
לבית משפט העליון הוגש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של אבנר הררי, שהורשע בניסיון רצח של הכדורגלן לשעבר קובי מוסא בצוותא עם אבישי בן דוד, בתיק "מטענים למפורסמים".
הררי, שזוכה מהטמנת מטען ברכבה של הזמרת מרגלית צנעני, הורשע באישום האחר שיוחס לו בצוותא עם בן דוד ונדון ל-11 וחצי שנות מאסר, בעוד בן דוד שהורשע באירועים נוספים, נסיונות הפגיעה במרגול ובאיש העסקים מאיר שמיר, נדון ל-15 שנות מאסר.
"אשמתו של בן דוד הוכחה באמצעות ראיות ישירות. הקושי היה בהוכחת אשמתו של הררי", הודה בגזר הדין השופט ציון קפאח מהרכב בית משפט המחוזי בתל אביב. בן דוד הוא זה שנתפס בעת ניסיון הטמנת המטען מתחת המרצדס השחורה של מוסא באצטדיון הכדורגל ברמת השרון, בעוד שבנוגע להררי לא התגלתה אף ראיה ישירה. עם זאת, הרכב השופטים ביסס את קביעתו המרשיעה כלפי הררי על ראיות נסיבתיות – עקב האינטראקציה ההדוקה עם חברו בן דוד בתקופה הסמוכה להטמנת המטען.
בן דוד היה תחת מעקב של המשטרה אחרי ניסיון הפגיעה ברכבה של מרגול, צוות בילוש עקב ותצפת על תנועותיו במשך שבועיים בינואר 2017 – אותם השבועיים שקדמו לניסיון הפגיעה במוסא. באותם שבועיים הררי לא נצפה פיזית בהכנות להנחת המטען, וגם לא נמצא קשר פורנזי שלו למטען.
בית משפט המחוזי הרשיע את הררי בביצוע עם בן דוד בצוותא רק בשל הקשר התקשורתי ההדוק שהיה בינהם באותם ימים.
באמצעות עו"ד אייל בסרגליק מבקש הררי להוכיח בערעור, כי היה זה קשר חברתי ועסקי בלבד. לפי עו"ד בסרגליק בערעור, העובדה שהררי העסיק את בן דוד בחנות הירקות שלו, ושיתף אותו בעסקים נוספים, אינה מהווה ראיה לקשר פלילי.
"הררי עבר דרך שיקומית ארוכה ומעמיקה שבסיומה פתח מספר עסקים חוקיים במטרה לחיות בכבוד", כתבו עו"ד בסרגליק ועו"ד ליזה בנאיון ממשרדו. "המערער בשנת ה-67 לחייו, אב וסב לנכדות. יצא ממאסר בשנת 2016 והקים מספר עסקים בעבודה קשה. חנות ירקות, חנות פרחים, עיסוקי נדל"ן. הררי חיפש כל דרך להמשיך את חייו בדרך נורמטיבית לאחר שהתרחק מהעולם הפלילי.
"הררי אינו מכחיש את הקשר שקיים עם אבישי בן דוד – הוא הכיר את אבישי לפני שנים רבות. בין השניים נוצר קשר חברי אמיתי, ויש ביניהם גם קשר משפחתי רחוק… מספר חודשים עובר למעצרם הגיע אבישי לחנות הירקות של הררי ושוחח עימו. אבישי, בחור צעיר מהררי ב-20 שנה, שיתף אותו בקשייו הכלכליים, והררי החליט לקחת אותו תחת חסותו, לשתף אותו בעסקיו, הן במטרה לסייע לאבישי והן על מנת לקבל סיוע בעצמו.
"הררי היה לוקח את אבישי למפגשים רבים, הן במסגרת עבודתו בחנות הירקות, והן במסגרת פרויקטים חדשים שביקש הררי להקים או לקחת חלק, וממש אימץ אותו", כתבו הסנגורים, "על כן, אין זה מפתיע כי ניהל שיחות בענייני עבודה עם אבישי, ואין זה אומר כי רקם איתו תוכנית עבריינית".

שיחות הטלפון
במסגרת הערעור צמצמו הסנגורים את יריעת המחלוקת העיקרית בתיק, הם מתמקדים בביקורת על הפרשנות של בית משפט המחוזי לשיחות הטלפון המוקלטות הרבות בין שני הנאשמים, עובר לאירוע ברמת השרון, ומציעים פרשנות חלופית על משמעותן האמיתית.
למרות קשריהם ההדוקים, הררי אינו אחראי לכל מעשיו ותכנוניו של בן דוד באותה תקופה, חוזר ומדגיש עו"ד בסרגליק. "לאבישי חיים עצמאיים משל עצמו, ועיסוקים נוספים, למשל חנות צ'יינג'… להררי לא היתה שליטה עליו", והראיה טוען הסנגור, בן דוד הורשע באירועים נוספים, נסיונות פגיעה באיש העסקים מאיר שמיר, אחזקת מטענים בדירה, ניסיון הפגיעה במרגול, הכל ללא קשר להררי, נטען.
