עדויות סותרות של המתלוננת והעדים, ביניהם של שוטר, הובילו לזיכוי של מ"א, צעיר מאור יהודה (27) שהואשם בעבירות של איומים, היזק לרכוש במזיד ותקיפת סתם של בת זוגו.
המקרה התרחש בתחילת חודש מארס 2018. על פי כתב האישום, הצעיר חייג באובססיביות במשך שלושה ימים לבת זוגו (א"נ) ולחברתה (ל"ב). הוא הגיע לביתה של ל"ב, אצלה שהתה חברתו באותם ימים, ושכנע את שתיהן לרדת לחצר הבית כדי לשוחח, תוך הבטחה טלפונית כי לא יפעיל אלימות. אז, על פי האישום, החל הנאשם להתווכח עם בת הזוג, משך בשערה, סטר לה בפניה ואף היכה בה באגרופים לכיוון ראשה ופניה. כמו כן נטען כי שבר את הטלפון הסלולרי שלה.
עו"ד שי רודה, שייצג את הצעיר בהליך המשפטי, טען כי לא רק שמרשו לא תקף את בת זוגו, אלא הסיטואציה בפועל הייתה בדיוק להיפך, והיא זו שאיימה עליו, דחפה אותו בגסות וניסתה להרים את ידה עליו בזמן שזה התגונן. עו"ד רודה הציג את הסתירות הקשות בעדותן של בת הזוג וחברתה, ועל כך שהמתלוננת לא מסרה דבר לשוטרים שהגיעו לזירה ואף לא הייתה נסערת. עוד טען כי הסתירה הבולטת ביותר הייתה בין העדות שהציגה במשטרה לבין זו שהציגה בדוכן העדים. כך למשל, תחילה טענה כי "בן הזוג סטר לי, משך לי בשיער ונתן לי אגרוף. הוא סטר לי בפנים ונתן לי אגרוף ביד". אחרי שחברתה טענה כי הנאשם היכה את א"נ באגרופים בפניה, אמרה האחרונה כי ייתכן וזה קרה והיא לא חשה בכך.
לטענת הנאשם, הרקע לכל האירוע החל בכלל בשל טענתה של ל"ב כי היא ובת זוגו הן זוג בעצמן. במשך המשפט הודתה המתלוננת כי השתיים רצו קשר אינטימי, שהתממש זמן מה לאחר אותו אירוע. חברתה הכחישה את הדברים.
גם בעדותו של אחד השוטרים שהגיעו לאירוע, מצא השופט איתן קורנהאוזר מבית משפט השלום בתל אביב סתירות. תחילה אמר השוטר כי רק העדות אמרו לו שהמתלוננת הותקפה, ורק בהמשך דבריו טען כי גם המתלוננות עצמה ציינה זאת בפניו, למרות שלא רשם על כך דבר בדו"ח הפעולה אותו מילא.
בפרקליטות ציינו כי ניתן לוותר על ההרשעה בעבירת האיומים בשל סתירות בעדויות, אך עמדו על כך כי למרות שינויים קלים בגרסאות העדים, יש מקום להרשיע את החבר בעבירות של תקיפה והיזק לרכוש לאחר ששבר את מכשיר הנייד שלה.
השופט איתן קורנהאוזר העדיף את גרסת הנאשם והחליט לזכותו."עדות המתלוננת וחברתה הותירו רושם בעייתי ביותר, תוך סתירות רבות ומשמעותיות בין גרסאותיהן", כתב השופט, והוסיף: "אין מדובר בעדויות 'מהימנות' וב'שינויים מסוימים קלים', כפי שטענה המאשימה בסיכומיה, אלא בסתירות היורדות לשורש העובדות המיוחסות לנאשם והופכות את המשימה של קביעת עובדות המקרה לבלתי אפשרית".
