הסנגור איתי בר עוז: "עמוס סילבר הצליח, בזכותו ההתייחסות לקנאביס אחרת"

כחמש שנים לאחר הגשת כתב האישום בפרשת טלגראס, בתום הליך גישור ממושך הוצג בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד הסדר טיעון בעניינם של שבעה נאשמים, ביניהם הנאשם המרכזי ומייסד טלגראס עמוס סילבר.
השבעה הואשמו בשורה של עבירות סמים ושיבוש מהלכי משפט. סילבר הורשע גם בניהול ארגון פשיעה.

עדים רבים העידו במשפט נגד הנאשמים, כאשר בתווך הציגו הסנגורים קשיים ראייתיים. קשיים אלה והתפתחויות אחרות הובילו להסדר.
בין היתר, בשנת 2021 עד המדינה בפרשה ניסה לשים קץ לחייו ומאז לא השתקם – ולכן לא ניתן להעיד אותו בבית המשפט. כמו כן, הסנגורים טענו לבעייתיות לכאורה בחוקיות בצווי חיפוש וחדירה לשרתים בחו"ל. הליך הגישור התקיים בפני סגן נשיא בית המשפט, השופט בני שגיא. כך, הצדדים הגיעו כאמור להסדר טיעון, שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שסילבר ירצה שמונה שנות מאסר. עוד לפי ההסדר, הנאשם בראל לוי ירצה עונש של 7.5 שנות מאסר, כאשר בית המשפט יוכל להפחית עד שנה וחצי מעונש זה אם ישתכנע, על בסיס חוות דעת מקצועיות, שלוי השתקם. נאשמים נוספים ירצו תקופות מאסר של עד שלוש שנים.

מהכרעת הדין עולה שטלגראס, שהוקמה במרס 2017, שימשה כפלטפורמה לסחר בסמים (בעיקר קנאביס) באמצעות טלגרם, הפכה לארגון פשיעה בסוף שנת 2017, ופעלה עד למעצר הנאשמים במרס 2019.
הארגון פעל במבנה היררכי בניהול של עמוס דב סילבר ואחרים, כאשר יתר הנאשמים שימשו בתפקידים שונים, לרבות ראשי ענפים בארגון, וקיבלו משכורות מהארגון.

לפי הכרעת הדין, הארגון העסיק למעלה מ-100 עובדים, ופעלו במסגרתו יותר מ-3,500 סוחרי סמים ששיווקו ומכרו סמים לציבור הרחב ושילמו לטלגראס עבור פעילותם בערוצי הטלגרם של טלגראס. הכל תוך הסתרת זהותם האמיתית של הסוחרים ואנשי טלגראס.

הארגון קיבל מסוחרי הסמים מאות אלפי שקלים בכל חודש, שהתחלקו בין אנשי הארגון, בהתאם למעמדם. כמצוין בכתב-האישום המתוקן בו הודו והורשעו במסגרת הכרעת הדין, גם קטינים רכשו סמים באמצעות טלגראס, ואף פעלו כסוחרי סמים. בנוסף נמכרו סמים פסיכדליים לציבור בערוץ ייעודי.

יש לציין כי עד לפני שנה וחצי סילבר שהה במעצר עד שבאוקטובר 2022 החליט בית המשפט המחוזי בלוד, בצעד נדיר יחסית כשמדובר במי שהואשם בניהול ארגון פשיעה , לשחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני.  שחרורו הגיע חרף רצף של תסקירים שליליים והחשש של הפרקליטות מהימלטות חוזרת שלו, כפי שכבר נמלט בשנת 2019 מהרשויות באוקראינה ונלכד בחלוף כיממה.

במסגרת ההסדר הנאשמים הורשעו על ידי השופטים בני שגיא, חנה פלינר ודנה אמיר בעבירות הבאות:

עמוס סילבר, שמיוצג על ידי עורכי הדין איתי בר עוז וניצן ביילין מהסנגוריה הציבורית, הורשע בעבירות ניהול ארגון פשע, תיווך לסחר בסמים, סחר בסמים וקשירת קשר לפשע, כשחלק מהעבירות בוצעו במסגרת ארגון פשיעה. 
בראל לוי, שמיוצג על ידי עו"ד איתי רוזין, הורשע בעבירות של תיווך לסחר בסמים, עסקה אחרת בסמים, שיבוש הליכי משפט, השמדת ראיה, הפרעה לשוטר, קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לפשע והלבנת הון, כאשר חלק מהעבירות בוצעו במסגרת ארגון פשיעה. 