למעשה, כל שופטי ההרכב, רענן בן יוסף (יו"ר), אירית קלמן ברום וציון קאפח, ציינו כי "בן דוד פעל גם כאיש ביצוע של אחרים". ובכל זאת, הררי הורשע על בסיס מסקנתם כי שיחות הטלפון המואזנות בינהם כללו שימוש בקודים נסתרים.
כאשר הררי ובן דוד שוחחו על "תותים", השופטים קבעו כי הם התכוונו לדבר על "מטען חבלה", למרות שהררי ובן דוד התעסקו לכאורה גם בתותים אמיתיים באותה תקופה – להררי היה קו חלוקת תותים, ובן דוד עבד עבורו בשליחויות והובלות.
כשהשניים דיברו בטלפון על משלוחים, הזמנות מלקוחות ונושאים כספיים, השופטים היו משוכנעים כי אלה שיחות כיסוי להכנות של בן דוד בהוצאה לפועל של התוכנית לפגוע בכדורגלן.
למשל, 12 ימים לפני המעצר של בן דוד עם המטען באצטדיון, צוטט הררי אומר לבן דוד: "מה קורה עם התותים?".
תשובת בן דוד: "היה יבש, לא עשו קטיף בגלל הקור".
בשיחת טלפון נוספת מסר בן דוד להררי, כי "הבחור שלך הגיע בלי המשאית".
השופטים הסיקו כי בן דוד ערך תצפית ודיבר על קובי מוסא שהגיע ללא הרכב לאצטדיון, אך לפי עו"ד בסרגליק בערעור, המשטרה לא בדקה באותו יום האם אכן מוסא הגיע ללא רכב, ולכן זו נותרה רק בגדר השערה של התביעה, ובית המשפט.
בשיחה אחרת דיווח בן דוד: "עוד פעם העובד שלך דפק ברז".
הררי שאל: "מחר תלך להביא תותים בבוקר?".
ביום אחר בימי האזנת הסתר הררי האיץ בבן דוד "לסיים את העבודה… צריך להעיף אותו מהר משם".
בן דוד השיב: "זה הדד ליין האחרון שלו".
בעוד שופטי המחוזי קבעו כי השניים "מדברים בשפת קוד וברור בעליל שאין מדובר בתשלום על תותים", עו"ד בסרגליק טוען שוב כי מדובר במסקנה שאין לה על מה לסמוך, כי השניים דיברו על עבודה מול ספקים ולקוחות חנות הירקות, ועניינים כספיים קשורים לאור עבודתו של בן דוד בשליחויות והובלת סחורה.
"התזה של התביעה בעניין התותים כמילת קוד, לא הופיעה בכלל בכתב האישום", טוען עו"ד בסרגליק. "היות ואין ראיות כנגד הררי החלה התביעה לטעון ב'שיטת מצליח' בעניין התותים כמילת כיסוי. בית המשפט השתכנע מפני שהנאשמים אינם נוקטים (בשיחותיהם) בשמותיהם של אנשים… אין בעובדה כי המערערים מדברים בטלפון, על נושאי עבודה או נושאים פרטיים מבלי לנקוט בשמות, כדי ללמד על מעורבות פלילית", טוען עו"ד בסרגליק בערעור, ומסביר כי השניים שוחחו על תוכניות עסקיות.
"הררי לא היה מעוניין שכל צוות החנות יידע אודות פרויקטי נדל"ן או חנות נוספת שברצונו לפתוח", מפרש עו"ד בסרגליק את השימוש בשפת הסתרים.

הראיה החסרה
על מעורבותו של בן דוד בחנות של הררי ובעסקיו הלגיטימיים העידו לדברי הסנגור ספקים ולקוחות אשר היו בקשר עם השניים, לטענתו בית המשפט התעלם מעדויות אלה. בית משפט המחוזי גם הוציא את השיחות מהקשרן, טוען עו"ד בסרגליק בערעור, תוך התעלמות מעדויות שקשרו את בן דוד לעבודה עם הררי בעסקי נדל"ן, תותים, ושאר ירקות.
בשיחה אחת הררי התרגז על חוב של לקוח, הסנגור מסביר כי אכן הררי דיבר עם בן דוד על חבר שקנה תותים בתיווכו, ונותר חייב כסף.
לא זו בלבד שהתשתית הראייתית בעניין הפרשנות לשיחות הינה קלושה, טוענים הסנגורים, קיימת גם ראיית זהב המוכיחה כי באחת הפעמים לפני יום האירוע בן דוד דיבר עם אדם אחר, ושוב בית המשפט התעלם מכך. מתברר כי יממה וחצי לפני הנחת המטען למוסא, בן דוד כתב לאדם שזהותו אינה ידועה: "אני מחכה לך, נשאר לנו יום וחצי".
