תשעה נאשמים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין חבלה בכוונה מחמירה ובחבלה בכוונה מחמירה בצוותא, איש מהם לא יישב אפילו יום אחד בכלא. זאת למרות שתקפו שני ערבים רק בשל מוצאם, ועל אף שהפכו אחד מהם לנכה 100 אחוז. עניינם של שבעה מהם הסתיים בהסדרי טיעון, ושניים אחרים מצוי בתהליך דומה.
במקרה, או שמא לא, השופט בתיק הוא משה דרורי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהיה הראשון להשתמש בחוק הלאום כשפסק פיצויים נגד החמאס בתביעה שהגיש נפגע טרור, ואף הואשם בעבר בגזענות על ידי פרקליטת מחוז ירושלים, עו"ד נורית ליטמן, בשל שורת התבטאויות במהלך ניהול תיקיו.
מכל מקום, בוגלה טיידרוס, נתן סמדר, אלירן ניסנוב, אהרון חייאיב, רועי אסרף, לירן אסרף, ליאור הדיה, אריק ניסנוב וניר הינדיירי, הואשמו כי ב-25 ביולי 2014, בסביבות עשר וחצי בלילה, תקפו ללא כל סיבה שני ערבים תושבי בית חנינא שישבו בגינה ציבורית ברחוב משה סנה, שבשכונת נוה יעקב בירושלים.
האירוע היה בזמן מבצע "צוק איתן", ולפי כתב האישום, זמן קצר לפני כן נשמע פיצוץ עז בשכונה ואנשים יצאו לבדוק במה מדובר. תשעה הנאשמים, יחד עם אחרים, הבחינו במתלוננים, ולאחר שווידאו כי אכן מדובר בערבים החלו להכות את השניים בפראות, בין היתר עם אלות, אגרופנים וקרשים. גם לאחר שאיבדו את הכרתם המשיכה החבורה לחבוט ולבעוט בהם בכל הגוף, כולל בראש. כאמור, כתוצאה מהמכות נותר אחד המותקפים נכה.
רועי ולירן אסרף, באמצעות עו"ד יהודה שושן, היו הראשונים שסגרו עסקאות טיעון, הודו והורשעו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. אחריהם היה זה נתן סמדר, באמצעות סנגורו עו"ד עופר אשכנזי, שהודה והורשע באותה עבירה. השופט משה דרורי אישר את ההסדרים, וגזר על רועי ולירן אסרף בדיוק את זמן מעצרם, מאסר על תנאי של שמונה חודשים ופיצוי על סך 2000 שקלים למתלוננים. בעניין סמדר, סוכם בין התביעה להגנה עונש של חמישה חודשי עבודות שירות, פיצוי של 5000 שקלים למתלוננים, ומאסר על תנאי.
במהלך 2018 נסגרו הסדרים דומים עם שאר הנאשמים, למעט שניים, אריק ניסנוב, שמיוצג על ידי עו"ד ראובן בר חיים, והינדיירי, אותו מייצג עו"ד משה בן יקר. לפי השופט, יש אמנם דיבורים על הסדרים גם איתם, אולם כל עוד לא הונח בפניו הסכם חתום, יתנהל התיק בעניינם כרגיל. השופט דרורי נדרש, אם כן, לעונשיהם של טיידרוס, שיוצג על ידי עוה"ד מיכאל עירוני וחיים רייכבך, אלירן ניסנוב וחייאיב, שיוצגו על ידי עו"ד זוהר ארבל, והדיה, אותו ייצג עו"ד דוד הלוי.
 |
 |
 |
לפי הסדרי הטיעון עימם, גם טיידרוס, אלירן ניסנוב והדיה הודו והורשעו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, ואילו חייאיב הודה והורשע בתקיפה סתם בנסיבות מחמירות, מאחר שהיה במעגל חיצוני יותר של התוקפים.
תסקירי המבחן של כל הנאשמים העלו סיפורי חיים קשים, וכמובן שבהתאם לכך היו גם ההמלצות, כולן שיקומיות, ללא מאסר בפועל. נציג הפרקליטות, עו"ד אורי גולדשטיין, ביקש מתחמי ענישה שנעו בין עבודות שירות למאסר בפועל של עד 18 חודשים.
השופט דרורי השווה את מעשי ארבעת הנאשמים לאלה של לירון ורועי אסרף, שנדונו כאמור בהסדר טיעון לימי מעצרם ומאסר על תנאי, והבהיר כי בעוד האחרונים נטלו חלק פעיל בתקיפה, חלקם של טיידרוס, אלירן ניסנוב, חייאיב והדיה היה שולי, ובהתאם לכך גם העונשים. "אם המדינה", כתב, "ביחס למקרה חמור בהרבה – הכולל מעשה פיזי של תקיפה בבעיטות – מסתפקת בעונש מאסר בעבודות שירות, זכאים הנאשמים שבפניי, שחלקם היה במעגל החיצוני וחלקם רק צפה, כי עונשם יהיה פחות בהרבה".
לאחר מכן התפנה השופט דרורי לנזוף בעו"ד גולדשטיין על כי ביקש מתחמי ענישה גבוהים מדי, והבהיר כי אלה היו צריכים להסתיים "בתשעה חודשי מאסר בפועל, במקרה גג, ולבטח לא 15 או 18 חודשים כפי שהציע בא כוח המאשימה".
השופט דרורי לקח בחשבון את חלוף הזמן והמלצות תסקירי המבחן, וכאמור השאיר את כל שבעת הנאשמים שעניינם הסתיים, מחוץ לכלא. מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר: "לפני כשנה בית המשפט הרשיע שניים מבין הנאשמים שהודו במסגרת הסדר. הפרקליטות ביקשה להטיל עליהם עונשי מאסר בפועל, אולם בית המשפט דחה את בקשת המדינה והסתפק בימי מעצרם. בהמשך ההליך ביקשה הפרקליטות להטיל על יתר הנאשמים, שהודו בשלב מאוחר יותר, עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, אולם בית המשפט דחה את בקשת הפרקליטות והסתפק בהטלת עונשי שירות לתועלת הציבור. הפרקליטות תלמד את גזר הדין ותשקול צעדיה".