רועי אשכנזי, שמיוצג על ידי עורכי הדין ירון ברזילי ועומרי רוזנברג, הורשע בעבירות של תיווך לסחר בסמים, עסקה אחרת בסמים, שיבוש הליכי משפט וקשירת קשר לפשע. נגזרו עליו 18 חודשי מאסר. 

רן בוגנים, שמיוצג על ידי עו"ד לירן זילברמן, הורשע בעבירות של תיווך לסחר בסמים, עסקה אחרת בסמים, שיבוש הליכי משפט, החזקת סמים וקשירת קשר לפשע, כאשר חלק מהעבירות בוצעו במסגרת ארגון פשיעה. נגזרו עליו 36 חודשי מאסר. 

שמעון תוהמי, שמיצוג על ידי עו"ד נדב גרינולד, הורשע בעבירות של תיווך לסחר, עסקה אחרת בסמים, שיבוש הליכי משפט, החזקת סמים, קשירת קשר לפשע וניסיון להשמדת ראיה. נגזרו עליו 32 חודשי מאסר. 

עומרי מאירסון, שמיוצג על ידי עו"ד משה וייס, הורשע בעבירות של תיווך לסחר בסמים, עסקה אחרת בסמים, החזקת סמים לצריכה עצמית וקשירת קשר לפשע. נגזרו עליו 30 חודשי מאסר. 

עידן בורלא, שמיוצג על ידי עו"ד עינת בן משה, הורשע בעבירות תיווך לסחר, עסקה אחרת בסמים וקשירת קשר לפשע. נגזרו עליו תשעה חודשי עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת של הממונה.
לצד זאת הוסכם, כי בית המשפט יורה על חילוט סכומי הכסף, הרכוש, המחשבים והטלפונים שנתפסו מהנאשמים, ועל הטלת עונשי מאסר מותנים וקנסות.

משפט זוטא נדיר
יש לציין כי במשך כשלוש וחצי שנים התנהל משפט זוטא, שעסק בשאלה מרכזית: האם ההיתר שקיבלה משטרת ישראל לחדור לחומרי מחשב דרך "הענן" – התנהלה באופן חוקי או לא?
בכל מקרה, בינואר 2023 עבר התיק העיקרי להליך גישור, אך הסתיים ללא הסכמות בין הצדדים. לפני כחודש, בהנחיית בית המשפט העליון, התיק הוחזר לגישור, ותוך פחות משבועיים הצליחו הצדדים לגשר על הפערים ולהגיע להסדר.

עו"ד בר עוז, שמייצג כאמור את סילבר, הסביר בשיחה עם "פוסטה" על ייחודיות משפט הזוטא שהתנהל בתיק: "המדינה התייחסה לטלגראס כארגון פשיעה אולי אחד המסוכנים בארץ. חקירה של שנה וחצי, מעצרים בחמש מדינות שונות בעולם, שימוש ברוגלות, עד מדינה והשקעה של עשרות מיליוני שקלים באכיפה. מדובר לא במגה-תיק, אלא בטרה-תיק. תיק של 1,200 קלסרים ועוד 3.5 טרה של חומר סרוק. לכאורה היה נראה כי מדובר בתיק סגור, אבל בשל סרבול באכיפה וכמויות החומר נוצרו קשיים ראייתיים שאנחנו כסנגורים מינפנו אותם".

לדברי עו"ד בר עוז, "ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות עו"ד חיים ויסמונסקי נתן היתר מיוחד למשטרה שהיא יכולה לבקש מבית משפט היתר חדירה ל'ענן', כשהמשטרה מבקשת חדירה לחומר מחשב. לטענתנו נעשו בתיק פעולות שאינן חוקיות – חדירה ל'עננים' שנמצאים בשרתים בחו"ל. בעולם הדיגיטלי, זה כמו שחוקר ממשטרת ישראל נסע לחו"ל ולוקח ראיה מבלי להגיש בקשה מאותה מדינה, זה לטענתו אינו חוקי ובית המשפט חרג מסמכות כשחתם על הצו, ורק על השאלה הזו ניהלנו משפט זוטא – האם זה תקין או לא. תוך כדי המשפט גם גילינו שנעשה שימוש ברוגלות".

"במהלך המשפט זוטא גלינו כי כל הליך הוצאת הצווים בבית משפט השלום בראשון לציון היה בעייתי – בקשות במעמד צד אחד", מוסיף בר עוז, "טענו כי במקרים כאלו לפעמים השופט לא מבין מה משמעות הדברים שהמשטרה מבקשת לחתום עליהם, כשכל ההליך מתנהל ללא פרוטוקול, בלי הסברים. כשחקרנו את נציגי המשטרה מה המשמעות של מה שהם ביקשו – הם לא ידעו להסביר לנו. למשל, כשמדובר בחדירה ל'ענן' בחו"ל. בסופו של דבר הגענו להסדר טיעון בטרם ניתנה החלטה במשפט זוטא".

