
נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט מנחם פינקלשטיין רק נכנס לתפקידו לפני שבוע, וכבר נתן החלטה ראשונה להעברת תלונה שהגיעה אל שולחנו לטיפול היועצת המשפטית לממשלה, כדי שתחליט אם לפתוח בחקירה פלילית.
התלונה היא של עו"ד אורית חיון, בגין הדלפת מידע רגיש מחקירות המשטרה של עדי מזרחי, הנאשם ברצח יורי וולקוב בחולון.
מדובר בפרשה שזעזעה את הציבור בנובמבר האחרון, כשמזרחי תועד כשהוא דוקר את וולקוב בדוקרן חד במעבר חצייה בחולון, בעקבות ויכוח בכביש וללא כל היכרות מוקדמת.
עו"ד חיון, הסנגורית של מזרחי, פנתה לנציבות הביקורת על הפרקליטות ודרשה לבדוק את התנהלות היחידה החוקרת והפרקליטות, לאור הדלפות חומרי חקירה לתקשורת על ידי צוות החקירה, לכאורה. הסנגורית טענה כי בימי המעצר המשטרה עשתה "קמפיין תקשורתי נרחב למען יצירת השפעה לא הוגנת" על תוצאות ההליך, ובכך ניסתה גם להשפיע על שיקול הדעת של הפרקליטות "ולהלך עליה אימים".
יחד עם זאת עו"ד חיון טענה כי הפרקליטות שליוותה את החקירה "עצמה את עיניה" ולא פעלה למניעת ההדלפות מהמשטרה.
בימי מעצרו של מזרחי לפני הגשת כתב האישום התחולל דיון ציבורי סוער על סעיף העבירה. בבקשת המעצר הראשונה ייחסה המשטרה למזרחי "המתה בקלות דעת" ולא רצח, עבירה שעונשה עד 12 שנות מאסר.
לאחר הסערה הציבורית והדיון התקשורתי הסוער, תיקנה המשטרה את סעיף העבירה בבקשת המעצר, לסעיף רצח, והצהירה כי סעיף ההמתה הקודם נכתב בטעות.
על רקע סערת סעיף העבירה, הסיקור התקשורתי של הפרשה רק התעצם ולווה באינספור דיונים ופאנלים, לרבות ראיונות עם האלמנה ועם בתו של וולקוב המנוח.
לבסוף, כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב היה באשמת רצח "בכוונה או באדישות", שעונשו עד מאסר עולם, תוך שהפרקליטות נמנעת מסעיף של "רצח בנסיבות מחמירות" שעונשו מאסר עולם חובה.
עו"ד חיון טענה כי לנוכח נטיית כלי התקשורת נוהל "קמפיין תקשורתי שלם" על ידי המשטרה במחוז תל אביב, שמטרתו היתה לספק את דעת הקהל אשר דרשה להחמיר עם מזרחי.
עוד היא טענה בתלונה, כי קמפיין ההדלפות היה מיועד להשפיע על הפרקליטות ועל בית המשפט, ובמסגרתו המשטרה הדליפה פרטים מוכמנים מחדרי החקירות, לרבות ציטוטים מחקירותיו של מזרחי, גרסאות שמסר וראיות נוספות. לטענת הסנגורית הפלילית המוערכת, הכל נמסר לכאורה לתקשורת על ידי גורמים מצוות החקירה.
בתלונה לנציב הסנגורית ציינה פרסומים בהם צוטט לכאורה מזרחי אומר בחדר החקירות:
"הצילום של אשת המנוח הלחיץ אותי, פחדתי שהיא תשלח את זה למשטרה ויראו את השיפורים שעשיתי בקטנוע".
"נתתי לו (לבעלה) את המכה ועזבתי, בלי לדעת שהוא מת".
בנוסף, לטענתה, פורסמה גרסת נחקר נוסף שנחשד בניסיון להעלים את האופנוע של מזרחי, וציטוט שיוחס ל"גורם במשטרה" בדבר הראיות המוטחות בחשוד, תוצאות של חוות דעת פתולוגית, ועוד.
הסנגורית כתבה בתלונה: "אין חולק בדבר זכות התקשורת לפרסם וזכות הציבור לדעת, אך הדלפות לתקשורת בידי הרשות החוקרת, תוך רצון להטות את דעת הקהל היא אסורה ובלתי חוקית". לטענתה פרסום חומרי חקירה פוגע בזכויות החשוד, עלול להטות משפט ומנוגד לחוק ולהנחיית יועמ"ש.
