מכה למשטרה ולפרקליטות: שלוש שנים לאחר שאביתר קייטץ (56) נדקר למוות בעפולה, בית המשפט המחוזי בנצרת זיכה (שני, 11.2) מחמת הספק נער בן 17 שהואשם ברצח. בהכרעת הדין מתחו שלושת שופטי ההרכב ביקורת נוקבת וקשה על חוקרי המשטרה ופסלו את הודאת הנער בפני מדובבים.
בכתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד סימונה בן חיים-לוי מפרקליטות מחוז צפון נטען, כי בין הקטין לבין אדם אחר נתגלע סכסוך כספי, שבעקבותיו התרחשו מספר אירועים אלימים, בהם הצתת רכב השייך לדוד של הקטין ובעקבותיה הצתת רכב של משפחת האדם האחר. נטען כי הנער תכנן לדקור את האחר אבל טעה בזיהוי וב-20 בינואר 2016 דקר את קייטץ בעת שזה רכב על אופניו מכוסה בצעיף וכובע.
לפי המשטרה והפרקליטות, הקטין שהבחין בנרצח הניח שמדובר באדם איתו הוא מסוכסך, הגיח מאחוריו עם סכין מטבח ודקר אותו פעם אחת בראשו ופעמיים בגבו. מכתב האישום עלה, כי הקטין הותיר את קייטץ מדמם ושב לביתו, שם התקלח וכיבס את בגדיו, שטף את הסכין והשיב אותה למגירת המטבח. לאחר מכן יצא לכאורה מבית הוריו קר רוח ולא שב בכל אותו לילה.
בזמנו, בית המשפט המחוזי בנצרת האריך את מעצרו של הנער עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הגיש סנגורו, עו"ד זוהר ארבל, ערר לבית המשפט העליון. הערר התקבל ביולי 2016, בין היתר על בסיס טענת הסנגור, כי אין להתעלם מהעובדה שהראיה המרכזית, ההודאה, חולצה מהנער על ידי מדובבים תוך יצירת אווירה קשה בתא המעצר ותוך השמעת איומים כלפיו. נוכח קבלת הערר, הנער שוחרר למעצר בית.
במהלך המשפט, המחלוקת המרכזית היתה סביב קבילות הודאות הקטין בפני מדובבים, 18 דקות בלבד לאחר שהוכנס אל התא בו שהו. בית המשפט קיבל את טיעוני הסנגורים – עורכי הדין זוהר ארבל, השותפה שלו למשרד עו"ד סיון אוחנה עובד, ועו"ד דנה אוחנה – לפיהם ההודאה הוצאה מהנאשם באמצעים פסולים שכללו איומים ואלימות, כמו גם פגיעה בזכויותיו של הקטין, ביניהן הזכות לאי הפללה עצמית. לטענת הסנגורים, פעילות המדובבים הובילה את הקטין למסור מידע שאינו מתיישב עם ממצאי החקירה, ובמיוחד עם פרטים מוכמנים שאותם היה אמור לכאורה לדעת אם היה באמת הרוצח. מנגד, הפרקליטות טענה כי הודאותיו של הקטין הן קבילות ויש בהן די כדי להוכיח את אשמתו.
השופטים סאאב דבור, אסתר הלמן ויפעת שטרית קבעו אמנם כי עדות הקטין, במהלכה נשמעה גרסתו לראשונה, אינה נקייה מספקות ולא הותירה רושם כה אמין ומהימן, אולם עם זאת ציינו כי יש להבדיל בין דבריו לגבי האירועים לבין דבריו לעניין התנהלות החקירה.
"גם אם היינו מקבלים את גרסת הפרקליטות לפיה דברי הקטין בפני המדובבים כללו התייחסות לעובדה, כי הרצח בוצע תוך שימוש בסכין, עדיין, גם אז, אין באמירה זו, כשלעצמה, כדי ללמוד, כהוא זה, על ידיעת הנאשם אודות פרטים מוכמנים", ציינו השופטים. בהקשר זה יש לציין כי הנאשם ועדה נוספת ציינו שנודע להם על כך שהמנוח נדקר מכתבה שפורסמה באינטרנט טרם מעצרו של הקטין.
בחלק המתייחס להפעלת אמצעי חקירה פסולים ציינו השופטים, כי הנאשם הוכנס לאחר יום חקירה עמוס לתא עם מדובבים בגירים, גדולי ממדים ועתירי קעקועים, שגיל מו דמויות של עבריינים: "הוא נעצר ועבר סדרה של חקירות מקדימות מתישות ומעייפות ללא נוכחות הורה, והנה, בסופו של אותו יום, הוא מובא אל תוך תא עם שני מדובבים בגירים, תוך שהוא מוצא עצמו בסביבה היקפית שמקרינה לחץ ואיום… 'בחירתו' של הנאשם לדבר ו'להודות', לא באה מרצונו החופשי, כי אם הושפעה רבות מהמהלכים אליהם נחשף ואשר פגעו בזכות השתיקה שלו ובזכותו להליך הוגן, ובכלל זה זכותו להימנע מהפללה עצמית. המדובבים עשו שימוש באמירות ברורות שעניינן, איום לשימוש באלימות, ואף היה בהן גם משום השפלה, העלבה ופגיעה בלתי מידתית בזכויות של הנאשם להליך הוגן וראוי… זכויותיו של הקטין הנאשם להליך הוגן נפגעו במידה רבה וזאת נוכח ההתנהלות של המדובבים, נוכח העובדה שלא נעשה תיעוד חזותי למהלך הדיבוב, נוכח השפה המאיימת בה נקטו המדובבים, נוכח האווירה ששררה בתוך תא הדיבוב…".
