לשכת עורכי-הדין נגד הרחבת חוק החסינות של ח"כ טלי גוטליב: "עיר מקלט"

"טפסו על עץ אחר", הגיבה השבוע חברת הכנסת טלי גוטליב, בסגנונה המתנגח, לבקשת הפרקליטות להתייצב לחקירת משטרה. היועמ"שית הודיעה, כי יש לחקור את גוטליב בחשד לגילוי מידע סודי, לאחר שחשפה את זהות בן זוגה של שקמה ברסלר כאיש שב"כ. ח"כ גוטליב מסרבת להתייצב לחקירה. לשיטתה, היא פעלה במסגרת מילוי תפקידה ועל כן לא ניתן להעמידה לדין.

גוטליב לא מסתפקת רק בהתרסה. באופן חסר בושה, אך טיפוסי, מבקשת גוטליב להשפיע על מצבה האישי באמצעות הצעת חוק שהגישה, שבה היא מבקשת לעגן את פרשנותה המשפטית להרחבת חסינותם של חברי הכנסת. זה אמור להתבצע באמצעות חוק חסינות מתוקן, אשר יגן על הח"כים באופן כמעט מוחלט ובכל סיטואציה – לא רק מפני כתב אישום, אלא גם מפני חקירה פלילית.

בהצעת החוק שהניחה גוטליב על שולחן הכנסת בשבועות האחרונים, היא מבקשת להעביר את ההחלטה בעניין תחולת החסינות לידי רוב מיוחס מחברי הכנסת.
לפי החקיקה שהציעה, יידרש אישור של לפחות 90 חברי כנסת לפתיחה בכל הליך פלילי או אזרחי נגד חבר כנסת: "לא תיפתח חקירה פלילית ולא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד חבר הכנסת, אלא אם כן קבעה הכנסת, ברוב של 90 מחבריה, כי המעשה בגינו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת".

בדברי ההסבר שצירפה להצעת החוק, כתבה גוטליב כי "סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת קובע חסינות מובהקת ומוחלטת לח"כ מפני הליך פלילי או אזרחי בשל מעשה או אמירה במסגרת מילוי תפקידו. אלא שבתי המשפט במשך השנים אפשרו הגשת תביעות נגד חברי כנסת ושאלת החסינות נקבעה על ידי בית המשפט בהתייחס לקביעה באם הנטען בתביעה נעשה בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת.

"הגשת תביעה, או זימון לחקירה על אף החסינות, היא ניסיון חרפתי להטיל אימה על חבר הכנסת ולהשתיקו… לבית המשפט אין כל כלי להתערב, להעריך או לקבוע את מסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת או מה נעשה למען מילוי התפקיד. אין זה מתפקידו של בית המשפט להחליט מהו היקף תפקידיו של חבר הכנסת".

הפרופ' למשפטים סוזי נבות הסבירה לאחרונה, במאמר באתר N12, כי לחברי הכנסת יש שני סוגי חסינות: מהותית ודיונית. החסינות המהותית מגנה על התבטאויות ומעשים שנעשו במסגרת מילוי התפקיד, בעוד שהחסינות הדיונית מגינה על חברי הכנסת מפני הליכים משפטיים על מעשים שנעשו שלא במסגרת מילוי התפקיד.

ההבחנה בין חסינות מהותית לדיונית, היא בעצם ההבחנה בין מה שנכלל בגבולות הלגיטימיים של חופש הביטוי הפוליטי הרחב מאוד הנתון לחבר כנסת במסגרת תפקידו, לבין אמירות ומעשים של חבר הכנסת שהם מחוץ לגבולות הרחבים המוגנים בכסות תפקידו. כאלה שמתחככים עם עבירות פליליות של ממש או עם שטח אפור שבצידן (למשל, ביטויי הסתה). החסינות הדיונית ניתנת להסרה על ידי הכנסת, מאחר שלא כל התבטאות מוגנת; והחסינות – לא נועדה לאפשר לחבר הכנסת לעבור על החוק.

לפי המצב כיום, הגשת כתב אישום (אך לא פתיחה בחקירה) נגד חבר כנסת מחייבת תמיכת הרוב הפוליטי בכנסת במידה שהח"כ אינו מוותר מרצון על חסינותו.
חברת הכנסת גוטליב מבקשת להגביה מאוד את המחסום מפני ניהול הליך פלילי נגד ח"כ: במקום רוב קואליציוני רגיל של 61 ח"כים יידרש אישור של 90 ח"כים להסרת החסינות(!!), כדי שאפשר יהיה לנהל משפט או אפילו לפתוח בחקירה נגד ח"כ מכהן.

