שירות בתי הסוהר מתנגד לשילובו של ח"כ לשעבר באסל גטאס בהליך טיפולי ושיקומי בבית הסוהר, כשלב להקדמת שחרורו האפשרי, מאחר שלטענת שב"ס חבר הכנסת לשעבר מזוהה עם ארגון הטרור "החזית העממית".
גטאס (63) שפוט לשנתיים על מתן אמצעים לביצוע טרור והפרת אמונים, עקב הברחת מכשירי טלפון לכלא לאסיר הביטחוני, האזרח הישראלי וליד דקה, פעיל החזית העממית לשעבר, שרצח את החייל משה תמם ב-1984. לפני חודשיים נדונה בקשתו של גטאס, המיוצג על ידי עו"ד עביר בכר, לשחרור מוקדם. באותו שלב בוועדה לא עלתה הטענה בדבר השתייכותו לארגון טרור.
גטאס טען כי לא פעל בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, אלא כדי לאפשר לאסירים ביטחוניים לשוחח עם בני משפחותיהם, מאחר שהם מנועי גישה לטלפונים הציבוריים שבכלא. הוא אף הצהיר כי אינו שייך לאף ארגון, ופעל באופן עצמאי. ועדת השחרורים דחתה את בקשתו, וציינה כי הוא אינו מביע חרטה, למרות שהיה במעשיו פוטנציאל לפגוע בביטחון המדינה, אך הוועדה קבעה דיון חוזר בפברואר, כשמועד שחרורו מתוכנן לסוף מאי 2019. הוועדה קבעה כי לפני הדיון הקרוב עליו לבקש שילוב בהליך טיפולי בבית הסוהר, כתנאי להוכחת הפחתת מסוכנות, על מנת שיהיה אפשר לדון בקיצור מאסרו.
גטאס אכן פנה לשב"ס וביקש להיפגש עם עובד סוציאלי ולבחון תכנית טיפול כדי לעמוד בתנאים שקבעה הוועדה. אולם שב"ס סירב, משני טעמים. באחד חזר על הטענה שגטאס אינו מביע חרטה, והאחר לטענת גטאס הוא שפן חדש שנשלף מהכובע, הנימוק כי הוא משויך לארגון הטרור החזית העממית. לפי שב"ס, שיוך זה נקבע על בסיס מידע מודיעיני וקביעות של גורמי הביטחון עוד עם כניסתו לכלא. גטאס טוען כי לא ידע על כך, ואם כבר, צריך לשייך אותו לפתח.
משמעות השיוך לארגון טרור היא שלילה מראש של הטבות כלשהן או של הסרת מגבלות על שיקום או מתן חופשה מיוחדת (לפני שלושה חודשים, למשל, נדחתה עתירה קודמת של גטאס לצאת להלוויית אחותו). משמעות השיוך, בעיקר, היא חסימת כל אופציה לשחרור מוקדם. לדברי עו"ד בכר, מאסירים ביטחוניים נשללות כל ההטבות, גם ללא שיוך ארגוני, אך אותו שיוך שנקבע על ידי שב"ס הוא מדרגה נוספת, משוכה, שמבטלת כל אפשרות לבקש הקלה או חריגה.
"אני מופתעת לגלות, לראשונה שנה וחצי אחרי תחילת מאסרו, שעולה הטענה על שיוכו לחזית העממית. הטענה אינה נכונה, ואין לה יסוד", אמרה עו"ד בכר בדיון שנערך ביום רביעי (23.1) בבית משפט המחוזי בבאר שבע, בעתירתו לשלבו בהליכי שיקום. לדבריה מעולם לא נשמעה הטענה קודם, ואין לשב"ס ראיה הקושרת אותו לארגון. עוד טענה עו"ד בכר כי כל אסיר אזרח המדינה זכאי להשתלב בהליכי טיפול, לפי התיקון לפקודת בתי הסוהר.
עו"ד בכר מפנה את האצבע אל השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהפך את האסירים הביטחוניים לנושא מרכזי בקמפיין הפוליטי שלו, בפנייה לבוחרי הליכוד. לטענתה, הקביעה כי גטאס חבר בארגון עוין, היא תוצאה של התערבות פוליטית של השר ארדן, כדי למנוע כל אפשרות לדיון בשחרור מוקדם.
גטאס, ועל כך אין מחלוקת, הוגדר על ידי שב"ס מתחילת מאסרו כאסיר ביטחוני, ובחלק מהזמן אף שהה באותו אגף ובאותו תא עם המנהיג הבכיר של החזית העממית, אחמד סעדאת, שתכנן את ההתנקשות בשר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל. עם זאת, שב"ס העביר את גטאס ארבע פעמים בין בתי סוהר שונים, ובזמנים אחרים הוא היה באגף אחד עם מנהיג הפתח מרואן ברגותי. "אתם (שב"ס) שיבצתם אותו באגפים האלה. וברור שבאסל גטאס, עם הפרופיל הפוליטי שלו, לא יישב ככה סתם בצד, ולא ידבר עם כולם", אומרת עו"ד בכר. עם זאת, הכחשתו בעינה עומדת. מבחינתו הוא חבר בל"ד, תנועה המיוצגת בכנסת ישראל, ואבסורד לייחס לו זהות ארגונית טרוריסטית.
בתגובת שב"ס לעתירה נטען כי הפקודות מכירות באפשרות להסרת מגבלות מאסיר ביטחוני, ולאשר כליאתו בנפרד מאסירים ביטחוניים, אם שב"ס שוכנע כי "חל שינוי בולט וממשי וכי הוא ניתק כל מגע ישיר או עקיף עם חברי ארגון עוין. שאלת התאמתו ופוטנציאל שילובו של אסיר בטחוני בפעילות שיקומית היא על בסיס נתוניו, בין היתר מידת השתייכותו או סיועו לארגון טרור וביצוע שירות עבורו.
"על שב"ס אכן לבחון אפשרויות לשיקומו של אסיר אזרח ישראל, אך בהתאם לעמדת גורמי המקצוע, שב"ס אינו מקיים קבוצות טיפול ייעודי לאסירים ביטחוניים, כיון שהרקע לביצוע העבירות הוא אידאולוגי, ולא רקע עברייני…לפי פסיקת בית משפט עליון, ההליך המקדמי הדרוש לבחינה בטרם ייקבע האם אסיר בטחוני עומד בדרישות לצורך שילובו בהליך טיפולי, הינו שאלת (היעדר) שיוכו הארגוני". לפי שב"ס, על האסיר לבקש "להסיר את השיוך הארגוני" בהצהרה ובפעולות מתאימות (למשל ניתוק קשר מחבריו הקודמים), כתנאי סף לשינוי ההתייחסות אליו.
השופט אהרון משניות קיבל בתום הדיון אתמול את עמדת שב"ס. "הליך זה הוא הליך מנהלי שבו בית המשפט אינו שומע ראיות, אלא בוחן את סבירות החלטת הרשות המנהלית", כתב. "בנסיבות שלפנינו, נוכח הודעת שב"ס לעניין השיוך הארגוני של העותר, אני יוצא מתוך הנחה כי אכן העותר משויך ארגונית לארגון החזית העממית. לעת הזאת, אין בפני בית המשפט כל אינדיקציה לכך שהעותר אינו חבר ולא היה חבר בארגון שאליו הוא שויך על ידי המשיב, ונוכח זאת, העותר אינו עומד בתנאי הסף המאפשרים את שילובו בהליך שיקומי".
עו"ד בכר אומרת כי גטאס אמנם יפנה בדרישה למחוק את "הזהות הארגונית" שהוצמדה לו, אך בפועל ויתר על התייצבות נוספת בוועדת השחרורים, וימשוך את בקשתו לקיים דיון נוסף, נוכח חוסר תום הלב לדבריה בהתנהלות הרשויות, וההבנה כי "זה משחק מכור מראש".
עו"ד בכר: ״ככל הנראה מישהו בשב'ס נלחץ מקריאת ועדת השחרורים לשקף את האסיר גטאס שלא באמצעות דוחות המודיעין והשב'כ, אלא גם באמצעות העובד הסוציאלי בכלא. במשך כל ההתדיינויות הקודמות, מעולם לא נטען כי הוא שייך לארגון כזה או אחר, והמטרה בעניין 'השיוך הארגוני' היא לסכל כל מהלך המיטיב עם האסיר ועלול להביא לשחרורו. צר לנו ששב'ס והשר ארדן סוגרים חשבון עם האסיר גטאס באמצעות שימוש שרירותי ודורסני בסמכויותיהם".