השופטים ציינו עוד, כי למרות טענת החוקרים שהנאשם התנהג כלפיהם ביחס מזלזל ומתריס כלפי הרשויות, הדבר אינו מצדיק התנהלות דומה מצדם. "למותר להפנות גם להתנהלות המדובבים, אשר כללה גידופים, שימוש במילים גסות, עלבונות ואף איום באלימות, תוך שהם דוחקים בנאשם לנטוש את זכות השתיקה, תוך שמציבים אותו בפינה צרה וחשוכה, ביודעם, כי מדובר בקטין וכי הליך הדיבוב אינו מתועד חזותית". ראש ההרכב, השופט דבור, קבע כי לא נמצא כל נימוק או סיבה שהצדיקו ביצוע פעולות ותרגיל חקירה ללא תיעוד חזותי.
בהמשך החלטתם קבעו השופטים: "מארג הראיות הכולל אינו מוביל בהכרח למסקנה אחת ויחידה שמלמדת על אשמתו של הנאשם, מעבר לכל ספק סביר. תהיות ותמיהות רבות אפפו את התנהלותו של הנאשם. יחד עם זאת, אין בכך כדי להוביל למסקנה מרשיעה… במועד שקדם לכניסת הנאשם לתא הדיבוב הוא טען לחפותו, כך גם היה מיד לאחר שתרגיל הדיבוב השני בא אל סיומו". השופטים הדגישו כי הודאת הקטין כללה "תיאור לא נכון ואף שקרי של עובדות שאינן דרות תחת קורת האמת".
 |
 |
 |
בסיום פסק הדין המזכה שבו ומתחו השופטים ביקורת על התנהלות רשויות אכיפת החוק: "לא מעט משאבים הושקעו, במסגרת תיק זה, לצורך חשיפת האמת. אין חולק, כי על רשויות אכיפת החוק לפעול בדרכים העומדות לרשותן לצורך גילוי האמת, חשיפת זהותם של עבריינים והבאתם לדין. אולם, את זאת יש לעשות תוך שמירה על זכויות הנחקר והנאשם. המטרה אינה מקדשת את האמצעים".
לגבי המנוח אמרו השופטים כי אמנם הפרקליטות הביאה עדויות של אנשים שהכירו את המנוח והעידו על אופיו הטוב, אולם "לצד זאת, ניכר, כי מסתוריות מסוימת אפפה את עיסוקיו של המנוח שנשארו לוט בערפל. לא הוצגו בפנינו ראיות כלשהן בנוגע לפעולות חקירה שנעשו (אם נעשו כאלו) לצורך שלילת קיומם של סכסוכים/אויבים למנוח, במסגרת עבודתו, שאיננו יודעים עד עצם היום מה היא".
השופטים התייחסו גם לכך שהחוקרים ניסו לייעץ לקטין לא לשמור על זכות השתיקה ובכך ניסו להטיל דופי בעצת סנגורו: "אל לו לחוקר משטרתי לפעול בכל דרך על מנת להשיג את 'מלכת הראיות', הלא היא הודאה מפי הנאשם", נכתב בהחלטת השופטים, שציינו גם כי באחת ההזדמנויות, לאחר שנערך מפגש בין הקטין לבין הוריו – במהלכו בכה הנאשם וחיבק את אמו – אחד החוקרים בחר להשמיע לו את השיר 'אמא יקרה לי'". מעשה זה, שאותו לא הצליח החוקר להסביר בעדותו, סברו השופטים, "בא על מנת להפעיל לחץ נוסף על הנאשם ולהעמיד אותו בפני שוקת שבורה שתביא אותו לסיטואציה של שיתוף פעולה עם גורמי החקירה".
עו"ד ארבל מסר בתגובה: "מהיום הראשון היינו משוכנעים שזאת תהיה התוצאה! בית המשפט המחוזי בנצרת בהכרעת דין אמיצה החליט פה אחד לזכות את הנאשם מאישומים של רצח והצתה. אנו שמחים על כך שהעננה שריחפה מעל ראשו של הנאשם הוסרה היום לחלוטין. מדובר בתיק שהיו בו שורת כשלים, ובין היתר, גביית הודאה באמצעים פסולים. מהיום הנאשם הינו אדם חופשי וזו תחושת סיפוק אדירה".
עו"ד אייל מנחם, המייצג את משפחת הנרצח, אמר בתגובה: "החלטת בית המשפט היא פשיטת רגל למשטרה ולפרקליטות. זה עצוב, זה עגום, זה לא מתקבל על הדעת. המשפחה בטוחה שהנאשם הוא הרוצח. התפקיד של הפרקליטות והמשטרה היה להסיר את אותו ספק שהיה לשופטים, ובזה הם כשלו. המשפחה עומדת על זה שיבדקו את התיק, שיוגש ערעור לבית המשפט העליון כדי ששלושה שופטים של בית המשפט העליון יבדקו את פסק הדין וימצאו לנכון להרשיע אותו. זה בן אדם שהוא פצצה מתקתקת. המשפחה בטוחה כי ההמשך יהיה בדיוק כמו המקרה הזה – זה בן אדם שאמור להיות מורחק מהחברה".
