עד המדינה גור פינקלשטיין, מי שהיה היועץ המשפטי והפיננסי הבכיר של קבוצת "דיפנסיב שילד" בבעלות גל הירש ואחרים, מסיים להעיד במשפט המתנהל נגד הירש בבית משפט השלום בתל אביב, שם מייחסים לו עבירות מס על בסיס חברות הנאמנות שפינקלשטיין פתח לו ולאחרים במקלטי מס באיי הבתולה ופנמה.
בכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב – מיסוי וכלכלה, נטען כי הירש ושותפיו לעסקאות בטחוניות עם צבא גיאורגיה בשנים 2007 עד 2009, הקימו חברות קש הרשומות באיי הבתולה ופתחו חשבונות נאמנות בשוויץ אליהם הם העבירו את הכנסותיהם מהעסקאות בגיאורגיה. הכל, על מנת להרחיק את הכספים ולהסתיר אותם לכאורה מרשויות המס בישראל.
נגד הירש נטען כי הוא הגיש הצהרת הון ודו"חות כוזבים לפקיד שומה בתל אביב, לא דיווח על אחזקותיו בחברה ובחשבון הזר, ולא הצהיר על כל הכספים שהפקיד בחשבונות אלה בשנת 2008 – כשישה מיליון שקלים.
גור פינקלשטיין היה העורך דין של קבוצת "דיפנסיב", שותפות שכללה את גל הירש, עודד שכנאי, יניב אדם (אביו של הזמר עומר אדם) ומיכאל בנימיני.
כל השותפים בצעו עסקאות נשק עם ממשלת גיאורגיה ואימנו את הצבא המקומי.
פינקלשטיין (55), היה אז עורך דין מצליח מאוד, אמיד חלקלק ומקושר עם סיפור חיים פתלתל. הוא למד משפטים באנגליה, התחתן בשנית עם יהודיה שוויצרית ממשפחה עשירה וניהל בתל אביב משרד גדול לעסקאות נדל"ן, מסחר ויזמות שנתן שירותים לאנשי עסקים בכירים.
ב-2011 פינקלשטיין הדהים את הברנז'ה כאשר נעצר בתיק שזכה לכינוי, "פרשת הסיינטלוגיה". כמי שניהל פרויקט שיפוץ של בניין הכנסייה ביפו, הוא הסתבך עם קבוצת עבריינים מיפו בסדרת אישומים ארוכה של הצתות, חבלות ונסיונות רצח, שיוחסו לו על רקע סכסוכים עסקיים ואישיים. בין היתר הוא הואשם אז בהנחת מטען חבלה למנהל אגף התכנון בעיריית תל אביב, שוטה חובל, ובנסיון רצח בן הזוג של גרושתו.
פינקלשטיין, שיוצג על ידי עו"ד אבי חימי, זוכה מכל האישומים בתיק המקורי, אבל בזמן מעצרו הוא הסתבך באישומים חמורים לא פחות – הוא הזמין מהכלא חיסולים (שלא צלחו) של שני עדי תביעה, כולל של העבריין רמזי בכר מיפו שהועסק על ידו בפרויקט הכנסיה. בית משפט העליון העמיד את עונשו הסופי על חמש וחצי שנות מאסר.
ב-1 דצמבר 2015, שבועיים בלבד אחרי שנגזר דינו בעליון והסתיימו פרשיותיו הגיעו חוקרי להב 433 אל כלא השרון ולקחו את פינקלשטיין לחקירה – זו היתה ההצטלבות המחודשת שלו עם גל הירש ואנשי דיפנסיב.
את המדינה הסעירה אז פרשת המינוי של הירש למפכ"ל המשטרה, מינוי שהוקפא עוד לפני שנכנס לתוקף.
כפי שנחשף לראשונה ב"פוסטה" הסיבה להקפאת המינוי של הירש היתה מידעים שהגיעו מה-FBI על קשרים עסקיים מפוקפקים של אנשי דיפנסיב עם גורמים בממשל הגיאורגי הקודם – עסקאות נשק ונתיב פתלתל של מיליוני דולרים, שהעלו חשדות לשוחד ועבירות מס.
