תשע וחצי שנים לאחר רצח איש העסקים דורון שוסטר מראשון לציון, בית משפט המחוזי מרכז בלוד הרשיע את יאיר זוהר ברצח (16 אוקטובר).
ב-20 מרס 2016, שוסטר נורה על ידי רוכב קטנוע, רגעים לאחר שירד מהמרצדס המפוארת שלו בחניון הבניין בו התגורר.
המתנקש ירה בשוסטר חמש יריות מטווח קצר ונמלט מהמקום.
שוסטר, פעיל פוליטי בעל קשרים בשלטון המקומי ובמשטרה, היה בעלים של חברת ספנות, אבל גם היה מוכר ממעורבות בעסקי הכרייה הלא חוקית של חול ברחבי הדרום, ב"תקופת הזוהר" כאשר בכירי העבריינים עסקו בענף.
ואולם הרקע, לפי כתב האישום, היה אחר, "סכסוך רומנטי": שוסטר היה בקשר עם אישה נשואה, נטען, וזוהר נשכר למשימה כרוצח שכיר עבור עשרות אלפי דולרים.
הרצח בוצע בשנת 2016 אך זוהר נעצר רק כעבור ארבע שנים.
זה קרה לאחר שעבריין בכיר ממשפחה מוכרת מהחברה הערבית באזור השפלה "חצה את הקווים" והפך לסוכן הסמוי המכונה "ליאון".
ליאון הופעל על ידי ימ"ר מרכז כדי להפליל נאשמים בעבירות סמים ואמל"ח, ואחד היעדים שלו היה יאיר זוהר, שמכר לו אמצעי לחימה.
בנוסף, הסוכן ליאון העיד כי אותו זוהר, שהיה חבר ותיק שלו מעולם הסמים והפשע, הציע לו ארבע שנים לפני כן, ב-2016, להצטרף אליו כשותף לביצוע משימת הרצח של דורון שוסטר, בתשלום.
הסוכן "ליאון" הוא עבריין לשעבר מלוד בשנות ה-50 לחייו, שהסתבך בעבירות רכוש ואלימות והיה מקושר לבכירי העבריינים, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי.
כבר בשנת 2017 שימש כמקור משטרתי.
בהמשך הוא הופעל כסוכן בין השנים 2019-2020 וזכה לכינוי "ליאון" נוכח הדמיון בין המראה שלו לפניו של השחקן ז'אן רנו בסרט "ליאון".
במשך כשנה הוא רכש אמל"ח וסמים מכ-50 עבריינים אותם הפליל. לדברי המשטרה, "מעמדו בעולם הפשיעה והיותו דמות מוכרת בקרב עבריינים מכל רחבי הארץ, פתחו לו דלתות אצל דמויות משפיעות בעולם הפשיעה בישראל, באופן שהוביל להצלחת ההפעלה".
לזוהר יש עבר עשיר כולל הרשעות בסחיטה באיומים, אלימות, עבירות רכוש, סמים ועוד. בתיק קודם ריצה שש שנות מאסר על שוד חנות תכשיטים בכיכר המדינה.
כאמור, ליאון היה חבר קרוב של זוהר ובהקשר של רצח שוסטר הוא טען, כי ב-2016 זוהר לקח אותו ל"סיור מקדים" לפני הרצח בחניון הבניין בו התגורר שוסטר.
לדבריו, בסופו של דבר הוא סירב להצטרף לביצוע, אך יום למחרת הרצח הוא פגש את זוהר בתחנת דלק ביבנה ושם לטענתו זוהר התוודה בפניו כי השלים את הפעולה וירה באיש העסקים.
כדי להביא ראיה לעדותו ולהפליל את זוהר בגין רצח שוסטר, אחרי ארבע שנים, הקליט הסוכן את זוהר לאחר שהציע לו לצאת למשימה פלילית נוספת.
זוהר השיב לו: "לא אחי, מה אני פראייר עזוב אותך, עשיתי אחד… אני בראשון עשיתי אחי, אתה לא זוכר אה?… באתי לו למטה, הראו את זה בטלוויזיה".
הסוכן ליאון: הראו את זה בטלוויזיה?".
זוהר: "לא ראית בטלוויזיה?".
הסוכן: "מזמן".
זוהר: "שהיינו אני ו…".
הסוכן ליאון: "כן כן הבנתי הבנתי".
זוהר: "הוא לא רצה, לא יודע, נעלמתם לי".
הסוכן ליאון: "אה".
