חרף תסקירים שליליים, בית משפט השלום בפתח תקווה נמנע מלשלוח למאסר בפועל תושב פ"ת שהורשע במסגרת הסדר בתיק גידול של עשרות שתילי סם.
הנאשם, ליעד שיפר (23) הועמד לדין בנובמבר 2022. על פי כתב האישום, ב – בסמוך למרס 2022 שכר שיפר דירה באריאל במטרה להקים בה מעבדת סמים, כשתמורת השכירות שילם 4,000 שקל בחודש.
לאחר קבלת הדירה לחזקתו, הכשיר את חדרי הדירה כמקום לגידול הסם והצטייד בכלים שונים לגידולו: מייבשים, מזגנים, מאווררים ושנאים.
בפשיטה של המשטרה על המקום נתפסו כ-70 שתילי קנאביס במשקל של כ-15 ק"ג. כמו כן, ביצע חיבור פיראטי של חשמל לצורך תפעול המעבדה ובכך גרם לנזק של אלפי שקלים לחברת החשמל.
בגין כך, הואשם בגידול והחזקה סמים, נטילת חשמל, החזקת מקום לשימוש בסמים, החזקת כלים והיזק לרכוש במזיד.
לאחר דין ודברים בין ההגנה לתביעה ולאור טיעונים שונים שהשמיע סנגורו של הנאשם עו"ד אדם אבישר, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שבמסגרתו תוקן כתב האישום. בכתב האישום המתוקן כמות הסמים שונתה ל-13 ק"ג והוא הורשע בעבירות שיוחסו לו.
במסגרת ההסכמות, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות מבחן. בין היתר עלה, כי תלויים נגדו שני תיקי משטרה חדשים בגין עבירות סמים, כשבפני שירות המבחן טען כי היה נתון בלחצים כלכליים נוכח חובות כספיים לצד שימוש בסמים.
לבקשת ההגנה, שולב הנאשם בהליך טיפולי של מטפלת פרטית שאומנם העידה, אך אין לבית המשפט פיקוח על ההליך הטיפולי שניתן לנאשם במסגרת הפרטית. בתסקיריו אומנם צוין, כי הנאשם משתתף בטיפול פרטני אך מטפלו התרשם כי האיש מתקשה לשתף את מצבו ולהתחבר לחלקיו הבעייתיים. לאור כך, קיים ספק ליכולתו לגייס כוחות לשינוי.
מעבר לכך, התברר כי הנאשם סירב להשתלב בקבוצה טיפולית. בעקבות זאת, שירות המבחן הדגיש פעם אחר פעם את החשיבות לסיים את ההליך המשפטי בהטלת ענישה מוחשית.
כמו כן, קיים פער בין הצהרותיו המילוליות שלו כי הוא מעוניין להשתלב בטיפול – כאשר בפועל, הוא התקשה לגייס כוחות לשיתוף פעולה עמו. במסגרת הטיעונים לעונש, התביעה עתרה להטיל עליו עונש של 20 חודשי מאסר.
מנגד, סניגורו, עו"ד אבישר, טען כי הנאשם עבר טיפול משמעותי במשך תקופה של שנה במסגרת טיפולית פרטית, הואיל ובמקרה זה קיים חוסר שיתוף פעולה והתאמה בינו לבין קצין המבחן. לאור זאת, ביקש להסתפק בהטלת עבודות שירות.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובחינת פסיקה בתיקים דומים, ציין השופט כי חוות הדעת של שירות המבחן ושל המטפלת הפרטית סותרות, לכאורה, זו את זו.
בסופו של דבר, השופט סבר כי לנוכח כלל הנתונים שהוצגו, לרבות גילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות והטיפול שאותו הוא עובר, הרי מדובר בסיכויי שיקום המצדיקים סטייה ממתחם הענישה. לפיכך, "העונש שיוטל על הנאשם יהיה כזה שניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות ולא בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח".
נוכח הנסיבות החליט השופט דרור קלייטמן להטיל על הנאשם צו מבחן לשנה וחייב את המטפלת הפרטית למסור באופן מיידי לשירות המבחן דיווח על כל הפרה של הצו. "אני ער לכך כי זה אינו המצב הרצוי מלכתחילה, אולם לנוכח הנסיבות שתוארו לעיל, אני סבור שזו הדרך הראויה בעניין", קבע השופט.
בעקבות כך, גזר השופט על שיפר תשעה חודשי עבודות שירות, מאסרים מותנים, קנס בסך 10 אלפים שקל, פסילת רישיון על תנאי והתחייבות כספית על סך 5,000 שקל.