פינקלשטיין, כמי שהיה אז היועץ המשפטי והעסקי של הירש, כנאמן של הקבוצה בחשבונות הבנק בארץ ובחו"ל, סיקרן מאוד את אגף החקירות והמודיעין, אז בפיקודו של ניצב מני יצחקי, עליו הטיל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לחקור את דיווחי ה-FBI בעניינו של המועמד למפכ"לות. החוקרים גבו מפינקלשטיין עדות כמי שיכול לשפוך אור על הפרשות וכמי שמחזיק במידע רשמי על הירש והשותפים בדיפנסיב.
אבל בדיוק כפי שפינקלשטיין עניין את החוקרים, הם עניינו אותו לנוכח שנת המאסר שעוד נכונה לו בבית הסוהר. כך נולד משא ומתן בין הצדדים אשר נמשך לאורך כל השנה האחרונה למאסרו. במשך חודשים ארוכים נגבו מהאסיר פינקלשטיין עדויות בחשאי, והסכם עד המדינה נחתם רשמית ב-13 ספטמבר 2016, ימים ספורים טרם סיום מאסר מתיש של חמש וחצי שנים, רובו בתנאי מעצר.
על בסיס העדויות של פינקלשטיין יצאו חוקרי המשטרה לשחזר את כל העסקאות והעברות הכספים בארץ ובחו"ל, כולל הרפתקה לא נעימה ומתישה מול סרבנות שלטונות שווייץ לאפשר להם גישה לחשבונות הבנק של החבורה הישראלית. בסופו של דבר, את החשד בשוחד לא הצליחו לאושש עקב חילופי השלטון בגיאורגיה, אבל את ההתחמקות מתשלומי המס פינקלשטיין הגיש להם על מגש. זמן קצר לאחר הגשת כתבי האישום רוב השותפים של הירש חתמו על הסדרי טיעון ונשפטו לעבודות שירות – הוא סירב ובחר לנהל את המשפט.
החקירה הראשית והנגדית של פינקלשטיין נשמעה ב-4 וב-8 יוני בבית המשפט בתל אביב. באולמו של השופט איתן קורנהאוזר, התייצבו עד המדינה; הנאשם גל הירש שמכהן בימים אלה כמתאם השבויים והנעדרים; התובע עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה שחקר את פינקלשטיין, ונעזר בעו"ד אתי בן דור ועו"ד טליה נעים. מהעבר השני היה סנגורו של הירש, עו"ד טל שפירא.
על הסדר עד המדינה
"כשהפרשה של גל הירש התפוצצה הייתי בבית הסוהר. שמעתי על זה בטלוויזיה", העיד פינקלשטיין. "האמת? לא הופתעתי. שמעתי על המינוי שלו למפכ"ל, ועל הרקע לביטול המינוי, אז הבנתי שיגיעו גם אליי".
התובע תבור: בגין מה ישבת בבית הסוהר?
"אני בן 55, שלושה ילדים, הייתי עורך דין למעלה מ-20 שנה. נעצרתי בפרשת ה'סיינטולוגיה' שכולם מכירים. מהתיק המקורי זוכיתי לחלוטין, אבל בבית הסוהר הכניסו לי מדובב, סוכן מדיח, והוא שכנע אותי לפגוע בעד התביעה שתפר לי את התיק, ועל זה ישבתי מ-2011 עד 2016".
כאשר התובע הגיש לו את הסכם עד המדינה ושאל מה הוא ביקש בתמורה למידע, פינקלשטיין הסביר כי המדינה סירבה לתמוך בקיצור מאסרו כדי לא לתת "נשק" בידי הירש, שהחל לנהל קמפיין ציבורי בערוצי הימין.
רשמית נמסר לו נימוק אחר: "לא היתה לי תוכנית שיקום, אם אתה אסיר שלא מודה, לא עושים לך תוכנית שיקום, אבל אני הזדכיתי (מרוב האישומים), אז מה אתם רוצים? יכלו לעזור לי בוועדת שליש, אבל לא רצו. דוגרי, הם עיצבנו אותי בעניין של השליש".
כשחתמת על הסכם עד מדינה, היו לך אינטריגות עם גל הירש?
