כשנתיים לאחר שהועמדו לדין על רצח במזרח ירושלים, בית המשפט המחוזי בעיר גזר 15 שנות מאסר בלבד על שני המעורבים שהורשעו, במסגרת הסדר טיעון, ברצח באדישות בצוותא ובנשיאת נשק.
תזכורת:
ב-4 במאי 2023 הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד שני בני דודים תושבי מזרח העיר, בטענה שרצחו את שכנם. חקירת המשטרה נפתחה בלילה שבין ה-31 במרס ל-1 באפריל, אז התקבל במשטרה דיווח על תושב סילואן, אוסמה רג'בי (22), שפונה באורח אנוש למרכז רפואי, לאחר קטטה וירי בשכונה.
כעבור מספר ימים נקבע מותו. מהחקירה עלה, כי מספר שעות לפני הרצח התפתח ויכוח על חנייה בסילואן, בין המנוח לבין בני משפחה המתגוררים בסמוך. החוקרים אספו ממצאים, ראיות ועדויות במטרה להתחקות אחר החשודים ברצח.
בתוך זמן קצר נחשפה זהות היורים, צעירים בשנות העשרים לחייהם, האחד תושב סילואן והשני תושב ראס אל-עמוד.
חוקרי המשטרה התחקו אחר זהות החשודים שהיו בבריחה בשטחי יו"ש, עד שעצרו אותם באמצע חודש אפריל בסיוע מסתערי מג"ב.
החשודים הם מוחמד שוויקי (27) והייתם שוויקי (22). בכתב אישום המקורי שהגישה הפרקליטות היא מייחסת לשניים רצח בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק וירי מנשק חם באזור מגורים ובאופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.
מכתב האישום עלה כי אכן, בליל הרצח פרץ סכסוך בין המנוח לבין צעיר ממשפחת שוויקי בנוגע לחניה בשכונה, ואז גם החלה קטטה המונית בין שתי המשפחות, שכללה יידוי אבנים בסמטאות השכונה. במהלך הקטטה, כך נטען, שמונה בני משפחת רג'בי וביניהם המנוח, עמדו בסימטה צרה כשמולם עמדו מספר בני משפחת שוויקי וביניהם הנאשם מוחמד, שבשלב כלשהו הוא שלף אקדח וירה באוויר שתי יריות.
עוד עולה מכתב האישום כי לאחר מכן, ובעוד מבוגרים משתי המשפחות מנסים להרגיע את הרוחות ולהרחיק את מוחמד ממשפחת רג'בי, הצטרף אליו הנאשם הייתם, שלף אקדח אף הוא והשניים ירו יחד לעבר בני משפחת רג'בי שעמדו במרחק של כעשרה מטרים, כעשר יריות. אחד הקליעים פגע בראשו של אוסמה.
התשתית הראייתית נגד השניים, שמוכרים למשטרה, מתבססת על עדויות ראייה, סרטונים, מחקרי תקשורת, הודעות וואטסאפ וראיות נוספות.
סניגורם של הנאשמים, עו"ד ירון גיגי, הצביע תוך כדי ההליך הראייתי על קשיים בראיות. בין היתר הציג הסניגור סתירות בין עדויות העדים לבין תוצאות האירוע וכן טענות כי השתלשלות הדברים גובלת בכך שמדובר בהגנה עצמית.
בעקבות טיעונים אלו ואחרים, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן, שבו הורשעו השניים בעבירת רצח באדישות ונשיאת נשק.
כחלק מההסדר, הוסכם בין הצדדים כי הפרקליטות תעתור לגזור על השניים 15 שנות מאסר, בעוד שעל העבירה המקורית שבה הועמדו לדין העונש שהיו צפויים לו הוא מאסר עולם חובה. מנגד, ההגנה טענה באופן חופשי.
מתסקיר שהגיש שירות המבחן בעניינם של המנוח ובני משפחתו, עולה כי הם מתקשים עד מאוד להכיל את האובדן הנורא של בן המשפחה – אסון שהתרגש עליהם בהפתעה מוחלטת, ועומד בניגוד לאורח החיים שלו שאפיין את חייהם עד להתרחשות האירוע.