עו"ד חיון דרשה מהנציב לקיים ביקורת קבועה בנושא הדלפות בתיק, על מנת שהאחראים והאמונים על החקירה יישאו באחריות פלילית או משמעתית.
אלא שלנציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות אין כמעט סמכות על חוקרי משטרה ויחידות חקירה, למעט על תובעים משטרתיים וטוענים משטרתיים בהליכי המעצר.
הסנגורית טענה בהקשר זה, כי אחריות הפרקליטות למעשים האסורים הנ"ל משתרעת גם על פעולות המשטרה, כגורם מפקח שליווה את החקירה.
"צוות החקירה אינו הגורם שמדליף"
בתגובה לנציב של פרקליטת מחוז תל אביב, אשרה גז, היא ביקשה לדחות את תלונת הסנגורית על הסף. לטענתה, בעקבות התלונה של עו"ד חיון היא שוחחה בחודש דצמבר עם ראשי צוות החקירה "ונאמר לה באופן ברור כי צוות החקירה אינו הגורם שמדליף".
עוד נמסר, כי בעקבות תלונה קודמת על הדלפות בתיק אחר, שהגישה עו"ד חיון לנציב הקודם דוד רוזן, פרקליטת המחוז הפיקה לקח מהערות רוזן והפעם היא פנתה בכתב גם לקצין החקירות המחוזי, למפקד הימ"ר ולראש מפלג תשאול, וביקשה את התייחסותם לתלונה. תגובת המשטרה נמסרה לה רק אחרי ארבעה חודשים, ורק אחרי שהסנגורית הגישה תלונה רשמית גם לנציב.
המשטרה מסרה כי היא "מדבררת את חקירותיה תוך הקפדה על מסירת פרטים המותרים על פי חוק", כתבה עו"ד גז וציינה גורמים נוספים שנגעו בפרשה ויתכן שההדלפות ככל והן מדוייקות הגיעו מהם: המכון לרפואה משפטית, גופי הצלה, משפחת נפגע העבירה, ואפילו החשוד עצמו או מקורביו.
פרקליטת המחוז ציינה כי לפי המשטרה, "הפרשה דובררה כמקובל בסדרי העבודה וההודעות הרשמיות עד לסיום החקירה נגעו בכרוניקה בלבד… מבחינת העדויות בתיק ניתן להבחין שאין זכר בחומר החקירה לציטוטים בתקשורת".
ועוד נמסר מהמשטרה לפרקליטת המחוז, "מטרת הדוברות היא להגברת אמון הציבור במשטרה, הרתעת עבריינים, העלאת אחוזי הדיווח על מעשי פשע ועוד".
הנציב פינקלשטיין קיבל לעיונו את ההתייחסויות וסיכם בניגוד לתגובת המדינה, כי "לאמצעי התקשורת השונים דלפו פרטי חקירה אשר חל איסור על פרסומם, ובתוכם מידע מן המתרחש בחדרי החקירה. הדלפת מידע אסור מחדרי חקירה הינה תופעה שיש למגרה… ויש בה כדי להשפיע על ההליך המשפטי, ולפגוע פגיעה חמורה בכבודו של החשוד ובפרטיותו".
הנציב הוסיף: "לא נעלמה מעיניי גישתה העקרונית של הפרקליטות, לפיה החלטות על פתיחה בחקירה בגין הדלפה מחקירות התקבלו עד היום במשורה, מתוך מדיניות זהירה ומצמצמת, המבצעת איזון עדין בין אינטרסים ועקרונות שונים". יחד עם זאת, קבע פינקלשטיין, "מאחר שבענייננו עולה חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית, מצאתי להעביר התלונה לטיפול היועצת המשפטית לממשלה", וזאת כדי שתחליט על אופן הטיפול והאם לפתוח בחקירה.
עו"ד חיון מסרה בתגובה: "כבוד הנציב השופט פינקלשטיין קיבל תלונה של משרדנו תוך קביעה כי עולה חשש ממשי כי חוקרי תיק רצח וולקוב ז׳ל ביצעו עבירות פליליות, תוך פגיעה בקיום הליך הוגן וראוי וניסיון להטות תוצאות המשפט ולהשפיע על הציבור. נציב הקבילות הפנה את בירור העניין ליועצת המשפטית לממשלה ואנחנו נעמוד על המשמר, עד שמבצעי העבירות יועמדו לדין וייענשו".