"היו לי יחסים טובים מאוד עם גל הירש. הבעיה שלי היתה עם עודד שכנאי… אני אגיד דוגרי לבית המשפט, אני לא אוהב את המערכת. אחרי החוויה שעברתי, אפשר להבין אותי שאין לי שום רצון לשתף פעולה… אבל מהפעם הראשונה שחקרו אותי, הציגו בפניי עובדה פשוטה – המנכ"ל של גל, עודד שכנאי, הוא טען שאני עשיתי הכל והוא לא יודע משום דבר – הוא לא היה בשום עניינים של תכנון מס, חברות זרות, שום פעולה כזאת, יש לכם את גור, הוא עבריין, הוא יושב בכלא, תלכו אליו… הוא החליט להלביש עליי את התיק, להפיל הכל עליי.
"לזה נוסף משפט שהייתי שומע מעודד הרבה פעמים לאורך הפעילות העסקית המשותפת, עודד תמיד היה אומר 'עד חצי מיליון שקל כולם חברים שלי, מעבר לזה אני אזיין את כולם'. זאת הנקודה מבחינתי שהביאה אותי לשיתוף הפעולה".
לחצו לעדות של יוסי לירן, עד המדינה השני: "הייתי בטוח שגל הירש ידאג לאינטרסים שלי"
"לא יכול לזייף מסמכים בגרוזינית"
עכשיו התובע תבור החל לחקור את העד על הפרשה עצמה – העסקים בגיאורגיה, שווייץ, ישראל ופנמה – ועל המומחיות שלו בהקמה וניהול של חברות פיקטיביות מסוגים שונים.
איך התחיל הקשר שלך עם קבוצת דיפנסיב?
"אבא של עודד שכנאי היה הבעלים של וילה בקריית חיים ומכר אותה לגיסתו של לקוח שלי. דרך עסקת הנדל"ן הזאת הכרתי את עודד והוא הכיר לי את כל קבוצת דיפנסיב. השותפות שלהם עסקה בסחר בנשק, בהדרכה של כוחות צבאיים בגיאורגיה. היו להם גם ענייני נדל"ן, גם ענייני תקשורת.
"התפקיד שלי היה ייעוץ משפטי ומסחרי לחברה ולשותפים, ניסוח הסכמים, הקמת חברות וחשבונות בנק בחו"ל, לא כולל ההתדיינות עם ממשלת גיאורגיה בה טיפלה אשתו של עודד, עו"ד מאיה שכנאי שהיא אזרחית גיאורגית… אני מעריך את היקף ההכנסות של השותפים בדיפנסיב בסביבות 20 מיליון דולר. ייצגתי אותם עד למעצרי בפרשת הסיינטלוגיה (שאינו קשור אליהם) ב-2011".
תסביר על הפעילות של משרדך בהקמת חברות מדף, חברות 'אוף שור' (נאמנות).
"המטרה בהקמת חברת מדף היא לא לחשוף את הבעלים האמיתיים של החברה. זאת אומרת, החברה מוקמת באיזשהו מקלט מס, כמו פנמה. בדרך כלל אלו חברות שכבר קיימות, בגלל זה קוראים להן 'מדף', הנאמנים המקומיים כבר רשמו אותן. נותנים לך רשימה עם שמות של חברות, ותבחר. אתה מקבל את החברה, וכל מה שצריך לעשות, זה רק ליידע את הנאמנים מי הוא מיופה הכוח החדש, שהוא הופך לבעל השליטה".
בשלב הזה פינקלשטיין הדגיש, "הובהר לי על ידי עודד שכנאי, שהיה המנכ"ל ואיש הקשר של הירש והשותפים מולי, שאין להם רצון להכניס את הכסף לישראל".
לדבריו בהקשר הזה, שכנאי נתן בהתחלה הסבר פוליטי לצורך בפתיחת חברות נאמנות שיקלטו בחו"ל את ההכנסות. "משרד הביטחון נתן את האישורים לעסקאות הנשק, אבל עודד הסביר שלמדינת ישראל אין אינטרס שיידעו לאילו מדינות היא מוכרת נשק. גם בגלל המתיחות בין גיאורגיה לרוסיה, המכירה הרשמית נעשתה דרך חברות 'אוף שור' (צד שלישי כביכול, ז"ק). הכסף ממשרד ההגנה בגיאורגיה נכנס לחשבון חברה זרה בחו"ל, לצורך ניתוק הקשר של ישראל מהעסקה".
