שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, ורדה מרוז, גזרה חמש וחצי שנות מאסר בפועל על אמיל רפאלוב (50), תושב הקריות שהורשע בתום משפט הוכחות במגוון עבירות, ובין היתר בעבירות סמים ואמל"ח.
רפאלוב, המכונה גם "אמיל הקווקזי", היה יעד מועדף של המשטרה. הוא הופלל על ידי שני סוכנים סמויים – אחד מהם היה שמעון ביטון, עבריין רב מעללים שריצה כ-32 שנות מאסר במצטבר ולצורך הפעלתו זכה לשחרור מוקדם מהכלא. בסיום עדותו, במסגרת התוכנית להגנת עדים הוא העתיק את מקום מגוריו לתאילנד, שם הורשע לאחרונה ברצח ישראלי ונידון לעונש מוות. הסוכן הנוסף שכונה "יוסי" היה שוטר סמוי שהוצמד לביטון במהלך הפעלתו. מלבד רפאלוב, השניים הפלילו עבריינים נוספים בעבירות אמל"ח וסמים.
כתב האישום שכלל שבעה אישומים התייחס לעבירות משלהי שנת 2012 ועד מחצית 2013.
באישום הראשון הורשע רפאלוב ברכישת חלק מנשק ובקשירת קשר לביצוע פשע. נטען, כי הוא רצה לרכוש 15 נפצים אלקטרוניים ב-1,000 שקל לנפץ, לצורך הרכבת מטעני חבלה. הסוכנים סיפקו לו שני נפצים מעוקרים, אותם הטמין סמוך לבניין מגוריו. מאוחר יותר שיתף את ביטון בכוונתו לפגוע באדם שמתגורר בזכרון יעקב באמצעות מטען חבלה, במטרה להפחיד אנשים החייבים לו כסף ולגרום להם לפרוע את החוב. נטען כי הוא הציע לביטון 100 אלף דולר תמורת הטמנת המטען במכוניתו של האלמוני, בעוד שהוא עצמו תכנן לשהות בחו"ל, הרחק ממקום האירוע.
באישומים נוספים הורשע רפאלוב בכך שבשלוש הזדמנויות ביצע עסקת סם לשימוש עצמי, ובתיווך שלא למטרת רווח, על רקע החברות עם ביטון. הוא זוכה מאישום נוסף של נהיגה תחת השפעת סם, והורשע באישום אחר – סחר בחומר נפץ והחזקת חומר נפץ נוסף בכמות שאינה ידועה.
באישום השישי והמרכזי נטען, כי רפאלוב פגש את ביטון שסיפר לו על אפשרות לייבא MDMA מאמסטרדם תמורת 4,500-5,000 יורו לקילוגרם. הוא תיאר לפניו את התוכנית לייבא ארבעה ק"ג באמצעות בלדרית – דיילת בחברת תעופה זרה המיודדת לכאורה עם הסוכן המשטרתי. תחילה דחה רפאלוב את התוכנית, אולם ביטון הוסיף עוד ועוד פרטים "מפתים", עד שרפאלוב החליט לקחת חלק בתוכנית ולקנות קילוגרם אחד.
במהלך המשפט אישר רפאלוב את מרבית העובדות המתוארות באישום "הדגל", אולם הוסיף וטען כי הודח על ידי הסוכן לבצע את העבירות, וכי המשטרה התנהלה באופן לא חוקי בכך שטמנה לו פח ופיתתה אותו לבצע את העבירות.
אמנם רפאלוב הורשע בעובדות האישום הזה, אולם השופטת מרוז הסכימה עם טענת "ההגנה מן הצדק" שהושמעה, וקבעה כי יש להקל בעונשו ביחס לעבירות הללו.
באישום האחרון הורשע רפאלוב באיומים על ביטון במהלך חקירתו ובאמצעות חוקריו. בין היתר אמר לו: "חבל עליו… זמנו קצר… בן זנונים… תשמרו עליו טוב… אני בסיום של התיק והעניינים שלי יוצא לצוד את הסוכן".
 |
במהלך המשפט טענו רפאלוב וסנגוריו, עורכי הדין יורם שפטל ואמיר נבון, טענו במהלך המשפט כי הוא נרדף על ידי המשטרה במשך שנים על לא עוול בכפו. הסנגורים הוסיפו וטעו כי הפרקליטות עשתה עוול עם רפאלוב כאשר הגישה נגדו כתב אישום חמור בקיצוניותו, ונהגה איתו באורח "שערורייתי". לטענתם, שישה מתוך שבעת האישומים בהם הורשע רפאילוב לא היו באים לעולם אלמלא פעילות הסוכנים. רפאלוב עצמו טען כי הוא אזרח מן השורה, בן למשפחה בעלת מורשת מפוארת, המנהל אורח חיים נורמטיבי.
כמו כן, כפי שפורסם באתר פוסטה, במהלך המשפט חלה התפתחות דרמטית כאשר בית המשפט העליון שחרר את רפאלוב בתנאים מגבילים לאחר מעט פחות מארבע שנים במעצר. זה קרה לאחר שעו"ד שפטל נפגש עם הסוכן הסמוי ביטון בכלאו בתאילנד. ההגנה הציגה לבית המשפט הקלטות התומכות בטענות של רפאילוב לפיהן מהלכים של הסוכן ומפעיליו נעשו בניגוד להנחיות "הפעלת סוכן", לפיהן אם היעד מסרב לשתף פעולה עם הסוכן בפעם הראשונה, אין לפנות אליו שוב.
הטיעונים הללו עזרו כאמור לרפאלוב להשתחרר בתנאים, אבל לא בהכרעת הדין, והוא הורשע כאמור בשישה מתוך שבעת האישומים שיוחסו לו. בהכרעת הדין קבעה השופטת מרוז, כי במשפט הוכח שרפאלוב מנהל אורח חיים עברייני, מעורה בקרב עבריינים וכי הוא צרך וצורך סמים קשים, מעורב בענייני אמל"ח ומגלה ידע ובקיאות בהפעלת אמצעי לחימה. היא הוסיפה וקבעה עוד מספר עובדות על בסיס שיחות מוקלטות של רפאלוב עם הסוכנים: לרפאלוב סכסוכים רבים; הוא ניהל את חייו במחתרת; הוא נמנע מלשוחח בטלפון אלא שיחות חולין; כאשר נאלץ לדבר על פעילותו העבריינית – השתמש בקודים; הקיף עצמו בשומרי ראש מקרב בני משפחתו, שרק עליהם סמך; בעדותו תיאר את התנהלותו כ"סוכן מוסד" ורמז כי הוא עומד בראש "היררכיה", הגם שהוסיף כי חמד לצון; ובתמצית – הידע והמקצועיות שהפגין ביחס לסמים ואמל"ח אינם מותירים ספק באשר לעיסוקיו.
בטיעונים לעונש, הפרקליטות דרשה להטיל על רפאלוב 10 שנות מאסר. בעוד שהסנגורים חזרו על טיעוניהם לגבי העוול שנגרם לרפאלוב, ועתרו להסתפק בשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
רפאלוב עצמו אמר בבית המשפט במעמד הטיעונים לעונש: "מייחסים לי דברים שבאמת, שמיים וארץ לחיים שאני חי. נהייתי סבא, והם ממשיכים… כל מה שמעניין אותי זה המשפחה והילדים שלי".
השופטת מרוז קבעה בגזר הדין כי עמדות כל אחד מהצדדים מוגזמות. מעונש המאסר היא ניכתה את ימי מעצרו של רפאלוב – בערך שלוש שנים ועוד 10 חודשים. כמו כן הטילה עליו מאסרים מותנים וקנס של 50 אלף שקל.
