עד 7 באוקטובר ומסיבת ה"נובה" שהסתיימה בטרגדיה נוראה, סצינת מסיבות הטבע נשארה במדורי המוסיקה והבילוי של סוף השבוע, וכמעט לא הגיעה לעמודי החדשות.
באוגוסט 2017 עלתה לכותרות הפלילים מסיבה, גם היא התקיימה בדרום, סמוך לצומת להבים, ובה מצאה את מותה החיילת טוהר דוד ז"ל.
טוהר הגיעה סמוך לשעה 4 לפנות בוקר לשטח המסיבה עם חבריה. לאחר שאחד החברים רכש עבורה סם, מסמי המסיבות שבליינים רבים כל כך נוהגים לקחת, טוהר התמוטטה במהלך ריקוד ואיבדה הכרה. במשך שעות רבות, מארגני המסיבה נמנעו מפינויה לבית חולים, עד שנפטרה.
הפרקליטות עתרה להרשיע שלושה נאשמים בעבירה חמורה של המתה בקלות דעת, שעונשה המירבי עד 12 שנות מאסר: מארגני המסיבה ליאון בג'יו ושלמה פשרל, ונאשם נוסף שעבד במקום.
בספטמבר 2022 בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את ליאון בג'יו בעבירה של המתה שיוחסה לו, וגזר עליו חמש שנות מאסר.
שותפו לארגון, פשרל, שיוצג על ידי עו"ד עינב יתח ועו"ד רועי אטיאס, זוכה מעבירת ההמתה והורשע בגרימת מוות ברשלנות, שהיא במדרג נמוך יותר. בית המשפט גזר על פשרל מאסר של שנה וחצי (18 חודשים).
נאשם שלישי שעבד במסיבה והואשם עם האחרים בהמתה, זוכה מכל אשמה, לאחר שסנגורו עו"ד משה יוחאי הציג ראיות כי נאשם זה האיץ באחרים לפנות את הצעירה לטיפול רפואי.
שני המורשעים, בג'יו ופשרל, היו שותפים בארגון המסיבה, בה השתתפו יותר מ-500 בליינים, מבלי שדאגו מראש לאמבולנס או לצוות רפואי, ולא ביקשו רישיון מהמשטרה.
על בג'יו הוטלה אחריות נוספת מאחר שעצר את פינוייה של המבלה לבית חולים, והחליט להשאירה בשטח המסיבה ללא טיפול.
שני הנאשמים הגישו ערעורים לבית משפט העליון. עו"ד שרון נהרי, הסנגור שייצג את בג'יו בערעור, ביקש להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות, כמו פשרל, חלף ההרשעה בהמתה. בג'יו טען כי לא היה מודע למצב הרפואי הקשה של המנוחה, ולכך שהייתה בסכנת חיים.
הסנגורית של פשרל, עו"ד יתח, התמקדה בערעור על העונש והדגישה כי המחדל שיוחס למרשה הוא כי לא דאג לשירותים רפואיים מבעוד מועד, אך לא היה לו קשר ישיר להחלטה על אי-פינוי המבלה.
השופטים פוגלמן, סולברג וכשר דנו בערעורים. השופט יחיאל כשר כתב את פסק הדין. השופט כשר כתב: "המנוחה איבדה את חייה בנסיבות טרגיות. נסיבות המקרה מלמדות כי היה קיים סיכוי למנוע תוצאה זו, עם מתן סיוע רפואי למנוחה".
השופט הדגיש כי זה תיק תקדימי, שבו מוטלת אחריות פלילית של "המתה" על מארגן מסיבה בשל אחריות למות מבלה.
מאחר שבתי המשפט לא נדרשו בעבר להרשיע בנסיבות דומות, ועקב המרכיב ה"תקדימי" נקבע כי יש מקום להקל בעונשים ולקבוע "רף ענישה הדרגתי".
בית המשפט דחה את ערעור הנאשם מספר 1 בג'יו על הכרעת הדין, והשאיר את הרשעתו בעבירה של המתה בקלות דעת. עם זאת הוחלט להפחית שנה ממאסרו ולהעמיד את העונש על ארבע שנות מאסר. בית המשפט ציין כי בג'יו אחראי במחדל למוות – אך לא גרם להתמוטטות הראשונית של המנוחה על רחבת הריקודים.
אשר לנאשם השני, פשרל, שהורשע ברשלנות, בית המשפט הפנה לתיק של אסון "פסטיבל ערד" משנת 1995, שבו מפיק הפסטיבל הורשע בעבירה דומה של גרם מוות ברשלנות עקב ארגון המופע ואי הבטחת הסדר הציבורי. באסון נמחצו למוות שלושה בני נוער עקב צפיפות, ועל המפיק נגזרו תשעה חודשי מאסר בלבד מאחורי סורג ובריח. במקרה אז, המפיק לפחות ארגן אירוע חוקי, בניגוד למקרה כאן של מסיבה המונית ללא רשיון.
לפיכך, בית המשפט העליון הוריד גם מעונשו של פשרל וקבע אותו על 12 חודשי מאסר – שנה מאסר במקום שנה וחצי. "עונשי המאסר שהוטלו על המערערים החמירו עמם מעבר למידה", כתבו השופטים ודחו את בקשת הפרקליטות להשאיר את העונשים הקודמים על כנם.