עוד הסביר פינקלשטיין: "כל פעילות עם ממשלת גיאורגיה סומנה כבעייתית במערכת הבנקאית בעולמית. אף בנק לא רצה אז עסקים עם הממשלה שם… אז פנינו לחברת 'סטנם', זאת חברת נאמנויות שישבה בהרצליה פיתוח, וקשורה לקרן השקעות מהגדולות בעולם. החזקנו אצלם הרבה כספים של לקוחות, והם גם סיפקו שירותי נאמנויות, זאת אומרת, הקמה של חברות אוף שור.
"קנינו מ'סטנם' שתי חברות מדף -'פרסלי' ו'גירווד' ופתחנו להן חשבונות בסניף בנק פורטיס באיי הבתולה".
פינקלשטיין היה הנאמן שטיפל מטעם דיפנסיב בחשבונות של חברות הנאמנות. לדבריו, הסיכום היה שהחברות יירשמו בכזב כחברות נדל"ן, וממשלת גיאורגיה אמורה היתה להעביר אליהן את הכסף עבור העסקאות עם אנשי 'דיפנסיב', תחת הסוואה כאילו מדובר בעמלות עבור עסקאות נדל"ן, הכל כדי שבנק פורטיס האירופי לא יעצור את הכסף ממשרד ההגנה הגיאורגי.
אלא שאז היתה תקלה – הגיאורגים לא קיימו את הבטחתם, והכסף הועבר עם השורה "משרד הביטחון, גיאורגיה".
"הבנק סירב לקבל את הכסף, ועכשיו גם אנחנו היינו מבחינתם דגל אדום", שחזר פינקלשטיין. "חיפשנו פיתרון ביניים, אז פתחתי לחברות הנאמנות 'גירווד' ו'פרסלי', חשבון בבנק דיסקונט בכיכר המדינה… דיסקונט לא שאל יותר מדי שאלות.. כדי לשחרר את הכסף מפורטיס, סוכם שנעביר להם ניירת מתאימה, בעניינים של נדל"ן, תיווך… ניירת שלא שייכת למציאות.
"ידעתי שאני מעביר מסמכים מפוברקים בשביל לחלץ את הכסף, את המסמכים האלה קיבלתי מעודד (שכנאי)…טענו נגדי שאני זייפתי את המסמכים. עם כל הכבוד וכל הרצון הטוב, אני לא יכול לזייף מסמכים בגרוזינית".
לדברי פינקלשטיין, הכסף נכנס לחשבון הנאמנות של "גירווד" ו"פרסלי" שנוהל על ידו בבנק דיסקונט כתחנת ביניים. משם, לטענתו, הוא קיבל הוראה מעודד שכנאי לפצל את הכספים בין חברי הקבוצה, השותפים, שכנאי, הירש, בנימיני, אדם.
נתיב הכסף לשר הגיאורגי
עכשיו פינקלשטיין נדרש לשאלת השוחד שחברי הקבוצה שילמו או לא לשר ההגנה הגיאורגי ממוצא יהודי, דוד קזרשווילי.
"אני פעלתי לפי ההוראות שקיבלתי מעודד שכנאי. בדיפנסיב היו ארבעה שותפים – עודד שכנאי, גל הירש, מישקה (מיכאל) בנימיני ויניב אדם – אבל הכסף לא חולק לארבע, הוא חולק לחמש… נגיד יש מיליון דולר, לצורך הדוגמה, אז במקום לחלק את זה בין ארבעת השותפים, עודד היה מחלק לחמישה וכותב לי להעביר שתי חמישיות למישקה, בסוגריים עבור 'החבר שלנו'. כך הוא היה כותב… היה צריך לתת למישקה בנימיני את החלק שצריך לעבור לקזרשווילי…
"בנימיני היה איש הקשר מול שר ההגנה הגיאורגי דוד קזרשווילי… הסבירו לי שהם היו חברים מהתיכון – למדו יחד בבית ספר בחולון"
(קזרשווילי עלה בנעוריו עם משפחתו לארץ, חזר לגיאורגיה והשתלב בעמדות בכירות בממשל, ז"ק).
