הירידה שלו לחניון (פעמיים) ועל הסיורים (היסודיים) שנערכו על ידו, ככאלה המלמדים על ידיעתו לגבי כוונת הפגיעה במנוח.
לטענת הפרקליטות, הקטין צילם ותיעד עבור אחרים את החניון וביצע מספר רב של נסיונות להפעיל את השלט מהחניון, ואף גילה כי השלט איננו תקין.
חרף העובדה שנגד הקטין הוגש כתב האישום על עבירת רצח בנסיבות מחמירות, מפאת גילו הוא נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.
הדיונים בעניינו נדחו מעת לעת, ובסופו של דבר שירות המבחן המליץ על העברתו של הקטין למעצר באיזוק אלקטרוני.
השופט עללא מסארווה מבית משפט המחוזי בתל אביב הגיע למסקנה, שקיימות ראיות לכאורה נגד הקטין, אך מדובר בראיות נסיבתיות שעניינן להתברר בהליך המרכזי.
כך למשל, השופט קיבל עקרונית את טיעוני הפרקליטות באשר למודעות הקטין להתרחשות, האיכונים יחד עם נאשמים אחרים סמוך לרצח, וקבע כי "רגליו של הקטין נטועות עמוק בהתנהלות של החבורה העבריינית, גם בנפרד מבין משפחתו הבגיר".
לפי השופט מסארווה, המסקנה היחידה המתחייבת מהראיות היא שלקטין היתה מודעות מסויימת לכך שהזמנת השלט, קידודו והסיורים במקום, נועדו להביא לפגיעה בקורבן.
יחד עם זאת קבע השופט, כי עוצמת הראיות יורדת במידה מסוימת ככל שהיא נוגעת לשאלה האם ניתן לייחס לקטין ביצוע הרצח בצוותא עם אחרים – קרי הפעלת המטען וגרימת מותו של הקורבן.
לטובת הנאשם בשלב המעצר, קבע השופט, כי עד המדינה אינו מזכיר אותו בעדותו, אך כן מזכיר את בן משפחתו הבגיר כמי שהעביר לידיו את השלט מהחניה של הבניין בו התגורר המנוח רביבו.
עוד הזכיר השופט בהקשר של המעצר, את מיקומו הנמוך של הקטין במדרג ההיררכי של החבורה, ואת המחלוקת על תרומתו המסוימת לביצוע העבירות, ככאלה ממתנים מעט את עוצמת המסוכנות הנשקפת ממנו. לזאת יש להוסיף את היותו של הנאשם קטין במועד ביצוע העבירות, ללא עבר פלילי קודם.
מעבר לכך, הוא מצוי במעצר כבר כשבעה חודשים וחצי.
בסופו של דבר, השופט מסארווה קיבל את עמדת הסנגורים ממשרד זנו-קרן וקבע כי קיימת חולשה בראיות בכל הנוגע למעורבות הקטין בקשירת הקשר ובגיבוש התוכנית העבריינית.
בדיון הבא קבע בית המשפט כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות, נוכח חומרת העבירה ותוצאותיה הקשות, והיותו של הקטין חוליה בתוך החבורה העבריינית.
עם זאת, לאור והמלצת שירות המבחן הורה השופט על שחרורו של הקטין באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים (17 נובמבר).
הפרקליטות לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערעור לבית המשפט העליון, בו חזרה על טיעוניה באשר למסד הראייתי והמסוכנות של הקטין, שבינתיים הפך להיות נאשם בגיר.
השופטת רות רונן מבית המשפט העליון קבעה, כי ישנה תשתית מבוססת למסקנה בדבר מסוכנות ברמה גבוהה מאוד של הקטין. יחד עם זאת ציינה השופטת רונן כי "אף שמדובר במקרה גבולי – הרי לאור הבחינה הממושכת והמעמיקה ביותר שנערכה הן על ידי שירות המבחן והן ובעיקר על ידי בית משפט קמא, אין מקום להתערב בהחלטה".
השופטת רונן ציינה, כי בית משפט המחוזי קיבל חמישה תסקירים ולא הסתפק בהיכרות שטחית עם הקטין, בחן את חומרי הראיות ואת כל אחד מהמפקחים שהוצעו, ושמע קצינות מבחן שהופיעו בפניו.
"חרף החומרה הרבה הכרוכה בעבירות שיוחסו לו – אין ספק כי הקטין לא היה מי שיזם ותכנן את מעשה הרצח; מבחינה זו – חלקו היחסי בעבירה הוא פחות לעומת זה של חלק מהנאשמים האחרים. זאת, אף אם יורשע בעבירת הרצח ואף בעבירת הקשר".
לאור קביעות אלו ואחרות, השופטת דחתה את הערר של הפרקליטות והשאירה את החלטת השחרור באיזוק על כנה, תוך שינוי תנאי הערבויות הכספיות.
שחרור שני לצמד הסניגורים
בתוך כך, לא מדובר בשחרור הראשון של עורכי הדין זנו וקרן בתיק הנוכחי.
עוד בשלב מעצר הימים הם הובילו לשחרור של נאשם נוסף המיוצג על ידם, ליאור קונסטנטיני (35) ממודיעין.
באישום שהוגש נגדו בסופו של דבר במסגרת כתב האישום הראשי בתיק הרצח, מיוחסת לו עבירה של סיוע לאחר מעשה, והחזקת נשק, אקדח שנמצא בביתו טעון עם מחסנית ובה 13 כדורים.
עם הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות להאריך את מעצר הבית שלו בתנאי איזוק אלקטרוני עד תום ההליכים.
בחלוף מספר שבועות, עתרו הסנמגורים פעם אחר פעם לשינוי המגבלות, תחילה הוסר האיזוק ובהמשך גם קוצר מעצר הבית לשעות הערב בלבד, כך שניתן לו לצאת לעבוד בשעות היום.
