סנגוריו של אבנר הררי, הנאשם בתיק "המטענים למפורסמים", הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה לעיון חוזר בהמשך מעצרו. הסניגורים מבקשים לקבוע דיון דחוף בטיעוניהם, כך שאם בית המשפט יסכים לשחרר את הררי לחלופה – זה יקרה לפני חג הפסח.
הררי עצור עד תום ההליכים מזה כשנה. עד כה נערכו במשפט כ-45 דיונים, במהלכם העידו כ-100 עדים ונותרו כ-100 עדים נוספים שאמורים להעיד בפרשת התביעה.
הסנגורים, עורכי הדין צ'רלי סבג ואיתן סבג, טוענים למספר עילות המצדיקות לכאורה את שחרורו של הררי לחלופת מעצר. בין היתר: מחדלי חקירה, כרסום ממשי בראיות, הפרה בוטה של זכויות הררי בחקירות, חלוף הזמן מאז העבירות המיוחסות לו, הצפי להימשכות הדיונים עוד זמן רב, ונסיבות אישיות.
דיבר או לא דיבר?
לפי אחת הטענות המרכזיות של ההגנה בתיק, בשלב מעצר ימים המשטרה והפרקליטות הציגו לבית המשפט מצג שווא, לפיו הררי שמר על זכות השתיקה בכל חקירותיו, בעוד שלטענת הסנגורים הררי דווקא דיבר בחקירות, ולא מעט.
ואכן, עיון בתמלילים השונים בתיק, ובעיקר בעדות של הררי, מגלה תמונה שונה לחלוטין מזו שהמשטרה והפרקליטות הציגו בבית המשפט. הררי השיב ארוכות לשאלות החוקרים, והתייחס לא רק לחשדות נגדו אלא גם לגופם של דברים לרבות מעורבים שונים אשר שמותיהם הוזכרו בתיק, ביניהם הזמרת מרגלית (מרגול) צנעני, הכדורגלן קובי מוסא, עובדים בחנות של הררי ועוד.
יותר מכך, עיון בחומרי החקירה מגלה כי הררי אף ביקש מהחוקרים במשטרה לעבור בדיקת פוליגרף, ולקיים עימות עם כל אחד מהמעורבים שהוזכרו בתיק נגדו, בקשות שלא נענו כלל.
כפפות בלי שאריות
הסנגורים מתייחסים בין היתר לכרסום בראיות באישום המתייחס להנחת מטען החבלה למוסא. הם מציינים בהקשר זה את עדותו של שוטר מיחידת העיקוב, שהיה בתצפית רציפה על הרכב ועל הנאשם השני בפרשה, אבישי בן דוד. השוטר שתצפת על הרכב ב-17 בפברואר 2017 ציין כי לא ראה את בן דוד אוחז דבר מה בידיו, ובוודאי שלא מטען חבלה. עוד יותר מכך, השוטר ציין כי לא ראה כפפות על ידיו של בן דוד, כפי שנטען על ידי המשטרה והפרקליטות.
בהקשר הזה הסנגורים מוסיפים וטוענים, כי חבלן שהוזעק לזירה תפס כפפות, אלא שבאופן מוזר – זהותו של החבלן אינה ידועה כיום, מה שגורם ל"נתק בשרשרת המוצג". המשמעות, כך נטען בפי הסנגורים, היא שאי אפשר לתת לכפפות משקל ראייתי. זאת בטח ובטח אם מתחשבים בכך שלא נמצאו על הכפפות ממצאים פורנזיים כלשהם הקושרים את בן דו לכפפות.
למעשה, מוסיפים הסנגורים, אף אחד מהשוטרים המוזכרים בתיק לא ראה את בן דוד עם כפפות.
באישום זה טוענת הפרקליטות כי מטען החבלה הושאר בחנות הירקות של הררי לילה לפני שהונח, כפי שעולה לכאורה מהאזנות סתר. אלא שלטענת ההגנה, קיימות תהיות רבות ושאלות ללא מענה, ביניהן אחת משמעותית: כיצד הגיע המטען לזירה, אם בן דוד כלל לא הגיע לחנות של הררי בבוקר יום מעצרו?
אישום שלא מחזיק מים
ביחס לאישום הנוגע להנחת המטען ברכבה של צנעני, הסנגורים טוענים כי במהלך פרשת התביעה העידו עד כה עדים רבים רלוונטיים, שמעדותם עולה לכאורה כי הררי מכיר היטב את צנעני ומעולם לא התכוון לפגוע בה. צנעני עצמה נשמעת אומרת בהאזנות הסתר כי איננה חושדת כלל בהררי.
לטענת הסנגורים, גם המניע – אי השמעת שיריו של הררי ברדיו – איננו "מחזיק מים". זאת מאחר שלפי הסנגורים, הררי היה חבר קרוב של מנהל תחנת הרדיו אבי בן בסט, ולכן היתה לו "דלת" פתוחה אליו ועזרתה של צנעני כלל לא היתה דרושה לו. לדבריהם, אם באמת חפץ להכניס את שיריו בכל מחיר לרדיו, היה ניגש לבן בסט ומבקש זאת ממנו. הסנגורים מוסיפים גם כי מעיון בטבלת ההשמעות של הררי ניתן בהחלט להתרשם שמשמיעים אותו והוא איננו מקופח כלל.
בבקשה לבית המשפט מוזכר גם הראיון של הררי בערוץ 1, בו התייחס לאירוע הנחת המטען לצנעני. הסנגורים אומרים, כי כתב הערוץ הוא ששהזכיר ראשון בשיחה את עניין המטען מתחת לרכב ולא הררי. לדברי עורכי הדין, הררי הביע בכתבה סלידה מהמעשה: "בכוח לא ניתן להשיג דבר, רדיו זה לא מאפייה. אולי ישמיעו אותך פעם אחת, אבל אחר כך לא ישמיעו אותך".
מחדלי חקירה?
בבקשה מתייחסים הסנגורים גם לשורת מחדלי חקירה לכאורה, ביניהם העובדה שהררי דרש כאמור לעבור בדיקת פוליגרף ולערוך עימותים עם מי מהמעורבים, אך בקשותיו לא נענו.
יתרה מכך, הסנגורים מציינים כי כל העדים שהעידו עד כה לא הצביעו על ראיה ישירה כלשהי לפיה הררי מעורב בעבירות המיוחסות לו, וחלק מהעדויות אף חיזקו לטענתם את חפותו.
בהקשר הזה מציינים הסנגורים כי לא פעם ביקשו במהלך הדיונים להקדים ולהעיד את צנעני ומוסא, אך הפרקליטות בחרה מטעמיה שלא להסכים לכך.