זוהר: "זה היה מניאק אבל בן זונה זה".
הסוכן: "הלך עם בחורה נשואה לא? אמרת לי אז".
זוהר: כן. היה לו מרצדס".
הסוכן ליאון: "כן שחורה אמרת".
זוהר: "כן".
ראו למטה: סרטון עם שיחת ההפללה ופרטים נוספים.
על בסיס עדות הסוכן אודות ההתוודויות של זוהר בפניו וההקלטה המאוחרת, זוהר הואשם ברצח בכוונה תחילה של שוסטר.
מלבד זאת זוהר הואשם כי מכר ללאון מטען חבלה, שני אקדחים ומחסניות ב-2020.
יריעת המחלוקת המרכזית בתיק נגעה למהימנות עדות הסוכן, ולמשקל שיש לייחס לשתי ההודאות שמסר לכאורה זוהר בפניו – האחת כאמור בסמוך לאחר הרצח ואינה מוקלטת, והשנייה בדיבוב שהוקלט על ידי הסוכן כעבור ארבע שנים.
בתיק הרצח העידו מטעם פרקליטות מחוז מרכז: הסוכן, אנשי משטרה לרבות רכז המודיעין וקצין המודיעין שהפעילו את הסוכן, ועדים שהיו בסמוך לזירת הרצח.
המאשימה טענה כי מכלול הראיות, ובפרט שתי הודאות החוץ של הנאשם בפני ליאון טרם גיוסו, ההקלטות במהלך ההפעלה של ליאון, עדות הסוכן בבית המשפט וראיות נוספות המחזקות אותה מוכיחות מעל לכל ספק סביר את אשמתו של זוהר ברצח המנוח.
מנגד, את את הנאשם זוהר ייצגו עו"ד רצון דרחי ועו"ד שרון בן עפר, הם טענו כי לא ניתן לסמוך על עדויות הסוכן. כאשר מדובר בהודאת חוץ שנמסרה במסגרת שיחה בין עבריינים, המשקל שיש לה צריך להיות נמוך, והבחינה שלה צריכה להיות זהירה יותר, משום שמדובר בסביבה עבריינית שבה התרברבות היא טבעית.
ההגנה טענה כי כל עדותו של הסוכן בלתי מהיימנה, כי הוא שיקר בטענה שזוהר הציע לו מראש להשתתף ברצח, ושהשניים ערכו סיור מקדים בשטח.
בנוגע לדברים המאוחרים שהוקלטו מפי הנאשם, נטען כאמור כי מדובר ב"התרברבויות שווא" אופייניות בעולם הפשע, ללא כל ערך ראייתי.
"תצריף ראיות"
השופטים עמי קובו, מיכאל קרשן ומרב גרינברג נתנו בסופו של דבר אמון בעדות הסוכן, וקבעו כי היא נתמכת בראיות חיצוניות.
בהכרעת הדין נקבע כי הסוכן והנאשם היו חברים קרובים וביצעו יחד עבירות פליליות רבות, וכי "הקשר ההדוק בין השניים, והאמון שנתן הנאשם בסוכן, כפי שהם עולים מהקלטות השיחות ביניהם, מחזקים את מהימנות עדות הסוכן ומסבירים את נכונותו של הנאשם להתוודות בפניו".
השופט קובו כתב: "לא שוכנעתי כי קיים סכסוך כלשהו בין הנאשם לסוכן אשר יוכל לפגום במהימנותו…תיק זה אינו מושתת ראייתית רק על הודאות החוץ של הנאשם, אלא על תצריף של ראיות, אשר כוללות את עדות הסוכן אשר מתייחסת בין היתר להצעה לרצח ולסיור המקדים, את שתי הודאות החוץ, וכן את העדר המהימנות של גרסאות הנאשם, לרבות שתיקת הנאשם בחקירה ושקריו".
עוד צויין בהכרעת הדין, כי טרם ההפעלה הסוכן הביע ביטחון בדבריו כאשר הסכים לבצע את ההקלטה, וזאת מתוך אמונה שהנאשם אכן יאשר את דבר ביצוע הרצח.
