מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפרוטקשן המוסיפה לחוק העונשין עבירה של "גביית דמי חסות", בהמשך לעבירת סחיטה באיומים המוכרת (30 יולי). יוזמת החוק הייתה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וח"כ יצחק קרויזר מסיעתו.
החידוש העיקרי בעבירת "גביית דמי חסות" היא מתן מענה לסחיטה שמתבצעת לכאורה ללא איום מפורש. לפי לשון העבירה, "המנצל מצוקה של אדם החושש מפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם, והדורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין, או דורש בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת – דינו מאסר שש שנים".
בהמשך, החוק קובע חזקה כי "הדורש או מקבל מאדם באופן שיטתי או מתמשך תמורה, והתבצעו לכאורה לפני כן עבירות נגד הגוף או הרכוש בסביבה, באזור או בקרבת מגוריו או עסקיו של האדם… חזקה היא כי ידע שהתמורה ניתנה עקב מצוקה של האדם".
החוק מוסיף ומפרט מצב של גביית דמי חסות תחת איום מפורש – ואז העונשים זהים לזה שבסעיף סחיטה באיומים: שבע שנות מאסר במקרה שהאיום לא נענה, או תשע שנים אם "נעתר האדם ונתן דבר או תמורה מפני איום או הטלת אימה".
החוק קובע גם עונש מינימום, ולפיו אם יורשע נאשם באחד הסעיפים – עונשו יהיה לפחות רבע מהעונש המירבי, אלא אם כן החליט בית המשפט להקל בעונשו מטעמים מיוחדים.
תיקון החוק מאפשר בנוסף חילוט רכוש מעבריינים שגבו דמי חסות, גם ללא הרשעתם הפלילית – באמצעות הסדר של "חילוט אזרחי".
על פי נוסח החוק, פרקליט מחוז יגיש בקשה לחילוט אזרחי "אם שוכנע כי אין מקום להגיש כתב אישום או להמשיך בניהול הליך פלילי, משום שעל אף קיומן של ראיות משמעותיות הן לא מגבשות תשתית ברמה פלילית מספקת, או משום שהנאשם או החשוד אינו נמצא בישראל, או אם הרכוש התגלה לאחר ההרשעה".
הסדר של חילוט אזרחי נמצא כיום בפקודת הסמים, והחוק החדש "מעתיק" אותו לעבירה של גביית דמי חסות, כאמור. החוק יאפשר הן חילוט של תקבולי (רווחי) הסחיטה לכאורה, והן של אמצעים ורכוש ששימשו לביצוע העבירה כמו כלי רכב, והכל ברף הוכחה של הליך אזרחי שהוא נמוך מהנדרש להרשעה בפלילים.
בדיוני ועדת חוקה לקראת הכנת הצעת החוק, טענו חברי הכנסת של הקואליציה כי תפיסה וחילוט אזרחי של כספים שקשורים לגביית דמי חסות יכולים לתרום במאבק מול התופעה, עקב הקושי בהוכחת העבירות ברף הנדרש בפלילים. מנגד היעוץ המשפטי של הכנסת ציין את הסכנות בהסדר של חילוט אזרחי, והחשש מפגיעה בחפים מפשע, שכן המשטרה והתביעה יוכלו לתפוס ולחלט רכוש גם ללא הוכחת ביצוע עבירה פלילית – באישור בית משפט.
