נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, מתח ביקורת חריפה על ועדת השחרורים בכלא כרמל, בראשות השופט בדימוס חנן אפרתי, וציין כשלים חמורים בעבודת הוועדה ובהחלטתה לדחות בקשת אסיר לשחרור מוקדם, תוך התעלמות מוחלטת מהליכי טיפול ומתן פרשנות שטחית ומגמתית למידע מודיעיני. בית המשפט מתח ביקורת גם על רש"א וגם על ועדת אלימות במשפחה במשרד הרווחה.
מדובר באסיר המרצה שלוש שנות מאסר על עבירות רכוש, ולמרות שבעוד שישה שבועות יגיע מועד שחרורו המנהלי ממילא, סירבה ועדת השחרורים לשחררו. בעקבות עתירה שהוגשה על ידי הסנגורית עו"ד חן מאירי, קבעו שפירא ועמיתיו השופטים, בטינה טאובר ועדי חן–בר, כי החלטת הוועדה חסרת סבירות באופן קיצוני.
בדיון שנערך בשבוע שעבר ציין שפירא כי בביקור שערכו השופטים בכלא בעתלית רק לפני כמה חודשים, הוצג בפניהם אותו אסיר בדיוק כדוגמה למי שעבר הליך שיקום מעורר הערכה, והוצג כסיפור הצלחה. שפירא לא הסתמך כמובן על אותה אנקדוטה לבדה, ובהחלטה נוקבת שיגר שורה של חיצים לוועדת השחרורים אשר "לא הזכירה כלל את ההליך הטיפולי שעבר האסיר…לא הקפידה עם עצמה בבחינת המידעים בעניינו…והתעלמה מהראיות המנהליות שבפניה".
בנימוקיה, ציינה ועדה השחרורים את העבר הפלילי המכביד של האסיר, המידעים החסויים, דוח של ועדת אלימות במשפחה וכן חוות דעת של רש"א (הרשות לשיקום האסיר) אותה ציינה כשלילית באופן מוטעה.
בחסות המידע המודיעיני
"לא ניתן לתת משקל לריבוי מידעים מבלי לבחון ולנתח את תוכנם", כתב שפירא. "ועדת השחרורים לא בחנה בזהירות הראויה את המידעים על רקע ציר הזמן של שהות האסיר בכלא ושילובו בהליך השיקומי". שתי ידיעות מודיעיניות בתיק הן ישנות ועוסקות בתקופה בה היה האסיר בכלא אחר, ובטרם התחיל הליך השיקום. ידיעות אלה סווגו על ידי שב"ס ברמת אמינות נמוכה ובינונית.
ועדת השחרורים קבעה כי מעבר לאלה, "צבר האסיר לחובתו שורה של דוחות מידע, חלקם מהזמן האחרון, שדרגת אמינותם גבוהה, ורובם ככולם מצביעים על המשך מעורבות בפלילים". השופט שפירא: "לאחר בחינת המידעים, סבורים אנו כי אמירות אלו מצביעות על בדיקה כמותית של מידעים, להבדיל מבחינה איכותית".
לדבריו, הדוח היחידי מהעת האחרונה דווח על אפשרות של הפעלת לחץ על האסיר על ידי אחרים לבצע מעשה מסוים, וכפועל יוצא מכך עוכבה יציאתו לחופשה, אך לא בוטלה. לאחר מספר ימים, כשהמידע נבחן, הוחלט כי ניתן לאפשר את החופשה.
לדברי שפירא, במידע המודיעיני המעודכן משב"ס, מוזכר האסיר דווקא "כמי שיש צורך להבטיח את שלומו, על רקע התנהגותו החיובית בנוגע לאירועים שבהם מעורבים אחרים". הדבר מפריך את קביעת ועדת השחרורים ביחס לאופי המידע, שאינו מצביע על מעורבות בפלילים, אלא ההפך, מבהיר שפירא. "סבורנו כי הוועדה לא דייקה בעת שראתה בריבוי המידעים כראיה להתנהגות שלילית, מבלי לאבחן את חלקו של האסיר בכל אירוע".
חוות דעת ועדת אלמ"ב (אלימות במשפחה)
ועדת אלמ"ב היא ועדה עצמאית של משרד הרווחה, בנוסח שירות המבחן, המעריכה מסוכנות ונותנת חוות דעת לשב"ס ולוועדות השחרורים בעניין חופשות ושליש. בית המשפט המחוזי ציין כי האסיר סווג כבעל פרופיל אלמ"ב, על בסיס תיק מהעבר הרחוק שנסגר, כלומר גם כאן על בסיס מידעים ישנים, להבדיל מראיות. ועדת האלמ"ב עצמה ציינה כי האסיר הביע חרטה על התנהגות אובססיבית כלפי בת הזוג לשעבר, נפגש עמה ועם בנו בעת המאסר, ולפני המאסר הקפיד בקיום הסדרי ראיה.
ועדת האלמ"ב, שהמליצה על שילובו בסבב חופשות וציינה כי האסיר במהלכו של שינוי חיובי, התבקשה על ידי בית המשפט למסור לה חוות דעת מעודכנת, אך לא עשתה כן. השופט שפירא מצא בסדרי עבודת ועדת האלמ"ב כשל שהאסיר אינו אמור להיפגע ממנו. "ההתנהלות במסגרתה הוועדה איננה מגבשת המלצה סופית במועד בו אמור עניינו של העותר להתברר, ומכשילה את סיכויי האסיר שעניינו יידון על בסיס מידע עדכני, מהווה כשל חמור", כתב.
בשל אי השלמת דוח ועדת האלמ"ב במועד, גם דוח רש"א, הנותן המלצה כוללת בעניין שחרור מוקדם ותוכניות שיקום בתקופת השליש, לא נחתם. לדברי בית המשפט, רש"א הדגישה את ההליך הטיפולי החיובי שעבר האסיר ואת התאמתו להשתלב בטיפול בקהילה, אך חיכתה לקבלת נתונים גם מוועדת אלמ"ב. היות שלא ניתנה המלצה סופית של רש"א, ועדת השחרורים הסיקה כי חוות הדעת שלילית. "אם היו פני הדברים אחרת", נכתב בהחלטתה, "הרשות הייתה טורחת לבקש דחיית דיון".
הנשיא שפירא נוזף קשות בוועדת השחרורים. "אמירות אלו אינן יכולות לעמוד. מדובר בפסיכואנליזה של עורך חוות הדעת, להבדיל מאנליזה של תוכנה, והדבר מצביע על כשל הן בהתנהלות רש'א והן בהתנהלות ועדת השחרורים. חוות דעת רש'א אינה שלילית, ואפילו הפרקליט שהופיע מטעם המדינה לא טען זאת. רש'א דווקא מצביעה על ההצלחה הטיפולית באסיר. העובדה שחוות הדעת אינה מוכנה במועד פוגעת בזכויות דיוניות ומהותיות של אסיר…ועל ועדת השחרורים היה להקפיד בחובה החלה על גורמי המנהל לאסוף את הראיות המנהליות הנדרשות".
לסיום, המליץ שפירא לוועדת השחרורים להפוך צד, והזכיר את תיקוני החקיקה בתחום שחרור על תנאי בעקבות המלצות ועדת דורנר – צעדים החותרים להרחבת אפיקי השחרור המנהלי ומתן עדיפות להליכי שיקום בשיקולי ועדות השחרורים.
