ביוני 2018 הגיע אדם לחנות מכולת בבאר שבע. הוא ניגש למדף המכיל שתייה, פתח פחית בירה, שתה ממנה והחזירה למדף. בהמשך, לקח המתלונן שני בקבוקי קוניאק ודג, והגיע לקופה על מנת לשלם. משהבחין המתלונן כי אין מספיק כסף ברשותו, החזיר אחד הבקבוקים שברשותו ושילם בעבור הבקבוק השני והדג.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי על ידי מחלקת תביעות נגב במשטרת ישראל, מיד ובסמוך לכך, ניגש הנאשם מאראט יששכר למתלונן, ודרש ממנו כי ישלם גם על פחית הבירה ששתה ממנה. הנאשם לקח מהמתלונן את בקבוק הקוניאק שהאחרון שילם עליו ויצא מן החנות, כשהמתלונן יוצא בעקבותיו ודורש לידיו את הבקבוק עליו שילם. במעמד זה, הכה הנאשם בראשו של המתלונן באמצעות בקבוק, דחפו והפילו ארצה. כתוצאה ממעשי הנאשם, לדברי התביעה, נגרמו למתלונן שני שברים בגפה ימנית עליונה וחתך בקרקפת, אשר נסגר באמצעות סיכות.
הנאשם מצדו אישר כי המתלונן הגיע לחנות, שתה מפחית בירה, החזירה למקומה וניגש לקופה עם שני בקבוקי קוניאק. הנאשם כפר בכך שהמתלונן החזיר בקבוק קוניאק, ומסר כי הנאשם ניסה לגנוב בקבוק קוניאק מבלי לשלם עליו. הנאשם אישר כי פנה למתלונן בדרישה שהאחרון ישלם על פחית הבירה, אולם הוסיף כי דרש שהמתלונן ישלם גם על בקבוק הקוניאק, אותו ניסה לגנוב. הנאשם הכחיש כי תקף את המתלונן.
המשטרה עתרה להרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, הפנתה לעדויות שנשמעו, למסמכים המתעדים את החבלות שנגרמו למתלונן ולטענתה כי הנאשם השתהה בחלק מהתשובות לשאלות שנשאל עליהן וכי חלק מתשובותיו היו מתחמקות ולא נתנו מענה לקשיים שעולים מגרסתו.
הסנגורית, עו"ד אפרת צרפתי, הציגה סרטונים המפריכים את גרסת המתלונן לדבריה, והמעידים כי המתלונן התפרע בחנות ותקף בעצמו את הנאשם. עו"ד צרפתי עמדה על שלל הפרכות, אי התאמות ושקרים כדבריה בעדותו של המתלונן, ועמדה על השיהוי בהגשת התלונה במשטרה. יתרה מזאת, היא שללה את טענת המשטרה לפיה הסרטונים שהוצגו ערוכים, ואמרה כי אם אכן כך – על המשטרה להוכיח את טענתה, ומשלא עשתה זאת ואף לא הציגה חוות דעת בנושא, יש לדחות את הטענה ואף להתייחס אליה כמחדל חקירתי. יתרה מזאת, היא הדגישה כי מרשה, הנאשם, הוא זה שהזמין את המשטרה – מאחר והמתלונן היה שיכור בעת האירוע, גנב מהחנות, התפרע ותקף את הנאשם.
השופט יריב בן דוד, אמר כי לאחר צפייה בסרטונים לא נראה הנאשם מכה את המתלונן. על כך הוא אמר כי "יוצא אפוא כי גרסתו של המתלונן היא העוגן הראייתי העיקרי, הכמעט בלעדי, עליו נשענת המאשימה בעניין תקיפתו באמצעות בקבוק, אשר אינה מתועדת כאמור". השופט בן דוד הוסיף ואמר כי "מסמכים רפואיים, תצלומי חבלה ופגמים בהתנהלות הנאשם ובגרסתו עשויים לחזק ולתמוך בגרסת המתלונן, אך בהעדר כל מקור חיצוני אחר לתקיפתו על ידי הנאשם באמצעות בקבוק, יש להעריך את משקל הגרסה ולקבוע האם ניתן להתבסס עליה כעוגן ראייתי עיקרי".
על עדות המתלונן אמר השופט כי "סבורני כי גרסאות המתלונן… רצופות קשיים ראייתיים". הוא הדגיש ואמר כי "יוצא אפוא כי המתלונן לא ראה את הנאשם מכה בו באמצעות בקבוק ובעצם מסיק את הדבר מכך שהנאשם עמד בסמוך אליו עם בקבוק הקוניאק אותו הוציא ממנו בשלב הראשון באירוע, ומכך שהנאשם עמד לבדו בסמוך אליו". לאור הפערים, אמר השופט, "קיים קושי ממשי לאמץ את גרסת המתלונן".
לפיכך, השופט פסק וקבע כי "המאשימה לא הוכיחה את האישום המיוחס לנאשם מעל לספק סביר, ומשכך אני מורה על זיכויו" – וזיכה מחמת הספק את הנאשם (19 באפריל).
את המשטרה ייצגה עו"ד ראמה קלימי.