והיו בתיק הזה עוד בעיות.
"כמעט כל דבר בתיק הזה היה בעייתי. החל מזה שחקרו את עמוס באוקראינה כשהוא אזוק, ידיים מאחורי הגב, לא נתנו לו להתייעץ עם עורך דין. אסור בכלל לחוקר ישראלי לחקור בחו"ל בלי חוקר אוקראיני לידו שמנהל את החקירה. לכן המשפט היה מאוד מסורבל. התקיימו במהלך המשפט 160 ישיבות הוכחות, פעמיים בשבוע. הגענו למצב שהמערכת עצמה לא ידעה מה לעשות עם התיק ולכן באופן תקדימי נעשה הליך גישור לתיק שהוגש בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד אצל שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בגלל יכולות גישור מופלאות של בני שגיא. בסיומו של ההליך, אמנם עמוס מקבל שמונה שנים, אבל הוא לקח על עצמו כדי שכל שאר הנאשמים יקבלו עונשים מינימליים".

מה שונה בכתב האישום המתוקן?
"בכתב האישום המתוקן, הדברים שהיו חשובים לעמוס התממשו. כך למשל, אין ענף פסיכדליה, יש בעיקר גראס. אין עבירה של הדחת קטין לסמים, אין עבירות של סחיטה באיומים, אין עבירות כלכליות לעמוס. צוין בכתב האישום המתוקן כי מה שהניע אותו זה לא בצע כסף אלא הרצון להנגיש את הקנאביס לציבור. בדיעבד הוא הצליח, כי היום ההתייחסות לקנאביס היא אחרת לגמרי".

איך סילבר עבר את ההליך המשפטי?
"עמוס הוא בן אדם מאוד מיוחד. הוא לא עבריין טיפוסי, אלא באמת אידיאולוג שהולך עם האמת שלו ומשלם עליה מחירים כבדים. היה לו לא פשוט בכלל כל ההליך. הוא היה שלוש שנים ושבעה חודשים במעצר, כולל באוקראינה, ומאז שנה וחצי הוא במעצר בית עם איזוק. זה מאוד קשה. יתכן שגם תנאי המעצר ותנאי מעצר הבית הנוקשים השפיעו עליו לקבל את ההסדר.
"בסופו של דבר כשבן אדם עוצר את כל החיים שלו ומשלם מחיר של חמש או שש שנים שהוא לא יכול לעשות שום דבר, לא משנה כמה אתה נחוש בצדקת הדרך שלך, זה משפיע עליך ובטח זה השפיע על עמוס. ואולם, בסוף הוא לא התפשר; הוא כן סיים בתוצאה שתאפשר לו להשתחרר מהכלא בעוד פחות משנה, בהנחה שהוא יקבל שליש. כעת הוא יהיה משוחרר כחצי שנה ללא איזוק וללא מעצר בית, כדי שיוכיח את עצמו ושאפשר לסמוך עליו, והדברים גם יבואו לידי ביטוי בגזר הדין. השאיפה שלנו היא שעוד עשרה חודשים הוא יעלה לוועדת שחרורים".

עו"ד איתי רוזין מסר: "היום הגענו לסיום מוצלח של אחד מתיקי ה״דגל״ של הפרקליטות. אחרי למעלה מחמש שנות משפט הצלחנו להפריך כמעט את כל טיעוני הפרקליטות. כיום גם המדינה מודה כי פעילות הטלגראס הייתה יותר חברתית מאשר פלילית וגם הטענות לגלגול של מאות מליוני שקלים נמחקו מכתב האישום. בסופו של דבר בראל לוי שהיה הדמות הבכירה ביותר בטלגראס בישראל ירצה עונש מאסר בן שלוש שנים בגין תיק הטלגראס (שיצטרף לעונש מאסר בגין תיק אחר) זאת לאחר שהפרקליטות בעבר התעקשה על ענישה של למעלה מעשר שנות מאסר".

עו"ד נדב גרינולד מסר בתגובה: "בחלוף חמש שנים מאז התפוצצה הפרשה בקול תרועה עם גל המעצרים והוגש כתב אישום תקדימי שאין לו אח ורע בתולדות המשפט הישראלי מסתיים היום התיק בענישה שאינה משקפת כלל ענישה דומה בעבירות של ארגוני פשיעה, כאשר חלק מהנאשמים, ולקוח שלי בניהם יחזרו לריצוי עונש מאסר של מספר חודשים בלבד".