לשכת עורכי הדין הגישה לכנסת חוות דעת מקצועית על הצעת החוק של גוטליב. בנייר עמדה, שנכתב על ידי עו"ד ד"ר נחשון שוחט ועו"ד טליה גרידיש, יושבי ראש משותפים בוועדת חוקה (פלילי) של הלשכה, נכתב כי השינוי המוצע על ידי גוטליב הוא מרחיק לכת, אינו נחוץ, אינו מוצדק ומסכן את שלטון החוק.

"מנגנון ההחלטה המוצע – רוב של 90 חכ"ים – מייצר מחסום שמבחינה מעשית, יהיה קשה ביותר להתגבר עליו ופותח פתח רחב לשיקולים לא ענייניים", נכתב בחוות הדעת. "לשכת עורכי הדין שותפה לחשש, שסופו של הסדר זה (ונראה שגם תכליתו) לייצר 'עיר מקלט', כשרוב של 90 חברי כנסת יוכל להחריג ממנה מקרים מסוימים, דעות מסוימות או חברי כנסת מסוימים. ההסדר המוצע משנה באופן מרחיק לכת את מוסד החסינות המוכר בישראל והוא מעניק זכויות-יתר וכוח-יתר לחברי הכנסת, ללא צורך וללא הצדקה".

עו"ד ד"ר שוחט מציין, כי בית המשפט העליון כבר החיל פרשנות מרחיבה ביותר בנוגע לתחולת החסינות המהותית של חברי הכנסת – אף מעבר לנהוג ברוב הדמוקרטיות המערביות; ודווקא לנוכח זאת, הכרחי למנוע שימוש לרעה בחסינות המהותית, תוך עיוות של מטרתה. "עמדת לשכת עורכי הדין היא, שבשום אופן אין להכפיף את החסינות המהותית לשיקולים פוליטיים או למאזן הכוחות הפוליטי ואין להפכה 'עיר מקלט' לביצוע עבירות, שאינן קשורות קשר ענייני-מהותי לתפקיד".

"תוצאת השינוי תהיה מתן כוח-יתר לכנסת", נכתב בעמדת הלשכה. "ההחלטה בעניין תחולת החסינות של חבר כנסת חייבת להיות החלטה עניינית, המבוססת על חקירת העובדות ולא כזו המבוססת על מאזן הכוחות הפוליטי. המנגנון המוצע בהצעת החוק מפר את האיזון באופן קיצוני".

עורכי הדין שוחט וגרידיש הדגישו, כי המנגנון שמציעה גוטליב "מיועד לסכל את עצם האפשרות לחקור. הצעת החוק מציעה להתנות את עצם החקירה של חבר כנסת בהחלטת רוב של 90 חברי כנסת. בכך היא מסכלת את עצם האפשרות לחקור את העובדות ובעצם את היכולת לברר את הנסיבות שבהן בוצע המעשה. בהעדר חקירה אפקטיבית, מתעוררת גם השאלה על איזה בסיס עובדתי תתקבל ההחלטה של הכנסת. כך מתגבר החשש לקבלת החלטות בעניין תחולת החסינות, משיקולים שאינם ענייניים ואינם תואמים את האינטרס הציבורי".

חשש נוסף, לפי הלשכה, הוא לשימוש לרעה בכוח הפוליטי של הרוב כנגד המיעוט: כך, למשל, דרישת אישור של 90 ח"כים כדי לאשר הסרת חסינות תמנע כל אפשרות פתיחה בחקירות בעניין שחיתות שלטונית, למשל. הקונצנזוס הכמעט יחיד שעשוי להימצא במצב כזה בין 90 חברי כנסת הוא של חקירות כנגד מיעוט מודר במיוחד, כמו חברי הכנסת הערבים. זאת, בשעה שרוב קואליציוני יוכל לחסום כל אפשרות לחקירה פלילית נגד חבר כנסת הנמנה עם הרוב.

"מנגנון הכרעה כזה לא רק שלא יקדם את ערכי הדמוקרטיה, אלא עלול לפגוע בה פגיעה אנושה", נכתב בחוות הדעת מטעם לשכת עורכי הדין. "אנו ממליצים לוועדה הנכבדה שלא לקדם את הצעת החוק ואנו סבורים, כי ככל שההצעה תתקבל, דינה להיפסל מטעמים חוקתיים".