
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 52 חודשי מאסר בפועל על משה שיינברג (21) מבני ברק, שהורשע בהטמנת מטען חבלה ברכב השייך לאביו של העבריין צח ארביב בצפון בתל אביב, ובהצתת אופנוע יחד עם אחר. במסגרת הסדר טיעון נמחק כמעט לחלוטין אישום נוסף שייחס לשיינברג ייצור והשלכת מטען נוסף שהתפוצץ ברכב בבני ברק.
לפי כתב האישום המקורי, שיינברג ייצר מטען מאולתר מתרמוס, תערובת נפץ, בקבוק בנזין, ראש גפרור חשמלי וטלפון נייד ששימש כמערכת הפעלה. לאחר מכן לקח אופנוע של אחר, וזייף את סימני הזיהוי בכך שהדביק סרט דביק על אחת מהספרות בלוחית. קצת לפני חצות ב-3 בינואר הוביל את המטען לרחוב אח"י דקר בצפון תל אביב, ניגש לרכב והצמיד את המטען לתחתיתו. לאחר מכן נסע לכיוון אצטדיון רמת גן. ארבע דקות אחר חצות הוא הפעיל באמצעות הטלפון הנייד את המטען, אך בשל כשל טכני המטען לא התפוצץ. כתב האישום לא חשף את המניע להטמנת המטען.
כתב אישום נוסף ייחס לשיינברג ייצור ונשיאת מטען חבלה, שהתפוצץ בקיץ אשתקד ברכב בבני ברק. הוא הואשם כאמור גם בהצתת אופנוע בפתח תקווה, יחד עם נוריאל חג'אני (21) מבני ברק. בכתב אישום זה נטען כי שיינברג ייצר מטען המורכב בין היתר ממיכל מתכתי, תערובת נפץ וטלפון נייד. עוד נטען, כי ב-24 ביולי אשתקד הגיע רוכב אופנוע לרחוב המכללה בבני ברק, שם השליך מטען לתוך רכב השייך לאחד מבני משפחה מוכרת. כתב האישום לא היה החלטי לגבי זהות הרוכב, וציין שמדובר בשיינברג או אחר שזהותו לא ידועה. לפי האישום המקורי, חמש דקות לאחר שהרוכב עזב, המטען הופעל מרחוק באמצעות SMS. כתוצאה מהפיצוץ נגרם נזק רב לרכב, אך איש לא נפגע.
באישום השני המיוחס לשיינברג ולחג'אני נטען, כי הם קשרו להצית אופנוע השייך למקורבו של בעל הרכב שפוצץ בבני ברק. האש הוצתה בצהרי היום, כך שעובר אורח הספיק לכבות אותה.

במשא ומתן בין הפרקליטות לבין סנגורו של שיינברג, עו"ד גיא פרידמן, הצביע האחרון על קשיים ראייתיים, במיוחד לגבי הפיצוץ בבני ברק. לבסוף הסכימה הפרקליטות לחתום על הסדר.
במסגרת ההסדר הוגש כתב אישום מתוקן שבו נותרה רק עבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע. לטענת הפרקליטות, שיינברג "מסר מכשיר טלפון נייד לאדם אחר, שזהותו אינה ידועה, ביודעו כי הטלפון ישמש את אותו אחר לשם ביצוע פשע, שפרטיו לא היו ידועים לשיינברג". לגבי הצתת האופנוע, כתב האישום המתוקן ייחס לשיינברג ולחג'אני קשירת קשר לביצוע פשע (הצתה).
באישום שמתייחס לפיצוץ המטען ברכבו של אביו של ארביב, שיינברג הורשע בעבירות המקוריות: ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, ייצור נשק, החזקת ונשיאת נשק, איומים ושינוי זהות של רכב.
במסגרת ההסדר, הפרקליטות הגבילה עצמה לעונש של 58 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת מאסר על תנאי שהיה תלוי נגד שיינברג. לגבי חג'אני, הוסכם כי בגין חלקו באירוע ההצתה יוטלו עליו חודשיים מאסר שירוצו במצטבר למאסר אחר אותו הוא מרצה.
לפני הטיעונים לעונש הוגש לבית המשפט תסקיר מבחן בעניינו של שיינברג, שסיפר על עברו הפלילי, על קשייו בהתמדה בעבודה, ועל הלוואות שלקח בשוק האפור. הנאשם סיפר לקצינת המבחן גם כי הלחץ מהחובות היה הרקע לביצוע העבירות. שירות המבחן ציין בתסקיר כי קיים סיכון גבוה להישנות העבירות, המליץ על מאסר, אך הדגיש את חשיבותו של טיפול אינטנסיבי לשיינברג במהלך מאסרו.
![]() |
נציג הפרקליטות, עו"ד אורן פז, הדגיש במעמד הטיעונים לעונש את חומרת מעשיו של שיינברג. מנגד, עו"ד פרידמן הדגיש את הפער המשמעותי בין כתב האישום המקורי לזה המתוקן בו שיינברג הורשע. הוא ביקש להסתפק בעונש שלא יעלה על שנתיים.
השופט בני שגיא קבע בגזר הדין: "נראה כי הנאשם מתנהל באופן אלים ומאיים כמעט באופן שגרתי". בהמשך סקר השופט את עברו הפלילי של שיינברג ואת נתוניו האישיים, וציין כי הוא הודה וקיבל אחריו על מעשיו במסגרת ההסדר. לבסוף גזר השופט על שיינברג 46 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר מותנה שהיה תלוי נגדו – חלקו במצטבר וחלקו בחופף. כך שבסך הכל שיינברג ירצה 52 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, השופט הטיל עליו מאסרים מותנים וקנס של 5,000 שקל.
עו"ד גיא פרידמן, המייצג את הנאשם, מסר: "הערעור מוכן ואני בטוח שבית משפט עליון יפחית משמעותית מעונשו של מרשי, שהרי ידוע שיש שופטים בירושלים".