"ואכן הנאשם חזר והתוודה בפני הסוכן בשיחה המוקלטת… בין הנאשם לסוכן היה אמון הדדי רב, אשר מתיישב עם האופן שבו התוודה הנאשם בפני הסוכן. הסוכן תיאר את הבניין שראה… בסיור המקדים. הסוכן גם ידע לומר שבמועד הרצח ובמועד הסיור המקדים, החזיק הנאשם ברכב מסוג הונדה לג'נד….(רכב שהיה בבעלות הנאשם ונפגע בתאונת דרכים)
"הסוכן מסר שיום למחרת הרצח, הוא פגש את הנאשם בתחנת הדלק ביבנה, ושם הנאשם התוודה בפניו – ואכן הנאשם אוכן במקום באותו מועד".
באשר לטיעוני ההגנה על חוסר המהיימנות של הסוכן ליאון, השופטים ציינו כי "עדות הסוכן אינה חפה מקשיים, ונמצאו בה סתירות ואי דיוקים, כגון לעניין הסתרת מעורבותו של אחיו של הסוכן באירוע; התפתחות גרסתו של הסוכן בקשר ליציאה מהרכב בסיור המקדים; וסוגיית מעורבות אחיינו של הסוכן בהסעתו לפגישה עם הנאשם. אך בסתירות אלה אין כדי לפגוע באופן ממשי במהימנותו", נקבע.
אשר למשקל ההודאות בפני הסוכן, ציינו השופטים, "מדובר בשתי הודאות שניתנו בהפרש של ארבע שנים זו מזו, דבר אשר מחזק את משקלן… ההודאות כוללות פרטים רבים והן בעלות רצף הגיוני… קיימים גם ממצאים אובייקטיביים בשורה של פרטים אשר מהווים 'דבר מה נוסף' אשר מאמתים את ההודאות".
עם זאת ציין השופט קובו, כי "היו גם פרטים בהודאה המוקלטת שאינם מתיישבים עם המציאות האובייקטיבית. כך בפרט העובדה שהמנוח לא היה בקשר זוגי עם אישה בלונדינית נשואה, אך בעניין זה, בין אם הנאשם טען זאת בכזב בפני הסוכן, ובין אם כך נאמר לנאשם בכזב על ידי מזמין הרצח, אין בכך כדי לגרוע ממהיימנות ההתוודות".
על הנאשם זוהר נכתב כי "בעדותו עשה רושם של אדם אינטליגנטי ומחושב, כריזמטי ובעל ביטחון עצמי. הנאשם ניסה לשוות לעצמו דימוי של אדם מן הישוב המתנהל ברגיל באופן תקין וחוטא לעיתים בביצוע עבירות קלות… בסתירה להקלטות השיחות בינו לבין הסוכן. חלק מעדותו היה מיתמם ומצטדק, ניסה לגלגל אשמה לפתחו של הסוכן, היתמם והקטין את עצמו, כאילו ביחס לסוכן הוא אינו יותר מדג רקק".
השופט קובו ציין את השקר של זוהר במשטרה כאשר טען שמעולם לא שמע את שם המנוח, ובהמשך סתר את עצמו וטען כי ידע על הרצח של שוסטר כעבור מספר ימים.
בסיום הכרעת הדין נקבע: "יש לקבל את עדות הסוכן כמהימנה, ולקבוע שיש לתת אמון בעדותו שלפיה הנאשם הציע לו לבצע ביחד את הרצח של המנוח, השניים ערכו סיור מקדים, ובסמוך לאחר הרצח הנאשם התוודה בפניו שאכן ביצע את הרצח. בהמשך, הסוכן הקליט את הנאשם, והנאשם התוודה בפניו בשנית שביצע את הרצח. שתי ההודאות הללו, בפער של ארבע שנים זו מזו, ראויות למשקל רב, ונמצאו להן ראיות מאמתות".
עו"ד דרחי מסר בתגובה: "אחד השופטים המפורסמים בהיסטוריה של המשפט האנגלו-אמריקאי אמר פעם ששופט דגול לא מסתיר את הקשיים ולא מנצח את משחק (השחמט) על ידי העפת הכלים מן הלוח. לדאבון הלב, כך נהג בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין השגויה שיצאה תחת ידו ואופיינה בראיית-מנהרה, בהתעלמות שיטתית מהקשיים הראייתיים, ובקיתונות שעליהם הצביעה ההגנה ואשר הוכיחו בבירור כי יאיר אינו הרוצח, וכמו כן בשגיאות וכשלים רבים שיוצגו בערעור שיוגש בקרוב לבית המשפט העליון".
גזר דינו של זוהר יינתן בהמשך כשבהתאם לעבירה שבה הורשע, מאסר עולם הינו חובה, לצד עונש נלווה שיקבל על עבירות נשק בהן הורשע.
