אבי חימי והזיכוי המהדהד של קצין הבילוש שהופלל על ידי פקודיו

סימן לבאות? ערב הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין התקבלה במשרדו של המועמד המוביל, עו"ד אבי חימי, פסיקה משמחת במיוחד.

קצין משטרה שיוצג על ידי חימי ויד ימינו, עו"ד משה וייס, זוכה תוך הטחת ביקורת קשה של בית המשפט על התנהלות המחלקה לחקירת שוטרים. פעולת מעצר פשוטה שביצעו קצין משטרה ושלושה בלשים המסוכסכים איתו הובילה לתיק מח"ש, שניצלה את הסכסוך בין השוטרים כדי להסיתם זה נגד זה ולחלץ מהם הודעות כוזבות ושקריות בגין תקיפת עצור.

הכרעת הדין (16 ביוני) שכתב שופט בית משפט השלום בבאר שבע, רון סולקין, מזכה את הנאשם, קצין מודיעין ובילוש בתחנת אשקלון, למרות יד אחת שעשו שלושה בלשים כדי להפלילו. הכרעת הדין מתארת כיצד פעלו תרגילי החקירה של מח"ש כנגד צוות הבילוש, שלבסוף הביאו לחקירה מגמתית וראיות לכאורה, שהתמוטטו כמגדל קלפים ולא עמדו בבית המשפט.

ב-22 בפברואר 2017 הגיעו שני בלשים לדירת שב"חים באשקלון, שהיו חשודים בפריצות לבית כנסת ולבתי עסק. לאחר שמצאו בדירה טלית, תפילין ופריטים גנובים, קראו הבלשים גם לקצין, רפ"ק יהב סימן, ולבלש נוסף, י'. בכתב האישום נטען שעם כניסת סימן לדירה, הוא ניגש לשב"ח שסומן כחשוד המרכזי וסטר בפניו. לאחר מכן, נטען, נטל הקצין מקל ברזל והיכה את החשוד מספר פעמים, הטיח בגבו מאוורר, ולקינוח בעט בבטנו בעודו שוכב על הרצפה.

סימן הגיע לפקד על יחידת הבילוש זמן קצר יחסית לפני האירוע, ולמרבה האירוניה, החליף קצין אחר שהיה בהשעיה. השופט סולקין תיאר בהכרעת הדין את הרקע: סימן הגיע כקצין טרי לפקד על יחידה מגובשת, כשפקודיו משרתים בצוותא שנים רבות, תחת מפקד אהוד עליהם, שהושעה כאמור, אך רוחו עדיין שלטה על המקום. סימן נתקל באתגרי פיקוד ובבעיות משמעת, בעיקר מצדו של הבלש הוותיק י', שהתעמת איתו, ולתקופה מסוימת נשלח על ידי רפ"ק סימן ליחידת הסיור כעונש.

לדברי השופט סולקין, חוקרי מח"ש אבחנו את י' כחוליה החלשה, ידעו על העוינות בינו לבין הקצין, ואמרו לו שסימן מחפש אותו וכי מעמדו ותפקידו במשטרה מוטלים בספק. במסגרת תרגיל החקירה, הם הטיחו בפני י' כי הקצין החליט להרוס את הקריירה שלו, עד שהיה כה טעון, שכינה את סימן "נבלה" ומסר נגדו גרסה מפלילה וקשה. י' טען שראה את הקצין מכה באירוע לא שב"ח אחד, אלא שלושה, והגדיר את התנהגותו של הקצין כ"טירוף". הבעיה: גרסתו היתה שונה בפרטים מהותיים מגרסאות שמסר השב"ח המתלונן, ומפרטים אחרים שהוכחו באופן אובייקטיבי. י' סירב להתעמת עם סימן במהלך חקירתו.

הקצין כפר באשמה וטען שהעדויות נגדו נובעות מצעדים משמעתיים שנקט נגד י' עשרה ימים בלבד לפני האירוע. כשנשאל כיצד יש שלושה בלשים שמפלילים אותו, טען כי י' ובלש נוסף הם "כמו אחים" וכולם התאחדו נגדו, ומאחר שכולם חשודים, הם מכסים על עצמם באמצעות הפלת האשמה עליו.

השופט סולקין קיבל את גרסתו לאחר שעדויות כל הבלשים התהפכו בבית המשפט. י', העד המרכזי, אף הוכרז כעד עוין. "עיקר גרסתו התנפצה לחלוטין", כתב השופט. זאת, לאחר שי' חזר בו ואמר שהמכה שנתן הקצין לשב"ח היתה יותר צ'פחה, טפיחה על הגב, וכי הוא זרק את המאוורר כדי לפנות את הדרך ולא התכוון לפגוע בחשוד. גם בלש אחר, שטען כי ראה את הקצין מכה במקל את השב"ח, חזר בו ואמר שבחקירת מח"ש הופעל עליו לחץ כבד, אותו הגדיר במילה "אונס" ואף "טראומה".

השופט סולקין: "מקריאת העדויות ואמרות החוץ שנגבו בין החקירות השונות, כתרגילי חקירה, עולה כי מח'ש ניהלו חקירה אינטנסיבית ביותר, תוך הפעלת לחץ במינון גבוה על הנחקרים השונים, לרבות איומים מרומזים על עתידם המקצועי ועל המשך שירותם במשטרה". תחת התנאים האלה, השוטרים הגיבו לדרישת מח"ש לקבל את ראשו של הקצין.

"אין מחלוקת כי העד מסר פרטים שאינם נכונים", נכתב על י'. אשר לשני הבלשים האחרים, ציין השופט: "גם הם הכחישו בתחילה קיומה של אלימות. גם הם הפלילו את הנאשם בחקירה רק לאחר שהוטח בפניהם כי י' הפלילו". בית המשפט קיבל את טענת עורכי הדין חימי ווייס שלכל העדים היה אינטרס, כמי שהיו בעצמם חשודים בעבירות, ושלושתם אף עומדים כיום לדין משמעתי בגין מסירת פרטים כוזבים.

"דווקא עדותו של הנאשם היתה העקבית ביותר ובית המשפט התרשם ממנו לחיוב", ציין סולקין. "בניגוד לעדותם של שלושת השוטרים המפלילים, מהם התרשם בית המשפט כעדים מניפולטיביים מאוד, עשה הנאשם רושם מהימן".

סולקין מתח ביקורת קשה על מח"ש, תוך קבלת טענות ההגנה כי הצוות החוקר כיוון את השוטרים שנחקרו, ואף את השב"ח המתלונן, לגרסה לפיה רפ"ק סימן הוביל את התקיפה. "עולה בבירור כי היחידה החוקרת הניחה מראש הפללת הנאשם לבדו, כשאין עולים כלל מאמצים כלשהם לאסוף ראיות נגד יתר השוטרים, למרות שמאמרותיו השונות של המתלונן עלה חשד לא פחות כבד גם כלפי שוטרים נוספים, ביניהם שלושת עדי התביעה", כתב.

"המתלונן נחקר פעם אחר פעם, בלא הסבר הגיוני, עד אשר מסר גרסה הקרובה להפללת הנאשם. המתלונן לא התבקש ליתן הסבר לסתירות ולהתפתחות בגרסאותיו". המתלונן עצמו נקבע כעד לא אמין, לאחר שבחקירותיו טען פעם אחת ששני הבלשים הראשונים שהגיעו לדירה היכו אותו, ובחקירות אחרות מסר כי היה זה הצמד השני, סימן ו-י'.

נוסף על החקירה המגמתית, כשלה מח"ש במחדל מכריע. מסיבה לא ברורה, למרות החקירה הארוכה, לא נערך מסדר זיהוי והצגת תמונות השוטרים המעורבים למתלונן. זאת למרות שטען כי הוא מסוגל לזהות את התוקפים. בנוסף, שני השב"חים האחרים שהיו בדירה ונעצרו גם הם על ידי השוטרים, שוחררו זמן רב בטרם נפתחה חקירת מח"ש, ועדותם כלל לא נגבתה. לבסוף, נשאר ספק אפילו בשאלה האם נגרמו למתלונן חבלות מידי השוטרים, לאחר שרופא שב"ס שבדק אותו סבר כי החבלות על גופו ישנות יותר.

מכל מקום, סיכם השופט סולקין, "בית המשפט מוצא ליתן אמון בגרסת הנאשם, ולקבוע כי ספק רב אם הופעלה כלפי המתלונן אלימות, ואם הופעלה אלימות, הסבירות הגבוהה יותר היא שהופעלה על ידי מי אחר מהשוטרים המעורבים, שאינו הנאשם, בדגש על צמד השוטרים הראשון שהגיע למקום, כפי העולה מגרסאותיו הראשונות של המתלונן במח'ש".