בנובמבר 2016 הגישה פרקליטות תל אביב לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד סעיד אבו סרארי (39) מיפו – והוא הואשם כי רצח את אחותו, הודא כחיל.
על פי כתב האישום שהוגש נגדו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הנאשם, אז בן 33, ואחותו (36) התגוררו עם הוריהם בדירה ביפו. הנאשם, שלא היה שבע רצון מגירושיה של אחותו ומהתנהלותה, ניסה להצר את צעדיה, עד שבין השניים התגלעו סכסוכים. בשלהי באוקטובר 16 בשעת ערב, בין האחות לבין האב פרץ ויכוח קולני, שבמהלכו סטר האב לבתו. בעקבות הוויכוח, אבו סרארי לקח סכין, נכנס לחדרה של אחותו בעת שישבה על מיטתה, ודקר אותה 15 פעמים בחלקים שונים של גופה.
גזר הדין נגדו ניתן במחוזי בדצמבר 2020, לאחר שבחר לנהל משפט. ואולם השופטים פסקו כי יש להרשיע את הנאשם ביחס לרפורמה בעבירות ההמתה – שעברה ב-2019 – על פי החוק הישן. כלומר, הנאשם יורשע בעבירת רצח בכוונה תחילה – עבירה שלצדה עונש מאסר עולם חובה – והרפורמה לא תשנה את גזר דינו. זאת, לאחר שהשופטים קיבלו את טענות הפרקליטות, ולפיהן היו כוונה ותכנון במעשה הרצח של המנוחה על ידי אחיה. שופטי המחוזי, אב"ד רענן בן-יוסף, אירית קלמן-ברום ואברהם הימן, גזרו מאסר עולם אז על הנאשם.
הסנגורים, עו"ד אבי כהן ועו"ד מג'די דראוושה, ערערו לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. הם ערערו על שורת קביעות של המחוזי, כמו למשל שהנאשם היה הדוקר היחיד באירוע, כי לא הוא שביצע את הדקירה הקטלנית שהובילה למותה של אחותו המנוחה – וטענו בנוסף לחקירה רשלנית של המשטרה, שלא מצאה את הדוקר הנוסף לטענתם.
שופטי העליון, יוסף אלרון, אלכס שטיין ויחיאל כשר, פסקו בפברואר 2023 על קבלת הערעור שהגישו הסנגורים – והרשיעו את אבו סרארי בעבירת הרצח הבסיסית, במקום ברצח בכוונה תחילה שבה הורשע במחוזי. לאחר שפירטו את הטעמים להחלטה, השופטים החזירו את ההכרעה למחוזי, לצורך שמיעת טיעונים לעונש וגזירת דינו מחדש של הנאשם.
בשלב הטיעונים לעונש המחודש טענו נציגי הפרקליטות כי יש להרתיע את הרבים, בשל היקפם של מעשי רצח של נשים על ידי בני משפחתם על רקע אורחות חייהן, ולצורך העברת מסר ברור של הוקעת המעשה. הפרקליטות עתרה, מחדש, למאסר עולם.
הסנגורים, עו"ד כהן ועו"ד דראוושה, טענו כי בשל מצבו הרפואי של הנאשם יש להתחשב בגזירת עונשו, ופירטו פסיקות שלדבריהם תומכות בטענתם. עוד הפנו לגזרי דין עם מתחם ענישה קטן יותר, בעניינם של מורשעים בעבירת הרצח הבסיסית וטענו כי נסיבות אותם אירועי הרצח חמורות יותר מנסיבות הרצח דנן. הסנגורים עתרו ל-12-10 שנות מאסר.
השופטים, בן-יוסף, קלמן-ברום והימן, אמרו כי "הנאשם קיפח את חייה של אחותו בצורה אכזרית ביותר, ב-12 דקירות סכין, באופן סתמי וללא כל עוול בכפה של אחותו האומללה". הם המשיכו ואמרו כי "מעשה הרצח שביצע גדע באחת את מסלול חייה הצעירים של המנוחה". כך, הם בחרו לא להקל רבות בעונשו של הנאשם, "כל רצח הוא רצח", אמרו. כך, השופטים גזרו עליו 27 שנות מאסר (27 באפריל).
את המדינה ייצגה עו"ד איריס פמיליה-פוגל.
מעו"ד כהן ועו"ד דראוושה, שלדבריהם הם שוקלים להגיש ערעור על גזר הדין לבית המשפט העליון, נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגשנו, זיכה את הנאשם מעבירת הרצח בנסיבות מחמירות, הרשיע אותו בעבירת הרצח הבסיסית, ביטל את עונש המאסר עולם, והחזיר את הדיון לטיעון לעונש לבית המשפט המחוזי. הפרקליטות שוב עתרה להשתת מאסר עולם, אך בית המשפט דחה את עתירתה והשית 27 שנים מאסר, הנאשם כבר מרצה שבע שנות מאסר מהתקופה הנ״ל. בכוונתנו לערער בשנית לבית המשפט העליון, והפעם על חומרת העונש, בעיקר עקב מצבו הרפואי והנפשי המורכב של הנאשם, שנתמך במסמכים שהגשנו לבית המשפט".
