כפי שפורסם לראשונה ב"פוסטה" בחודש אפריל, בית משפט העליון קיבל את ערעור המדינה על הזיכוי של הקבלן יאיר ביטון, לשעבר בעל השליטה בחברת ב.יאיר הציבורית, בפרשת העברת עשרות מיליונים ופרויקט לביצוע לקבלנים המקורבים ליצחק אברג'ל.
בית משפט המחוזי בתל אביב זיכה את יאיר ביטון מכל העבירות שיוחסו לו בכתב אישום חמור מאוד של הלבנת הון, קשר לפשע ומרמה.
לפני חודשיים שופטי העליון דוד מינץ, חאלד כבוב ועופר גרוסקופף המליצו לסנגוריו של ביטון להסכים להרשעה חלקית במסגרת קבלת ערעור המדינה. השופטים הציעו כי העונש יהיה בעבודות שירות, ככל שביטון יסכים להסדר ללא צורך בכתיבת פסק דין מנומק. עם זאת סעיפי ההרשעה טרם סוכמו סופית – כי הפרקליטות דורשת להרשיע את ביטון גם בגין הלבנת הון, ולא רק בעבירה של קבלת דבר במרמה.
אתמול (9 יולי) התקיים דיון נוסף, במהלכו הסכימה ההגנה כי ביטון יורשע בקבלת דבר במרמה ויוטלו עליו תשעה חודשי עבודות שירות.
בית משפט העליון עדיין הבהיר כי הוא שוקל להרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אך העונש ישאר כפי שסוכם.
עו"ד עמית חדד שהצטרף לייצוג עם עו"ד איתן פלג, הסכים בלית ברירה כי במסגרת ההסדר השופטים יכריעו גם האם להרשיע את ביטון בעבירת הלבנת הון – וזאת לאחר שהשופטים כבוב, גרוסקופף ומינץ הבהירו כי סירוב ההגנה להצעה יביא לכתיבת פסק דין מנומק, ואז העונש לביטון עשוי לעלות לעונש מאסר, שכן בפסק דין מנומק בית המשפט יתקשה להסתפק בעבודות שירות בלבד.
במהלך הדיון אתמול, השופטים אמרו כי לא ניתן לקבל זיכוי של בעל שליטה בחברה ציבורית שמאשר העברת כספים לקבלנים מקורבים ליצחק אברג'ל, ומסתיר זאת מהדירקטוריון. "חלום הבלהות של שוק ההון הוא קשר בין חברות ציבוריות לארגוני פשיעה", אמר השופט כבוב.
כרטיס צהוב לבעלי חברות ציבוריות
כזכור, שופטת בית משפט המחוזי טלי חיימוביץ זיכתה את ביטון מקשירת קשר עם קבלני הביצוע נסים פינס ושמעון בלולו מחברת "גן רווה" הקשורים לאברג'ל, וביצעו עבור חברת ב.יאיר פרויקט באילת.
השופטת חיימוביץ קבעה שביטון ידע בדיעבד שלאברג'ל מעורבות בחברה, אך קבעה גם שאין ראיות לסתור את טענת ההגנה שביטון העביר ל"גן רווה" כספים בתום לב עבור הבנייה, למרות שהכספים הללו חרגו במיליונים מהחוזה החתום בין החברות, כאשר בבנייה יש חריגות והשלמות.
בסופו של דבר נקבע שאברג'יל קיבל מבלולו ופינס כספים, מתוך הכספים ששילמה להם ב.יאיר.
בית משפט העליון התקשה בקבלת התוצאה של זיכוי מוחלט לביטון, והשופטים הבהירו כי הם מקבלים את טענת המדינה כי ביטון היה חייב לדווח על מעורבות אברג'ל ב"גן רווה" לדירקטוריון ב.יאיר, ברגע שידע עליה. השופטים מקבלים גם את טענת המדינה כי ביטון היה חייב להפסיק את העברת הכספים לגן רווה עבור פרויקט הבניה, והמשך העברתם מקים את יסוד עבירת הלבנת ההון.
