ביה"ד הרבני לבעל: איזון נכסים אינו קשור לכתובה

שתף כתבה עם חברים

בהסדר גירושין נקבע כי האישה תקבל 60 אחוז מהרכוש, והבעל טען כי לפיכך הוא פטור מתשלום הכתובה. הדיינים: "אין בחלוקה כדי לפטור את הבעל מלצאת ידי חובת תשלום הכתובה"

 

אין הדין העברי כדין חוק יחסי ממון. כתובה עתיקה (מבית המכירות ווינרס)

"הבעל חייב בכתובת האישה בסך 15,000 אלף דולר", כך קבע בית הדין הרבני בפתח תקווה ב-15 באוגוסט 2018, פסיקה שהותרה לפרסום רק לאחרונה. מדובר על בעל שלאחר כ-40 שנות נישואין הגיש בשנת 2014 תביעת גירושין, בטענה ש"נגמר האמון". כחודשיים לאחר מכן הגישה האישה תביעה לשלום בית, ביקשה טיפול זוגי וטענה כי אינה מוכנה להתגרש כל עוד לא יסודר נושא הרכוש.

הרכב בית הדין הרבני בפתח תקווה, הרב יגאל לרר, הרב מנחם האגר והרב דוד גרוזמן, ראה בתנאי שהציבה האישה (שקודם תוסדר סוגיית הרכוש, שנידונה בבית המשפט לענייני משפחה) הסכמה עקרונית להתגרש, דחה את תביעתה לשלום בית, והמליץ לצדדים להתגרש. בפברואר 2018, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם בבית המשפט לענייני משפחה, התגרשו השניים.

האישה, באמצעות בא כוחה עו"ד רונן נגר, תבעה את כתובתה, וטענה שהבעל התהולל עם נשים צעירות, אמר לה "את מקומטת", "את נוחרת", הדביק אותה במחלת מין שגרמה לאשפוזה, ואף הציג עצמו כגרוש באתר הכרויות "love me", למטרת זוגיות חדשה, בעודו נשוי. בנוסף, טענה, הוא היה אלים ומתלהם ואף הורשע בפלילים, לא עבד תקופות ממושכות, חי על חשבונה ואף יצר חובות.

עו"ד דפנה לביא

לעומת זאת הבעל, באמצעות בא כוחו עו"ד רונן דליהו, טען שהאישה אינה זכאית לכתובתה נוכח העדר יחסי אישות ועלבונות כגון: "אתה אפס ואני האלוהים", וכן קללות ואיומים, עד כי ביקש להתגרש ועזב את הבית נוכח היחס הקשה והמשפיל מצד האישה. עוד טען, כי עקב העובדה שהאישה עבדה במשטרה, ועקב היותו משוחרר על תנאי, הרבתה האישה להשתמש בכך כדי להפחידו. הבעל הכחיש את טענותיה של האישה כי 'רעה בשדות זרים', ואמר שהיא ממציאה זאת עקב אובססיביות כלפיו. בנוסף טען כי הכתובה זויפה, וביקש גרפולוג שיבדוק זאת.

הבעל גם הבהיר כי בית המשפט קבע שהאישה תקבל שישים אחוז מכספי זכויותיה, והבעל ארבעים אחוז. משמעות הפסיקה היא כי הבעל נתן לאישה עשרה אחוז מכלל הזכויות, וכך כבר קיבלה את כתובתה, שהרי 'אין כפל מבצעים'.

בית הדין התרשם כי הייתה זו החלטה מושכלת של הבעל לסיים את הנישואין ולתבוע גירושין, אך אין בעילות הגירושין להפסיד לאישה את כתובתה: "על הבעל היה להתמודד עימן – לדעת לנתב ולהוביל נכון את היחסים בבית ולמנוע את המצב שנוצר – ולחילופין להתגרש אך לשלם את כתובתה".

באשר לטענת הבעל על זיוף הכתובה, הרי שזו התייתרה לאחר שהבעל הודה בסכום הכתובה עליו התחייב. בית הדין ציין כי לא ראה בעין יפה ניסיון של בא כוח הבעל להבליע בתוך סיכומיו דרישה חדשה, בדיקת הגרפולוג. עוד קבע בית הדין כי דברי בא כוח הבעל שיש לדחות את תביעת הכתובה (על פי הדין העברי) היות שהאישה קיבלה על פי פסק דין של בית המשפט בעניין איזון המשאבים (על פי חוק יחסי ממון) נתח גבוה יותר משקיבל הבעל, משוללי יסוד.

 

הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *