בפסיקות בית המשפט העליון בנושא חילוטים זמניים היו אמירות לחומרה ולקולה, אך בשורה התחתונה היחס בין התפיסות שהמדינה ביקשה למה שניתן בשלב הראיות לכאורה, הוא של 1 ל-5. כך אמר שופט בית המשפט המחוזי גלעד נויטל בפאנל הלבנת הון במסגרת הכנס הפלילי שמקיימת לשכת עורכי הדין בסוף השבוע באילת. את הפאנל הנחו במשותף עורכי הדין אורי גולדמן ואייל בסרגליק.
ד"ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה אמר כי "אם מסתכלים על היקף העבירות הכלכליות מול החילוט הסופי, ברור שאנחנו רחוקים מפוטנציאל החילוט". עם זאת לדבריו אם מחשיבים קנסות וחילוט אזרחי של רשות המסים, הפער בין שווי תפיסות הרכוש במעצר הימים לחילוט בסיום ההליכים אינו גדול.
עו"ד גיל דחוח, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכה אמר כי חל שינוי בהתייחסות בתי המשפט לדרישת המדינה לבצע חילוטים לפי מחזור העסקים ולא לפי רווחי העבירות נטו. גם אם אדם זכה במכרז במרמה למשל, עדיין הוא שילם מסים והוציא תשומות, ועולה השאלה האם לחלט את שווי המכרז כולו, או נטו רק מה שהנאשם הרוויח. "הפרקליטות מנסה באופן עקבי להרחיב את השימוש בעבירות הלבנת הון. כך בתיקי הגבלים עסקיים, מאחר שהסדר כובל אינו עבירת מקור, הוסיפו עבירות של קבלת דבר במרמה".
החריג הפך לכלל
עו"ד אורי גולדמן, יו"ר ועדת הלבנת הון במחוז מרכז, התייחס להרחבת השימוש במושג "מסוכנות כלכלית" כאליבי ולגיטימציה לרשויות להעמיק אכיפה ולבצע פעולות שעד עכשיו לא הרשו לעצמם. עו"ד גולדמן העלה את האפשרות שהפרקליטות תשתמש במנוף החילוטים מול עד המדינה מיקי גנור. בהסכם נקבע כי יחולטו מגנור "רק" עשרה מיליון שקלים על עבירות השוחד והלבנת ההון לכאורה. הפרקליט ד"ר אבן חן, שאינו מנהל את התיק הספציפי, אישר כי אם חשוד "תיאורטי" הרוויח מאות מיליונים ואינו עומד בהסכם עם המדינה, ראוי לחלט אותם.
עו"ד אייל בסרגליק, יו"ר הוועדה לעניינים פליליים טען כי החילוט מאיין את המסוכנות הכלכלית הנטענת, שמשמשת כבסיס לבקשות הארכת מעצר עד תום ההליכים, מבלי שהיא מוגדרת כעילת מעצר בחוק. "תופסים לאדם ביום הפרוץ (ביצוע המעצר) את כל החשבונות, מרסקים לו את החברה, העסק נסגר, ואז טוענים שהוא 'מסוכן כלכלית'. זו פיקציה. אדם שלקחו לו את הרכוש, לא נשאר לו כלום, אפילו לא נייר טואלט, הוא יכול להמשיך בפעילות העבריינית המתוחכמת? בעבר התביעה אמרה שלא תבקש לעצור על בסיס מסוכנות כלכלית, אלא במקרים חריגים, והיום החריג הפך לכלל, ותפקידנו כסנגורים להיאבק בכך".
עו"ד תמיר סולומון דיבר על השלכות תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, שהוסיף את עבירות המס מסוג פשע כעבירות מקור המאפשרות חילוט נכסים בשווי, והציג את השילוב בין הליכי תפיסה וחילוט להליכי גבייה של רשות המסים. עו"ד סולומון ציין את חשיפתם האישית של מייצגים, עורכי דין ורואי חשבון, לסיכונים הכרוכים במהלך חקירות לקוחותיהם.
עו"ד ליה פלוס, שכותבת כיום עבודת דוקטורט בנושא חילוטים, טענה כי ״בניגוד לנתונים שמציגה הפרקליטות, יש פערים עצומים בין שווי רכוש שביקשו לתפוס בתחילת הליכים למה שחולט בסופו של דבר. בתיקי צווארון לבן, היו בשנים האחרונות תפיסות ב-2.5 מיליארד שקל, ובסוף חולטו רק 400 מיליון. תיקי ארגוני פשיעה ומשפחות פשע הם רק חלק קטן מהחילוטים.
"בסופו של דבר, הכלי הזה של תפיסת רכוש לא מגשים את המטרה הראשונית שבאמצעותה הצדיקו אותו, של מלחמה בפשע", אמרה עו"ד פלוס. "אנחנו רואים פחות תפיסות בתיקי סחר בסמים, סחר בנשים והימורים, והרבה יותר כספים שנתפסים בתיקי צווארון לבן, מרמה ועבירות על טוהר המידות. בתי המשפט אכן עומדים כשומר בשער, והדוגמה היא פסק דין אלוביץ, שבו בית המשפט אמר למשטרה שהתנהלות 'המערב הפרוע' – תלישת תמונות, הורדת תכשיטים ועגילים – לא מקובלת ולא ניתן לאסוף מכל הבא ליד".