נציג הפרקליטות עו"ד אופיר טישלר הבהיר: "אנו מסכימים שלא יהיה חילוט. החשיבות בהרשעה בעבירת הלבנת הון היא במסר לשוק, למקרים עתידיים, כאשר כספים מועברים מחברה ציבורית למי שהוא ראש ארגון פשיעה. זה אירוע חריג והמסר צריך לעבור… נסכים לענישה בדרך של עבודות שירות מבלי שהעונש יהווה תקדים למקרים אחרים".
עו"ד פלג, סנגורו של ביטון: "אני מבין שאתם רוצים להוציא כרטיס צהוב לבעלי חברות ציבוריות… אבל מה שעבר המשיב, מר ביטון, מ-2012 עד היום, הוא לא כרטיס צהוב אלא כרטיס אדום. הוא התגרש, עזב את הארץ, ולא יכול לנהל עסקים כאן".
עו"ד עמית חדד הוסיף: "אם יורשע בהלבנת הון ההשלכות יהיו קשות. אין תקומה כלכלית מזה. הוא לא יוכל לעשות יותר עסקים, יקשו עליו לנהל אפילו חשבון בנק".
השופט כבוב הבהיר: "אדוני ייקח בחשבון שאם לא תגיעו להסכמה, נצטרך לכתוב פסק דין ושם אין ערבות שהתוצאה העונשית (של עבודות שירות, ז.ק) תישאר אותה תוצאה".
עורכי הדין פלג וחדד טענו: "לביטון לא היתה הזדמנות להתגונן מהאשמה בהלבנת הון, כי העבירה כפי שעלתה כאן בערעור, שונה לגמרי מהתזה הראשונה שהיתה במשפט".
התזה הראשונה של התביעה היתה תכנון מוקדם וקשירת קשר לכאורה של ביטון עם פינס ובלולו , להקים חברה פיקטיבית באמצעותה יוזרמו כספים לטובת אברג'ל.
האשמה עכשיו ממוקדת בכך, שגם כאשר לביטון היתה ידיעה מאוחרת, הוא לא דיווח לדירקטוריון ב.יאיר מרגע שנודע לו על דריסת הרגל והמעורבות של אברג'ל בחברת גן רווה.
עו"ד פלג הזכיר לשופטים גם ש"העבריין העיקרי" אברג'ל, בכלל לא הועמד לדין בתיק. במקביל, הפרקליטות ניהלה את תיק 512 בו אברג'ל נדון לשלושה מאסרי עולם, והיא ויתרה על ניהול משפט במקביל בתיק הכלכלי.
השופט גרוסקופף: "הוא (ביטון) דאג להמשך העברת הכספים מ-ב. יאיר. הוא לא דיווח לדירקטוריון, וזו המרמה. מצד שני, הוא אישר אישית את העברת הכספים לגן רווה".
עו"ד חדד: "בהודעת הערעור, המדינה טענה שהכספים העודפים (ששולמו על ידי ב.יאיר מעבר לחוזה הבנייה) הם הלבנת הון. טענת העודפים פורקה על ידי בית המשפט המחוזי. נהוג בחוזים בין קבלנים שיש מסגרת, ובסוף יש שינויים… עכשיו רוצים להרשיע אותו בהלבנת הון על בסיס מרמה של אי-דיווח לדירקטוריון… נניח שמר ביטון עבר עבירה של קבלת דבר במרמה ורצה להימנע מהלבנת הון. מה היה עליו לעשות, בעוד שלא רצה לדווח על מר אברג'ל מסיבותיו, הפחד ממנו וכו'".
השופט גרוסקופף: "הוא וודאי לא היה צריך לגרום אקטיבית להעברת הכספים (לגן רווה)".
עו"ד חדד: "אבל הכסף היה צריך לעבור, הם עשו עבודה".
השופט כבוב: "40 מיליונים (הסכומים ש-ב.יאיר שילמה לגן רווה עבור בנייה, ז.ק), ו-9 מיליון מעבר לסכומים הכתובים בחוזה".
השופט גרוסקופף: "הבעייתיות לא בכך שהועבר יותר כסף, אלא שהועבר כסף לגורם עברייני".
עו"ד חדד: "מציע שבית המשפט יקבע שהיה מקום להרשיע בהלבנת הון, ואולם בשל שינויי תזות בערעור, לפנים משורת הדין (ביטון) לא יורשע… בסוף יש פה בן אדם, הגב שלו כבר עקום, הוא כבר לא הולך ישר. לנו חשוב שכאשר הוא יבוא לבנק, ויישאל אם הורשע בהלבנת הון התשובה תהיה "לא".
נציג הפרקליטות עו"ד איתי שהם: "עומדים על כך שיש עבירת מקור, והרכוש שאותו העביר ביטון לחברת גן רווה הוא רכוש אסור".
לאחר שהשופטים חזרו מהתייעצות, ראש ההרכב השופט מינץ אמר: "נטיית לב או נטיית הראש, בכל זאת יש כאן עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון . נקח בחשבון גם את הזמן שעבר ואת הסבל. במסגרת הסדר טיעון אפשר לחיות עם התוצאה (עבודות שירות). אבל, אם תהיה הרשעה בפסק דין מנומק יקשה עלינו מאוד להצדיק עונש כזה קל".
בסוף הדיון השופטים פרסמו החלטה: "הצדדים הגיעו לכלל הסכמה לפיה הערעור בעניינו של המשיב יתקבל באופן שהוא יורשע בעבירת קבלת דבר במרמה, ויושת עליו עונש של תשעה חודשים מאסר אותם הוא ירצה בעבודות שירות. המחלוקת הנטושה בין הצדדים מתייחסת רק לשאלת הרשעת המשיב גם בעבירה לפי סעיף 3א לחוק איסור הלבנת הון. קיימת הסכמה כי ישנה תשתית עובדתית ומשפטית להרשעת המשיב בעבירה, אך קיימת מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני האשמתו. בכל מקרה, תהיה הכרעת בית המשפט אשר תהיה, העונש שיושת על המשיב יהיה כמוסכם לעיל".
אגב, בינואר 2022 יאיר ביטון ואחיו יורם ביטון מכרו את השליטה ב-ב.יאיר בתמורה ל-51 מיליון שקל לקבוצת רוכשים של ארז גולדשמיט, רפי ליפא, גל עמית וניר יחזקאלי, והחברה הציבורית שינתה את שמה ל"תמיס ג'י.אר.אי.אן".
כפי שפורסם בפוסטה, בית משפט העליון גם הקל בעונשו של שמעון בלולו, בעלי חברת גן רווה. הערעור של עו"ד ערן ערבה על העונש התקבל, וחלף 11 חודשי מאסר נדון בלולו ל-7 חודשי מאסר בפועל.
הערעור של שותפו נסים פינס, שיוצג על ידי עו"ד עדי ברקאי נדחה, ופינס נכנס ל-11 חודשי מאסר בפועל. בכל מקרה העונשים נמוכים בהרבה משנות המאסר שצפתה הפרקליטות בתחילת התיק.
מירמה.הלבנת הון במליונים כל זה עים אירגון פשיעה אכזרי.
והשופטים מתחננים לנאשם שיסכים לעבודות שירות.
פרקליטות מושחתים .
והשופטים? קיבלו שוחד.אין סיבה אחרת.
וגם מוותרים על חילוט הכספים.
כך או כך יצא בעור שיניו. נשאלת השאלה האם אכן ידע? האם פעל מתוך פחד ? לך תוכיח. אפשר להוכיח? משפטית הכוונה. מנגד, המדינה לא יכולה להסכים למעשים כאלו שהרי היא תיתן גושפנקה לעבריינות ולהשתלטות עבריינית על חברות חוקיות ואנשים נורמטיביים.
מרגיש די בין הפטיש לסדן. מעניין מאד. נמתין לאקורד הסיום.
אם הוא לא היה יכול לפתוח את הפה על רות דוד ומעלליה היו זורקים אותו לכלא להמון שנים , קבלן מושחת ומערכת משפט ופרקליטות מושחתים יותר , הכול משחק מכור .