במעמד הזה התובע תבור הבהיר כי הפרקליטות לא תבקש לקבוע מסמרות לגבי מה שבאמת קרה בקשר עם שר ההגנה הגיאורגי, חשד השוחד, עם זאת היה לו חשוב לדקדק בדברים מאחר ועלו טענות בנוגע למניע לגיוס עד המדינה. לפי הפרקליטות, פינקלשטיין לא גויס רק בשביל עבירות המס, כפי שטוענים מוקיריו של הירש בתקשורת, אלא בניסיון להגיע לראיות בפרשת השוחד הבינלאומי לכאורה.
"ההעברות נעשו דרך מישקה, אז לא היו לי דפי חשבון שיכולתי להראות מה עבר לשר ההגנה", המשיך פינקלשטיין, "אבל עודד שכנאי נתן לי את ההוראות והנחה אותי להעביר למישקה גם עבור 'החבר'… בשביל להרחיק את זה כמה שיותר, ההוראות היו נשלחות אליי בלילה, למחשב בבית… רק פעם אחת הוא שלח את ההוראה אליי למחשב במשרד – והתכתובת הזו נמצאה".
המחשב הביתי של פינקלשטיין, בו היו שמורות האסמכתאות, נתפס על ידי המשטרה בתיק הסיינטולוגיה. מהמחשב הזה, הסביר פינקלשטיין, לא נשמר דבר. הוא הוחזר אליו מפורמט ומחוק. ראיות אחרות שכן נשמרו הן כונן הגיבוי של המחשב במשרד שלו. כשהחלה החקירה הוא החביא גיבוי של הכונן במחסן של גיסו, ותיקיית מסמכים נוספת היתה אצל הוריו. הראיות ששרדו שימשו להגנתו במשפט, וגם את החוקרים לבניית תיק המס נגד הירש והשותפים בדיפנסיב, ולגיבוי העדות של פינקלשטיין.
האם הכרת את קזרשווילי אישית?
"כן, כמה פעמים הוא בא אלי עם חברי הקבוצה, התייעץ בקשר לרכישת נכס בארץ. זה היה מפגש היכרות בלבד".
לדבריו, בפעם אחרת ב-2009 'דיפנסיב' הביאה על חשבונה בכיר אחר בממשלת גיאורגיה, לטיפול רפואי באסותא, כדי לקדם את האינטרסים העסקיים.
העברות לחשבונות גל הירש
אחרי שהכסף מגיאורגיה עבור דיפנסיב נכנס לחשבונות נאמנות של חברות קש זרות "גירווד" ו"פרסלי", בבנק פורטיס ואחר כך בדיסקונט תל אביב, הנאמן פינקלשטיין התבקש לפצל את הכספים בין השותפים בדיפנסיב, להעביר לכל אחד את חלקו בהתאם להוראות שקיבל משכנאי.
פינקלשטיין סיפר כי אחרי ההעברה הראשונה שביצע, הוא קיבל על הראש מגל הירש. "גל מאוד כעס עליי, על ההעברה הזאת, וכשאתה מקבל על הראש, אתה זוכר את זה. נפגשנו בארבע עיניים. הטענה שלו היתה שאני העברתי את הכסף לחשבון שהתנהל על השם שלו בחו"ל. אני לא אשכח את זה. הוא אמר לי: 'אני דמות ציבורית, אני לא רוצה שיופיע שום קשר שלי לכסף ולהעברות האלה… אמרתי לו, אלה ההוראות שקיבלתי מהמנכ"ל שלך (שכנאי).
"כאשר גל לא רצה שהכסף יעבור על שמו הקמנו מנגנון אחר", תיאר פינקלשטיין. "בשלב הזה כל אנשי דיפנסיב ביקשו ממני לפתוח עבורם, כל אחד בנפרד, חברות זרות כדי שהכסף יורחק מהם. הם פשוט לא רצו לשלם מסים… עודד היה איש הקשר העיקרי, 99 אחוז מהתקשורת היתה איתו, אבל היו לי כמה ישיבות גם עם גל ועם יניב אדם, שדיברו באופן כללי על המנגנון, שירחיק את הכסף מהשם שלהם. בשביל זה הקמנו את החברות הפנמיות".