במסגרת הטיעונים לעונש, הגיש הסנגור מסמכים המלמדים על עריכת סולחה בין משפחת הנאשמים למשפחת המנוח, שבגדרה שילמה משפחת הנאשמים 80,000 דינר ירדני למשפחת המנוח. ממסמך נוסף עולה, כי התשלום האמור עומד על 250,000 דינר ירדני השווה מיליון ושלוש מאות ושבעים וחמישה אלף שקלים.
דודם של הנאשמים, מסר כי משפחת המנוח חיה לצדה של משפחת שוויקי שנים רבות ושתי המשפחות רואות זו בזו "משפחה אחת". לדבריו, האירוע מושא התיק, גרם סבל רב למשפחתו, ש-22 מבתיה ו-12 ממכוניותיה עלו באש ביום האירוע ו-230 מבניה נאלצו לגלות מבתיהם למשך שנה.
עוד טען, כי בית הכלא כמוהו כ"קבר" בעבור הנאשמים. לדבריו, בחודש מאי 2024 שבו בני משפחת שוויקי לבתיהם "והקשר עם משפחת רג'בי מאוד טוב כעת ובני המשפחה מתחתנים אלו עם אלו".
עוה"ד גיגי, ציין בדבריו, כי הנאשמים מביעים חרטה עמוקה על תוצאת האירוע ומתנצלים בכל ליבם לפני משפחת המנוח, שעימה קיימו קשר טוב בטרם האירוע. עוד ציין, כי הצדדים הגיעו להסדר נוכח קשיים ראייתיים ממשיים.
לדבריו, הנאשמים לא היו קשורים כלל לסכסוך על מקום חנייה שבגינו פרצה הקטטה שהובילה לקטילת המנוח, ו"גם בני משפחת הנאשמים היו תחת מתקפה… הנאשמים הרגישו סוג של מלכוד, מדובר במקום ללא מוצא והיתה סכנה גם למשפחת הנאשמים".
כמו כן, נטען, כי יש לתת משקל רב לכך שהמנוח התכופף בעת הירי ואלמלא כן לא היה נפגע בראשו.
עוה"ד גיגי עתר להסתפק בחמש שנות מאסר וביקש לא להטיל פיצוי, משום שסכום כסף גבוה שולם במסגרת הסולחה.
ב"כ משפחת המנוח מסר בדיון, כי "קיימת תחושת הקלה אצל משפחת המנוח לנוכח נטילת אחריות על ידי הנאשמים וכמובן שאין מחלוקת שיש לברך על המאמצים שעשו המכובדים שהגיעו להסכם פיוס, יש לברך על כך ולקוות שהשלום ימשיך לשכון בין הצדדים ולא צריכה להיות מחלוקת ששום הליך לא יגרום לתחיית המנוח".
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השופטים אלי אברבנאל, מיכל שרביט ופנינה נויבירט דחו את טענת ההגנה, כי הנאשמים פעלו מתוך הגנה עצמית.
"ההגנה לא הניחה תשתית עובדתית ומשפטית כדי לקבוע כי הנאשמים פעלו מתוך הגנה עצמית או בנסיבות הקרובות לכך. נהפוך הוא, השניים הסלימו אירוע קטטה מכוער בין שתי משפחות ומשהצטיידו בכלי נשק שאותם נשאו שלא כדין ועשו בהם שימוש, העלו את דרגת חומרתו של האירוע באופן ניכר. ריבוי הקליעים שנורו מאקדחיהם של הנאשמים וכיוונם אל קבוצת אנשים צפופה, כשהם פועלים בצוותא חדא ומסכנים רבים, באופן המעלה את פוטנציאל הפגיעה מעבר לזו שנגרמה בפועל – כל אלה מקנים חומרה יתרה לאירוע".
בסופו של דבר, השופטים גזרו על כל אחד מהנאשמים 15 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי שכל אחד מהם ישלם בסך 60 אלף שקל.
