חודשים אחדים לאחר הביקורת שביצע הארגון הבינלאומי למאבק בהלבנת הון (FATF) בישראל, מבהירה ראש הרשות להלבנת הון ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, שהדרישה להטלת חובות דיווח על עורכי הדין עדיין נמצאת על השולחן. למרות הציון הגבוה הכולל שהעניק הארגון למדינת ישראל, בתחום החקיקה קבע הארגון הבינלאומי כי ישראל נמצאת ברף התחתון.
"במהלך הביקורת ומיפוי הסיכונים, התברר לנו שמעורבות עורכי דין ורואי חשבון בפעילות עבריינית של הלבנת הון גבוהה ממה שחשבנו", אומרת ד"ר ווגמן-רטנר בראיון מיוחד לכתב העת "עורך הדין" בהוצאת לשכת עורכי הדין. "אם בעבר עבריינים ומלביני הון היו מחביאים את הכסף אצל הסבתא וקרובי המשפחה, היום הם מחפשים את אנשי הקש שיכולים להחביא את הנכסים. בשנים האחרונות הם נעזרים יותר ויותר בעורכי דין ורואי חשבון, במסגרת פעילות עבריינית עקיפה ולעתים כמלביני הון מקצועיים, כי נהיה מאוד מסובך לנהל את האופרציות הפיננסיות המורכבות הללו. גילינו גם שתחום הנדל'ן בסיכון גבוה יותר ממה שחשבנו להלבנת הון".
כאמור, בצד שבחים לאפקטיביות האכיפה, ה-FATF מתח ביקורת על ישראל עקב טיפול בכפפות של משי בעורכי הדין, בהשוואה לנהוג בעולם. התיקון האחרון לחוק מטיל על נותני שירות עסקי רק חובות אתיות בתחום הכרת הלקוח והערכות סיכון לפני ביצוע עסקאות.
לדברי עו"ד ווגמן-רטנר, על פי מדיניות ה-FATF, אליו התקבלה כעת ישראל כחברה מלאה לצד יותר מ-30 מדינות אחרות, "המדינה חייבת להטיל את חובת הדיווח בתחום הלבנת ההון על עורכי הדין, בדיוק כפי שהיא מטילה אותה על גופים פיננסיים. זה הסטנדרט הבינלאומי המחייב. עמדתנו, שהובאה בפני הארגון הבינלאומי, היא שההסדר שגובש בישראל הוא אפקטיבי גם בהיעדר חובת דיווח, אבל הארגון לא קיבל עמדה זו. אנו לומדים את הערות הביקורת, וכעת הנושא בבחינה".
על פי הביקורת הבינלאומית, על ישראל להחיל את המשטר הנוקשה של הדיווח על סקטורים נוספים, בהם מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירותי הקמת חברות ונאמנויות. "יש עדיין חוסרים משמעותיים בחקיקה, אשר משפיעים על יושרת המערכת הישראלית בכללותה", אומרת עו"ד ווגמן-רטנר.