הפעם מדובר ב"חברות מדף", שהמשרד של פינקלשטיין החזיק על ידי נאמנים בפנמה. "היו לנו כמה חברות כאלה, שרכשנו מתוך רשימות", הוא הסביר. "לוקחים חברת נאמנות קיימת, משנים את ייפוי הכוח, כל אחד מהשותפים צריך לבוא לחתום, ובזה זה נגמר. אתה מחתים את הלקוח שהוא מיופה הכוח, ולמעשה מוכר לו את החברה, ושולח בפקס, מעדכן את הנאמנים בחו"ל. לחתום על חברה פנמית, זה עשר דקות…
"גם גל – בא וחתם ובחר את שם החברה שמתחשק לו מתוך הרשימה", הסביר פינקלשטיין.
"את חשבונות הבנק של החברות הפנמיות פתחנו בבנק UBP בשוויץ – באותו זמן היה לי קשר טוב עם הבנק בז'נבה. גרושתי, אז אשתי, הייתה שוויצרית מז'נבה, והעבודה שלה הייתה גיוס כוח אדם בדרגות הניהוליות לבנקים, כך שהיא הכירה את המערכת הבנקאית בשוויץ על בוריה, כולל את בעלי הבנק. הם הכירו לי את מנהל הדסק הישראלי, ונוצרו יחסי אמון מאוד טובים.
"היה אפשר ללכת גם לנציגות של הבנק הזה בארץ, אלא שאם אתה הולך להירשם דרך הנציגות בישראל, לפי החוק הם חייבים לשמור 'רקורד' של הלקוחות ואז זה נמצא תחת פיקוח של מדינת ישראל… כשאתה פותח את זה אצלי במשרד, ומעביר את זה ככה ב'פדקס' לשוויצרים, זה בעצם יוצר מצב שכביכול פתחת את החשבון בשוויץ, ואין עקבות בישראל (התיאור הזה נכון ל-2007, בטרם נוצרו הסכמי שיתוף מידע בינלאומי בתחום הפיננסי, במסגרת המאבק בהלבנת הון, ז"ק).
טמפלטון טים פנמה
בבית הוריו של פינקלשטיין נתפסה תיקיית מסמכים שעל הכריכה שלה היתה פתקית בכתב יד של עובד משרדו. על הפתקית היו רשומים פרטי חשבון של חברת נאמנות בשם 'טמפלטון טים פנמה', ומתחת נכתב בעט כחול שמדובר בחשבון של גל הירש אצל מייקל אסל, בנקאי UBP דאז.
פינקלשטיין הסביר שאל החשבון הזה כמו אל חשבונות השותפים האחרים הוא ביצע העברות, שגם התיעוד שלהן נשמר. "נדמה לי שאני גם הקמתי את החברה (טמפלטון) עבור גל הירש". הוסיף וסייג: "אם אני לא טועה, עברו 20 שנים".
לדבריו בעדות, "אותה פעולה בצענו עבור כל חברי הקבוצה, כל אחד בחר חברה מתוך רשימת מדף, 'טמפלטון' זה סתם שם של איזו חברה שהיתה לנו. מכרנו לו אותה, מילאנו את הטפסים, ופתחנו חשבון".
עכשיו הפרקליט תבור הקריא מהעדויות שמסר פינקלשטיין במשטרה על מערכת היחסים שלו עם הירש: "הכי פחות נפגשתי עם גל, כי צריך לזכור שהוא השתמש גם בשירותים של עו"ד נוסף (דרור ברוטפלד). נפגשתי איתו חמש, שש, שבע פעמים, אולי קצת יותר. לפעמים גל היה בא עם עודד ויניב אדם, לדבר על הפעילות שלהם, על המנגנון של איפה שמים את הכסף, והיו פעמים שהוא בא לפגישות אישיות איתי".
פינקלשטיין הבהיר כי הוא לא היה אחראי בפועל לדיווחים של חברי הקבוצה לרשויות המס, ועל כן לא ידע "מה כל אחד דיווח בפועל", אבל הוא כן הקים עבורם את החשבונות בחו"ל וידע על מטרתם. "הם רצו לחלק את הכסף ביניהם, בלי שתהיה העברה שמית ולהרוויח סודיות. המטרה של פתיחת חברות פנמיות היתה שהשם של הלקוח לא יופיע בחשבון", הדגיש העד את מה שמבחינת התובע מהווה כוונה פלילית מובהקת.
