לאחר שבנובמבר קבע ביהמ"ש לענייני משפחה, כי הפעוטה סופיה תעבור לחיות עם הוריה הביולוגיים – שופטי בית המשפט המחוזי במחוז מרכז-לוד, אב"ד סג"נ השופטת ורדה פלאוט, השופט צבי ויצמן והשופט אלי ברנד, קיבלו את ערעורם של האם היולדת ובן זוגה וקבעו שהפעוטה תישאר אצלם.
השופטים החליטו, כי יש להעדיף את זכותם של ההורים שגידלו אותה על פני ההורים הגנטיים מכמה טעמים שעיקרם בטובת הקטינה:
- האם המגדלת הרתה ונשאה ברחמה את הקטינה מבלי לדעת שהביצית המופרית שהוחדרה לרחמה אינה שלה.
- האם המגדלת סיכנה את חייה למען התינוקת כשהסכימה לבצע ניתוח תוך רחמי להצלתה, על אף המלצת הרופאים לבצע הפלה נוכח המומים הלבביים שהתגלו.
- האם המגדלת ילדה את הקטינה וביחד עם בן זוגה גידלו אותה במסירות רבה.
- הפעוטה קשורה להורים שגידלו אותה וניתוק מהם בגיל הזה עלול לגרום לה נזק, בפרט לאור מצבה הרפואי וההתפתחותי המאתגר.
"דין הידיים המחבקות הוא כדין הרחם העוטף"
בית המשפט הבהיר, כי נוכח טכניקות הפריון המלאכותי, התפתחותן והחשש לטעויות אנוש העומדות בצדן – יש להעדיף את "עקרון הוודאות" שלפיו האם היולדת היא אמו של הילוד. דבר זה יקנה ודאות באשר לתוצאות טעויות עתידיות, העלולות להתרחש בהליכי פריון מלאכותי ולא תידרש המתנה וחיפוש אחר קשר גנטי עם גילוי הטעות. הבדיקה הגנטית תידרש – אך ורק כדי שהילד יידע את סיפור חייו המלא ולא לצורך בירור זהות הוריו המגדלים.
השופטים הזכירו, כי לגישה הרואה באם היולדת את אמו של הילוד יש אסמכתאות בחוק הישראלי והמליצו לאמץ קביעה זו אף בפן האתי, שעיקרה: כשם שאין עוקרים עובר מרחם האם הנושאת, כך אין לעקור את הילוד מידיה. דין הרחם העוטפת והידיים המחבקות של האם הנושאת – דין אחד הוא.
לצד ההחלטה, קבע בית המשפט כי ביחד עם האחריות ההורית אשר תינתן רק להוריה המגדלים, חשוב שהפעוטה תכיר את הוריה הביולוגיים ותהיה עמם בקשר. בסיום פסק הדין הביעו השופטים תקווה, כי כל הצדדים ישכילו להתגבר על המתח ביניהם וישתפו פעולה לטובת עתידה ורווחתה של הקטינה.
ב"כ המערערים (ההורים המגדלים): עוה"ד גלית קרנר, רות אדיב, יהונתן קניר ומיכל קניר לובלין
ב"כ המשיבים (ההורים הגנטיים): עוה"ד כספי סרור ושמואל מורן
האפוטרופסיות לדין (ייצגו את אינטרס הקטינה): עוה"ד עדי רז, נטע ברק ומיה שושטרי
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
