מנהל השחיטה ב"אדום אדום" הורשע בהתעללות בבעלי חיים

שתף כתבה עם חברים

אליהו שטרית וממלא מקומו במפעל הבשר חישמלו עגלים שהובלו לשחיטה, לשם רווח כלכלי. השופטת דלית שרון-גרין  נתנה ביטוי לזעקת העגלים, והרשיעה את השניים

 

חשמלו גם עגלים שמעדו (צילום: אנונימוס, מתוך תחקיר כלבוטק)

בית המשפט השלום בנצרת הרשיע את אליהו שטרית (45) מנהל קו השחיטה במפעל "אדום אדום" שבבית שאן ותושב העיר, ואת ממלא מקומו באהא דראבשי (33), תושב מוקייבלה, בהתעללות בבעלי חיים, וזיכה אותם מעבירה של היזק לחיה.

מכתב האישום עולה כי שטרית סיפק לעובדים שוקר חשמלי לשם זירוז בעלי החיים בהובלתם אל השחיטה, ללא תכלית ראויה ובאופן שגרם כאב וסבל לעגלים. באמצעות השוקר חושמלו העגלים בחלקים שונים בגופם, לרבות אזורים רגישים כגון אשכים, אחוריים, בטן, חזה, צוואר, ראש ופנים.

לעיתים עשו העובדים שימוש בשוקר כלפי עגלים שקרסו בשל מעידה או חרדה, אף במקרים בהם לא היתה לעגלים יכולת פיזית לקום ממקומם, ותוך גרימת כאב וסבל מיותרים. בנוסף, במספר הזדמנויות היכו נאשמים את בעלי החיים במקלות מעץ ובצינורות פלסטיק, לרבות על גבם וראשיהם. חלק מהמקרים נעשה על דעת הממונים ובהנחייתם.

בפרשה זו הוגשו שני כתבי אישום, אחד נגד שני עובדים בקו השחיטה, שהודו הורשעו וריצו מאסר בעבודות שירות, והשני בתיק הנ"ל, בו ניהלו הנאשמים הליך הוכחות ארוך. את השניים ייצגו עו"ד גיורא מיכאלי (שטרית), ועו"ד שפיק דראבשי. את התיק ניהלו מטעם התביעה עו"ד שירי שחף מפרקליטות מחוז צפון, עו"ד ג'רייס גנטוס ממשרד החקלאות ועו"ד ג'וזף מאיו, מפרקליטות מחוז צפון.

השופטת דלית שרון-גרין

השופטת דלית שרון-גרין, זיכתה את הנאשמים מעבירה של היזק לחיה כיוון שהיא נבלעת בעבירת ההתעללות, ומתחה ביקורת חריפה על התנהלותם. "החוק, שאי ידיעתו אינה פוטרת מעונש, קובע כי אין לענות בעל חיים, להתאכזר אליו או להתעלל בו בדרך כלשהי", קבעה.

"קיימים מצבים המצויים בתחום האפור, בהם לא ברור אם מעשה הוא מותר או אסור. אז, נהלים סדורים עשויים להסיר ביעילות את הערפל. מעשי קיצון כגון המפורטים בכתב האישום, אשר מומחשים באופן מזעזע בשלל סרטונים, אינם דורשים נוהל. כל בר בי רב מבין כי חשמול עגל גורם לו לסבל. כל הדיוט מבין שחשמול חוזר ונשנה גורם לסבל גדול יותר. חשמול באיברים רגישים, שבעתיים. חשמול עגל שקרס והוא כאוב ונתון בלחץ נפשי, עשרות מונים. חשמול עגל שקרס והוא קשור ועקוד למלגזה, זועק לשמיים יותר מזעקות העגלים כולם. שום נוהל אינו נדרש כדי להבין זאת".

כל זאת, הבהירה השופטת, נעשה על מנת למקסם רווחים. "הרווח הכלכלי בענייננו, בא לידי ביטוי בצורך בהולכה מהירה של הבהמות על מנת לזרז וליעל את הליך השחיטה, וכן בחשמול חוזר של עגל שקרס, על מנת לנסות ולהביאו לאולם השחיטה או למקום אחר בו ניתן לבצע שחיטה כשרה, גם במחיר סבל עצום, ובלבד שלא יישחט במקום, ובשרו יטמא, מה שיביא להפסד של אלפי שקלים".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *