מחאה נגד השר בר-לב על חידוש הצו המקשה על שחרור מנהלי

שתף כתבה עם חברים

האגודה לזכויות האזרח: "הפסקת השימוש במנגנון השחרור המנהלי, כאשר המדינה עדיין לא עומדת בסטנדרט שטח המחיה לכל אסיר, משקפת חוסר סבירות קיצוני" * בג"ץ דחה בקשה לדחות את יישום פסק דין הצפיפות על עצורי שב"כ

כלא איילון

האגודה לזכויות האזרח הגישה הערות לצו השר לבטחון הפנים עמר בר-לב, שמותיר את תקן הכליאה (תפוסת המקסימום של אסירים) לשנה הקרובה על 14 אלף אסירים.
עמדת האגודה היא שיש להפחית את תקן הכליאה בהתאם למספר האסירים בפועל, כך שיובטח שחרור מנהלי קבוע ורציף.
מנגנון השחרור המנהלי נועד לקצר במספר שבועות את תקופת המאסר של אסירים כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר. לאורך השנים תקן הכליאה שנקבע היה נמוך ממספר האסירים בפועל, ולכן המנגנון פעל באופן קבוע ורצוף. לפני כשנה וחצי מספר הכלואים ירד מתחת לתקן הכליאה ומאז המנגנון פועל באופן חלקי בלבד.

עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח כתבה לשר כי כל עוד המדינה אינה עומדת בהוראות פסק הדין בעניין שטח המחייה המינימאלי לכל אסיר, יש להפחית את התקן עד לרף שיבטיח שחרור מנהלי.
לעמדת האגודה, הפסקת השימוש במנגנון השחרור המנהלי דווקא בעת הזאת, כשהמדינה עדיין לא עומדת בסטנדרט שקבע בג"ץ לשטח המחיה הראוי לכל אסיר, משקפת חוסר סבירות קיצוני והמשך פגיעה בלתי מידתית "בליבת כבוד האדם ובהגשמתה של הזכות לקיום מינימלי בכבוד במובנה הבסיסי ביותר" – כפי שכתב השופט אליקים רובינשטיין ב-2017.
לאחרונה קבע בג"ץ מועד יעד סופי לעמידת שב"ס בפסק הדין המחייב מרחב מחיה של 4.5 מ' לכל אסיר עד 31 בדצמבר 2022.

השר אמיר אוחנה קידם לפני עזיבתו את התפקיד את הורדת תקן הכליאה ל-13,750 אסירים, אך רק בכפוף לתיקון חוק אשר יגביל את השחרורים המנהליים לאסירים שאינם בעלי מסוכנות גבוהה.
בלשכת השר בר-לב אומרים כי הצעת החוק אשר עברה בקריאה ראשונה, עדיין רלוונטית והם מעוניינים בהשלמתה בכנסת הנוכחית, אולם בשל המורכבות הפרלמנטרית, החקיקה עוד לא עברה במלואה, ולכן בשלב זה תקן הכליאה לשנה הקרובה נשאר ללא שינוי.

בתוך כך, בג"ץ דחה את בקשת המדינה לדחות את המועד ליישום פסק הדין בעניין שטח המחיה בבתי הסוהר – במתקני החקירות של שב"כ (29 יוני).
לפני כחודשיים, ביקשה המדינה כי המועד ליישום פסק הדין במתקני החקירות של השב"כ (מתקני מעצר באחריות שב"ס שבהם העצורים נחקרים על ידי שב"כ) יחול ב-31 בדצמבר 2023, שנה לאחר המועד שנקבע לגבי כל יתר מתקני הכליאה.
בתגובה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נטען, כי לעמדה זו אין תשתית עובדתית המצדיקה את הדחיה, וכי דווקא מתקנים אלה צריכים לקבל עדיפות לאור תנאי המחיה הקשים בהם והתנהלותם הרחק מעין הציבור.
בג"ץ דחה כאמור את הבקשה, אולם במקביל המדינה מקדמת חוק "עוקף בג"ץ" – תיקון שיאפשר לה להחריג את עצורי שב"כ מתנאי המחיה הנדרשים.

.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *