המפכ"ל רב ניצב יעקב שבתאי מסר לבג"צ הודעה מיוחדת, בה הוא מפרט את עמדתו ביחס לתיקון לפקודת המשטרה, שאושר בתחילת הקדנציה על ידי השר בן גביר והקואליציה.
המפכ"ל הודיע לבג"ץ במסגרת הדיון בעתירות, כי "מאז שנחקק החוק אנו עדים לתהליך התערערות עקרונות בסיסיים מאוד של עבודת המשטרה – משטרה מקצועית, ממלכתית, א-פוליטית, אשר פועלת אך ורק על בסיס שיקולים מקצועיים".
לדבריו, התיקון בפקודת המשטרה מחליש בפועל גם את מעמדו של המפכ"ל.
שבתאי כתב: "ההכרעות שיתקבלו בעתירה זו הן קריטיות לעתיד המשטרה ולתיפקודה. הן ישפיעו באופן עמוק על דמותה של המשטרה; על יכולתה לבצע את משימותיה באופן ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ועל יכולתה למלא את ייעודה על פי החוק באופן חוקי.
"משטרה שאינה ממלכתית; משטרה המושפעת משיקולים זרים; לא יכולה לבצע את תפקידה, ובהכרח תאבד את אמון הציבור.
"אני עומד לסיים בקרוב את כהונתי כמפכ"ל לאחר כ- 38 שנות שירות, רובם בתפקידים מבצעיים ולאחר כהונה של שלוש וחצי שנים כמפכ"ל, בהם עבדתי עם שלושה שרים. עתידה של המשטרה ושל החברה בישראל חשוב לי, ועל כן בחרתי להתייחס לנושאים הנדונים בעתירה. לכן ומתוך דאגה לעתיד המשטרה, אני מבקש להציג בפני בית המשפט הנכבד, בתמצית, את התובנות שלי בנושאים אלה, על פי ניסיוני הרב ועל בסיס היכרות מעמיקה של עבודת המשטרה והממשק שלה עם הציבור".
שבתאי כתב: "איני מתכוון להתייחס כאן להיבטים אישיים, אלא אך ורק לסוגיות מקצועיות, וליסודות העקרוניים הנדרשים לשם תפקודה התקין של משטרת ישראל, ולממשק הראוי בינה לבין הדרג המדיני, כפי שאני רואה אותו מניסיוני".
"אין חולק כי השר הממונה רשאי לקבוע מדיניות וסדרי עדיפויות בעבודת המשטרה", כתב המפכ"ל. "את כל זאת, עליו לעשות תוך שיח מקצועי שוטף עם המפכ"ל וגורמי המקצוע במשטרה, כך היה תמיד ולשם כך אין צורך בתיקון חקיקה".
"אני מבקש להדגיש שני עקרונות בסיסיים בעבודת המשטרה, אשר מבהירים את ההכרח בעצמאותה, ואת ההפרדה הרעיונית בפעילותה מול הדרג המדיני.
"העיקרון המרכזי הוא שהשוטר מפעיל סמכויות כלפי אזרחי המדינה ולא כלפי האויב. בעת שהוא עושה זאת הוא מייצג את החוק ולא את הממשלה, ובוודאי שלא שר כזה או אחר. כאשר שוטר ניגש לאזרח לצורך הפעלת סמכות, בין אם מדובר על נהג או על חשוד, או על פיזור מחאה בלתי חוקית – האזרח חייב לראות לפניו את החוק ולא את הממשלה או שר פלוני מסוים".
שבתאי כתב: "זה כוחה וזו מהותה של משטרה אוכפת חוק ועל כך מבוסס אמון הציבור בה. על מנת לוודא זאת, חייבת להיות הפרדה ברורה בין שיקולים פוליטיים לבין הפעלת הסמכות.
"עקרון שני הוא, שהמשטרה היא מערכת הירארכית, שפועלת על פי פקודות. שוטרים נדרשים לפעול בתנאים לא פשוטים, החל מלחימה של ממש וסיכון חיים, אירועים מורכבים המחייבים הפעלת כח ועימות פיסי וכן פעילות מאומצת בתנאים קשים ומורכבים, לעיתים במשך שעות רבות, ימים ולילות. גם מרכיב זה מחייב לחזק את עצמאות הגורם הפוקד, הגורם המקצועי, המפעיל את הכח . לאור זאת, חייבת להיות הפרדה ברורה בין קביעת המדיניות העקרונית לבין הפעלת הכח. לפי הבנתי, ההפרדה הזו חייבת לקבל ביטוי חוקי ברור".
לדבריו, "במקביל לקביעת סמכות הממשלה והשר לקבוע מדיניות וסדרי עדיפויות כלליים, נדרש לקבוע כלים אשר יאפשרו למפכ"ל להציב גבולות ברורים, בין קביעת המדיניות לבין העצמאות התפקודית שהיא קריטית ליכולת המשטרה למלא את ייעודה.
"מצב חוקי עמום, שאינו מגדיר את הכלים למימוש ההפרדה, עלול להביא להתערבות פסולה בעבודת המשטרה. על בסיס ניסיוני אני מבקש להצביע על ארבעה נושאים מרכזיים כאלה:
"1. מניעת התערבות באירועים קונקרטיים . הניהול האופרטיבי של אירועים מבצעיים חייב להיות באחריות וסמכות מלאה של המפכ"ל ושל המפקדים, ללא התערבות ישירה או עקיפה. הדברים אמורים במיוחד ביחס לנושאים בהם המשטרה פועלת באופן ישיר בכפיפות למערכת אכיפה החוק, היועצת המשפטית לממשלה, ופסיקת בתי המשפט. הדגש הוא לכל נושא החקירות בתחום הפלילי, וכן לסוגיית הטיפול במחאות וההפגנות.
"2. הקצאת כוחות: אופן חלוקת הכוחות והקצאתם ברמה הארצית והמקומית חייב להיות נתון להחלטות המפכ"ל. תיעדוף המשימות העומדות בפני המשטרה, שתמיד תהיה בחסר של כח אדם, מחייב הכרעות יומיומיות שהן בעיקרן החלטות מבצעיות ומקצועיות. מה דחוף ומה דחוף יותר, כמה כח אדם נדרש לכל משימה וכיצד לתכנן את המשימות השונות… אלו החלטות שחייבות להישאר בסמכות המפקדים.
"3. קשר ישיר בין השר לדרגי השטח: על מנת לשמר את אחריותו וסמכותו של המפכ"ל כדרג הפוקד היחיד על השוטרים, חובה למנוע התערבות ישירה של השר או גורמים פוליטיים אחרים באופן ישיר מול דרגי השטח. קשר כזה מייצר השפעה קונקרטית על התנהלות המפקדים באירועים ופוגע בשרשרת הפיקודית . קשר כזה גם פוגע כמובן בנראות של מעמד המשטרה ובלגיטימיות של פעולותיה.
"4. מינויים. במשטרה מתקיימים הליכי מינוי סדורים, על בסיס פקודות ונהלים. יש חשיבות עליונה להקפיד בתחום זה על מסגרת פורמלית סדורה. על פי חוק, השר לביטחון לאומי מוסמך למנות כל קצין מדרגת סגן ניצב ומעלה. אזכיר, כי בצה"ל, מעורבות השר מצומצמת הרבה יותר. בית המשפט העליון התייחס בעבר לנושא המינויים וקבע, כי הליך המינוי מתבצע כך שהמפכ"ל מציג לשר את המועמד מטעמו על בסיס ההליך המקצועי. המקרים בהם השר יכול שלא לאשר מינוי כזה צריכים להיות חריגים ורק בשל נימוקים כבדי משקל.
"לצערי, הסוגיה הזו, נשחקה במהלך השנים. זו נקודה קריטית, לוודא שהמנגנון האמור נשמר, ושהמינויים במשטרה אינם מינויים פוליטיים אלא מקצועיים".
המפכ"ל סיכם: "איני מתנגד להסדרה חוקית של תפקיד השר לבטחון לאומי ביחס למשטרה. הסדרה כזו תהיה מבורכת. חקיקה מסוג זה יש לעשות בזהירות ולאחר עבודת מטה מעמיקה . החקיקה נדרשת לעסוק לא רק בסמכויות השר אלא במקביל לבסס את עצמאות המשטרה בהפעלת שיקול הדעת ואת הא-פוליטיות שלה, כפי שנקבע גם בוועדות קודמות ובפסיקה של בית המשפט הזה. בחוק הנוכחי חסרות הקביעות האלה".
בן גביר: "המפכ"ל מתחנף ליועמ"שית ולכח קפלן"
בן גביר כדרכו לא נותר חייב. בתגובתו לתקשורת מסר: "המסמך שהגיש המפכ"ל היוצא לבג"ץ בו הוא כביכול 'חרד' מהשינויים בפקודת המשטרה הוא לא יותר מהצגה מגוחכת. במשך השנה האחרונה המפכ"ל השתדל ככל יכולתו, גם אם לא בהצלחה רבה, לממש את מדיניותי כשר לביטחון לאומי ולהיענות לבקשותיי.
"בחודשיים האחרונים, על רקע סיום תפקידו ורצונו להיות חלק ממחנה כוח קפלן, החל להפוך לעומתי כלפיי, באמצעות החנפה ליועמ"שית ותת תפקוד במילוי תפקידו. אלו פני הדברים וכך יש להתייחס אליהם".