לפי הערעור, "ההודעה מלמדת כי בן דוד דיבר על הזמן שנותר עד לביצוע המעשה, עם אדם אחר שאינו אבנר הררי. אולם התביעה בחרה לא לחקור ולא לברר את זהותו של אותו אדם. מדובר במחדל חמור". המסרון המסתורי, טוען בסרגליק בערעור, לא הוצלב עם דו"ח מעקב מאותה יממה, בערב שלפני הנחת המטען, לפיה ב-21:07 נפגש בן דוד עם גבר שנסע במרצדס לבנה בעיר אשדוד. זהותו של אותו אדם לא התבררה.

דווקא עם הררי לא התקיימה כל שיחה ביום האירוע, מציין עו"ד בסרגליק בערעור. על פי עובדות כתב האישום, ב-16 פברואר, יום לפני האירוע, הגיע בן דוד לחנות של הררי והצטייד לכאורה במטען חבלה. לפי הסנגור, הנחת העבודה הזו נקבעה בהסתמך על דו"ח של עוקב סמוי, אולם עיון בדו"ח המעקב מלמד תמונה עובדתית שונה. בשעה 16:18 אבישי אכן נצפה עוזב את החנות כשהוא אוחז שקית בצבע לבן, "אלא שלפי מצלמות האבטחה של החנות עולה כי אבישי לקח עימו בשקית 4 קילו שזיפים, 3 ק"ג בננות ו-2 קופסאות תותים – אין זכר למטען חבלה".
בנוגע לחולשת הראיות הקושרות את הררי מדגיש הסנגור, כי "יחידת העיקוב לא ביצעה מעקבים אחר הררי עצמו ולא תיעדה אותו במקום המעלה חשד. יחידת העיקוב לא ראתה אותו נושא מטען… להררי לא היה בכלל קשר לקובי מוסא. לא הוקלטו גם שיחות פרונטליות בין הררי לבן דוד או כל גורם אחר".
לסיכום מחדד הסנגור את האבחנה בין הררי לבין הנאשם השני: "לאבישי היו תוכניות עברייניות משל עצמו, בדיוק כפי שנטען שבן דוד רכש אמצעי אמל"ח, הניח מטענים לאחרים ועוד – עבירות אשר לא מיוחסות, ובצדק, להררי אשר עזב את עולם הפשע זה מכבר. ההרשעות הנוספות של בן דוד מוכיחות כי לאבישי יש חיים פרטים משלו, עם משימות ועבודות משלו, ולא ניתן לקשר את כל תכניותיו של בן דוד להררי מהסיבה היחידה שהוא הסכים להעסיק אותו בחנות הירקות…".
אין בהכרעת הדין אינדיקציה ראייתית אחת לפיה היה להררי חלק בתוכנית העבריינית, אולם הררי כבר בחקירתו הראשונה נחקר בחזקת אשם אשר 'שמו הולך לפניו' – ולא היה לו סיכוי".
תגובת משרד בסרגליק
מעורכי הדין אייל בסרגליק וליזה בנאיון ממשרדו נמסר בתגובה: "בנימוקי הערעור הצבענו על שורה של כשלים שנפלו בהחלטת בית משפט קמא, בין היתר – ייחוס מעשיו של אבישי להררי בלי בדל ראיה; הרשעתו של הררי בעובדות שלא הופיעו בכתב האישום בלי הזדמנות להתגונן וללא שהתביעה ביקשה להפעיל סעיף המאפשר זאת, היעדר ראיות כלשהן שמפלילות את הררי או מקשרות אותו לקובי מוסא; טעויות בהקשר לניתוח הראיות לגבי עדים רבים שהופיעו שמוכיחים שאבישי עבד בחנות של הררי, מחדלי חקירה רבים וביניהם אי לקיחת הקלטות מהזירה, אי בדיקתה של הזירה, התעלמות מהעובדה שבמרבית החקירות הררי לא הוזהר.
לעניין העונש – הרשעתו בנסיון רצח כשאין קורבן ואין מטען ואין מניע, הכפלת העונש שלו על הרשעה אחת אל מול חמש של אבישי בן דוד, מהווה הענשה כפולה על עברו. כל אלו יחד עם נימוקים אחרים אמורים להוביל לזיכויו של הררי, או כל הפחות ולמצער להפחתת עונשו להסתפקות בעונש שכבר ריצה".












אפס ראיות בושה של שופטים
החיים שלו תותים אם הוא חושב שהשופטים יקבלו את הטיעון שלו על התותים 🙂
לפי הכתבה נשמע ערעור חלש מאוד…