כשנתיים לאחר שהועמד לדין בתיק הנחת מטען חבלה, בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על שחרור באיזוק אלקטרוני לנתנאל אבוהי (30) מנתניה.
אבוהי הוא אחד מ-14 נאשמים, ביניהם שני עדי מדינה, בפרשה רחבת היקף, שכללה אירועים פליליים שונים, ביניהם רצח שמעון רביבו וניסיונות הרצח של אלי מוסלי ובן כהן. זאת לצד אישומים נוספים על שימוש באמל"ח במטרה לפגוע ביריבים או בנכסים שונים.
האישום המיוחס לאבוהי כולל גם את הנאשמים שלמה ניאמצ'יק ואבי ניסני. נטען בו כי על רקע סכסוך בין חבורת חייא לבין ח"ב מפתח תקווה, הנאשמים קשרו עם עד המדינה השני קשר לפגוע ב-ח"ב באמצעות מטען צינור שהכיל רסס ברגים להעצמת הפגיעה.
לפי כתב האישום, ביוני 2023 הגיעו ניסני ועד המדינה לכתובת ביתו של ח"ב ברחוב יוני נתניהו בפתח תקווה, וערכו סיור מקדים.
עוד נטען, כי ב-18 ביולי סמוך לחצות – אבוהי ועד המדינה הבת ימי נסעו לביתו של ח"ב; אבוהי ירד מהרכב בעודו עוטה מסכה, כובע וכפפות, עלה לקומה הרביעית, הניח והפעיל את המטען.
כתוצאה מהפעלת המטען נגרמו נזקים לדלת דירתו של ח"ב ולחדר המדרגות.
עבור הפעלת המטען, כך נטען, ניאמצ'יק שילם לאבוהי ולעד המדינה הבת ימי 20 אלף שקל כל אחד.
אבוהי, בעל עבר פלילי משמעותי, הואשם בעבירות קשירת קשר לפשע, חבלה בכוונה מחמירה והחזקה ונשיאת נשק.
סנגורו של הנאשם, עו"ד אורי רינצקי, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה/ השופט עלאא מסארווה קבע כי המיוחס לאבוהי מצדיק מעצר עד תום ההליכים ללא אפשרות לשחרור או שקילת אפשרות לשחרור כך בתחילת הדרך. עם זאת צוין כי מדובר במי שמצוי במעצר מזה כשנתיים.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
"החלק המיוחס לאבוהי הוא אישום שלא ניתן להקל בו ראש והוא עומד בפני עצמו", אמר השופט, "נכון שהשוואתו של האישום וחלקו של אבוהי לעומת הנאשמים האחרים באותו כתב אישום מלמדת על חלק קטן באופן יחסי, אך כפי שציינתי בהחלטות קודמות החלק הקטן גדול הוא".
עוד ציין השופט כי בעבר התבקשו והתקבלו בעניינו של אבוהי תסקירים שליליים. עניין התסקירים עלה בעבר והוביל את בית המשפט להותרתו במעצר עד תום ההליכים, וערר שהוגש בעניין זה נדחה על ידי בית המשפט העליון.
יחד עם זאת, השופט ציין כי שיקולי בית המשפט אינם חופפים בהכרח לשיקולי שירות המבחן, כאשר לאלמנט חלוף הזמן, למשל, חשיבות ומשמעות הקיימת בפני עצמה.
השופט בחן את החלופה והערבים שהוצעו על ידי עו"ד רינצקי, וכן את המידע המודיעיני והמשמעתי השלילי של הנאשם. בסופו של דבר קבע: "אכן התסקירים שהוגשו על ידי שירות המבחן הם שליליים, ואולם ראשית שיקוליי הם שונים במקרה המסוים שלפניי משיקוליו של שירות המבחן, כאשר המשקל שיינתן על ידי בית המשפט להימשכות המעצר והצפי למעצר נוסף הם שיקולים משפטיים בעיקרם, וכן לאור התרשמותי שלי מהחלופה עצמה ומהערבים השונים שכאמור שונה מהתרשמות שירות המבחן".
לאור האמור לעיל, השופט הגיע למסקנה "חרף החומרה הרבה שבכתב האישום", כי ניתן להסתפק בשחרור באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים.