תיאוריית האבא של גל הירש
בחודש ספטמבר 2022 נחשף באתר "פוסטה" לראשונה קו ההגנה של הירש, לפיו חברת הנאמנות טמפלטון הרשומה בפנמה הוקמה על ידי אביו המנוח, יצחק הירש שהתגורר בסקוטלנד, ולכן לא היה חייב בדיווח לרשויות המס בישראל.
הטענה הזו עומדת בסתירה לגרסת פינקלשטיין, כי הוא זה שהקים את החברה עבור גל הירש, אך היא אינה סותרת את עדות עד המדינה לפיה הוא ביצע העברות כספיות לחשבון חברת טמפלטון בעבור גל הירש.
באפריל 2023 הגיש הירש מענה מפורט לכתב האישום באמצעות עורכי הדין טל שפירא, נבות תל צור, גיורא אדרת ודן אלדד. הירש טען במענה, כי אביו המנוח שהיה אזרח בריטי ונישא לאשה מקומית פתח את החברה הפנמית טמפלטון וחשבונותיה בשוייץ לטובת פעילותו העצמאית בתחום החקלאות והתיירות.
עם זאת, הירש אישר כי הוא ביקש מאביו להעמיד את החשבון גם לטובת כספים שנכנסו מעסקאות הנשק בגיאורגיה. ההסבר שלו הוא, כפי שצויין קודם, שמדובר "בשיקולים פוליטיים עקב בקשת ממשלת גיאורגיה לא להעביר כספים לחברה המזוהה עם ישראל…".
לטענת הירש, "כך הוא קיבל את הכספים ששולמו על ידי גיאורגיה לחברת טמפלטון השייכת לאביו ושימשה כחברת אחזקות, ובשל הסכם שלו עם אביו כי הם יהיו שותפים בכסף".
לאחר שנה, גורס גל הירש, נערכה חלוקת כספים בינו לבין אביו. אז הועברו כ-3.3 מיליון שקל מתוך שישה מיליון שקל שהיו בחשבון טמפלטון לחברת "גל הירש בע"מ" בישראל, כנגד חשבוניות מס. יתר הכספים בחו"ל, לטענת הירש, היו שייכים לאביו על פי ההסכם ביניהם, הם הועברו לחברה זרה נוספת שבבעלות הירש האבא בשם "דרייפר", ולשותף נוסף. הירש טוען כי על הכספים האלה הוא לא צריך לשלם מס.
יצחק הירש נפטר שנה אחת בלבד לאחר ההסכמים הכספיים הנטענים.
חרף ההסבר הזה, הפרקליטות עומדת על טענתה כי גל הירש היה בעל שליטה בנאמנות ב"טמפלטון", ובכספים שהתקבלו בחשבון, ולכן הוא פעל לכאורה במרמה ותחבולה להסתיר מרשויות המדינה את החברה וחלק מהכסף.
עו"ד תבור: ידעת על שותפות בין הירש לאביו?
"לא. אני ערכתי ביניהם הסכם במשרדי, זה היה הסכם הלוואה מגל הירש ליצחק הירש. אף אחד לא דיבר איתי על שותפות… גל רצה לתת לאבא שלו כסף, כדי שהוא יוכל לרכוש חווה בסקוטלנד, שיהיה לאב מקור הכנסה. הוא התייעץ איתי בעניינים האלה גם כדי שאפנה אותו לעורך דין בסקוטלנד".
מה ידוע לך על קשר של יצחק הירש ז"ל לחשבון טמפלטון השוויצרי/פנמי?
"לא ידעתי על זה שום דבר… שמעתי את הסיפור הזה לראשונה על ידיכם מגרסת ההגנה".
החקירה הנגדית
גרסת הירש תישמע מפיו אם וכאשר יגיע פרק עדויות ההגנה, אבל הסנגור טל שפירא חקר את עד המדינה בחקירה נגדית, במהלכה הציג את גרסת ההגנה ביחס לנקודות מרכזיות.
על הפגישה בה תואר כעס של הירש על פינקלשטיין טען עו"ד שפירא, כי הירש כעס דווקא בגלל שהכסף לא עבר על שמו, אלא בדרכים עקלקלות. "הכסף היה צריך לעבור בצורה מסוימת. במקום להעביר אותו מ'גירווד' לחברת גל הירש בע"מ, העבירו את זה לנאמנות של עו"ד דרור ברוטפלד. כשגל אומר לך אני דמות ציבורית, אני לא יכול את הבלאגן הזה, זה בא מהמקומות האלה. הוא רצה את הכסף בגל הירש בע"מ בישראל. הבן אדם רוצה להיות פלס".
התיאוריה של הירש ופרקליטו נשמעת אפשרית, אבל אם כך, לא ברור מדוע הכסף עבר כתחנת ביניים לחברת טמפלטון בפנמה, שלא דווחה בהצהרת ההון של הירש לפקיד שומה תל אביב בשנת 2008.
עו"ד שפירא: בין גל הירש לאביו היה הסכם, לפיו האבא זכאי לחלק מהפעילות המשותפת, כולל בגיאורגיה.
פינקלשטיין: "ממש לא. לא זכור לי שנאמר לי דבר כזה אי פעם".
את חברת טמפלטון גל הירש פתח עבור אביו בבנק (בשוויץ), לא אצלך.
התובע תבור נזעק: "התזה הזו היא בניגוד למסמכים הקיימים".
פינקלשטיין: "כל מה שידעתי סותר את זה. לא ידעתי על מעורבות האבא, לא שמעתי את זה מאף אחד מהצדדים, זה לא תואם את הידיעות שלי בשום אופן. אני רק יודע שאת הכספים שמגיעים לגל אני מעביר אל טמפלטון".
עו"ד שפירא: "אין לנו מחלוקת שאתה העברת כספים לטמפלטון לפי הנחיה שקיבלת. הטענה שלנו היא שלא אתה פתחת את טמפלטון. אתה הקמת חברה אחרת עבור האבא של גל בשם 'דרייפר' שנועדה למיזמים נדל"ניים, אבל לא את טמפלטון. לא היו לך במשרד את מסמכי החברה הזו".
עו"ד שפירא טען בהקשר זה כי חשבון הבנק של טמפלטון אינו יכול להיות חלק מחומר הראיות בתיק, מאחר והוא נתפס תחת חקירת תיק שוחד, ותחת הוראה ברורה של הרשויות בשוויץ שהמסמכים יימסרו רק לחקירת תיק שוחד ולא לחקירת עבירת מס.
הסנגור אמנם עושה במסמכים שימוש לצורך טענת ההגנה שהירש פתח את החשבון בשוייץ ולא עו"ד פינקלשטיין, אבל מנגד הוא טוען כי לתביעה לא ניתן לעשות בהם שימוש בתיק המס כחיזוק לעדות עד המדינה.
עו"ד תבור הבהיר כי ההגנה הסכימה שהתביעה תקבל את המסמכים מהחשבון בשוויץ. כך גם עו"ד אתי בן דור, הבכירה בצוות התביעה, המשנה לפרקליט מיסוי וכלכלה אשר מתערבת ומאשרת: "לפי הדין השוויצרי לא ניתן לנו לעשות בהם שימוש בתיק מס – אבל נעשתה פניה לחבריי (בהגנה) מזמן, והצענו שככל שהם מעוניינים לעשות שימוש בחומרים האלה לצורך הגנתם, אז ניתן יהיה לפנות בבקשה לרשויות בשוויץ כדי שהן ישקלו לאפשר את השימוש בחומר הזה להגנת הנאשם".
השופט קורנהאוזר: ההגנה פנתה לרשויות שוויץ?
עו"ד בן דור: "עד היום לא נעשתה הפנייה הזאת… החומרים האלה ככל שהם משרתים את הגנת הנאשם, ניתן היה באיזושהי פרוצדורה לפנות לשוויצרים כדי לאפשר את השימוש בהם. ההגנה בחרה לא לעשות את זה". כלומר, התביעה מבקשת שבית המשפט יסיק את המסקנות מהימנעות ההגנה להביא ראיות להוכחת טענתה בעניין זהות בעל החשבון.
השופט קורנהאוזר לתביעה: "כרגע אלו ראיות לא קבילות. תמצאו אפשרות משפטית לחצות את המשוכה".
לחצו לעדות של יוסי לירן עד המדינה השני: "הייתי בטוח שגל הירש ידאג לאינטרסים שלי"
