אחרי כמעט ארבע שנים, ביום שני השבוע (5 נובמבר) אמור להתחיל סוף סוף בבית משפט המחוזי בתל אביב שלב ההוכחות בתביעת הנזיקין שהגיש נאשם לשעבר באונס אשר טוען כי אולץ על ידי חוקריו להודות בפשע חמור שלא ביצע – אונס של ילדה בת 13.
נגד התובע, מ"נ, בגיר מוגבל בשכלו ממשפחה קשת יום, הוגש כתב אישום אשר בוטל רק לאחר שהיה עצור במשך 20 חודשים במעצר, על לא עוול בכפו. את מ"נ ייצג בהליך הפלילי עד לזיכוי, עורכי ערן אמרני ולירן יגודה, וזמן מה לאחר מכן הוא הגיש יחד עם עו"ד חן בר-און תביעת נזיקין בה הוא דורש ממדינת ישראל פיצוי בגובה 10מיליון שקל על הנזקים הנפשיים והכלכליים שנגרמו לו כתוצאה מהמעצר שווא בתיק חמור בעל משמעות הרסנית לשמו הטוב.
דבר התביעה פורסם לראשונה בחודש נובמבר 2014 על ידי העיתונאית גלי גינת, אז באתר "וואלה". לפי התביעה, בחודש פברואר 2006 התלוננה הקטינה כי היא הותקפה בלובי בניין מגורים כאשר חיכתה למעלית, וזיהתה את מ"נ במסדר זיהוי. למרות סתירות רבות בעדותה ומחדלים חמורים בחקירה שלא תועדה כנדרש, פרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתב אישום נגד מ"נ, בטענה שהודה בחקירתו במיוחס לו, והוא נעצר עד תום ההליכים על ידי בית משפט מחוזי. בתביעה נטען, כי ראיות רבות "התגלגלו לפתחה של המשטרה, אולם זו, מתוך מחדל או התרשלות, התעלמה מהן לחלוטין…. בדתה ופברקה ראיות נגד נכה אומלל שנפל קורבן לכמיהתה ליחסי ציבור טובים, הפקרות המתבטאת ברצון להשיג הודאה בכל מחיר".
נסיבות החקירה בתיק הזה כפי שהן מתוארות בתביעת הנזיקין מלמדות כי רומן זדורוב לא לבד, לידיעת החוקרים, הפרקליטים והשופטים של זדורוב, וכמובן כל מאות אלפי התומכים בזיכוי שלו לנוכח ממצאי החקירה העלובים, ובמיוחד הסרטונים בהם נחשפת התנהגותם הזולה והמחפירה של חוקריו אשר הובילה את החשוד להודאה המאולצת שהפכה למערכון ב"ארץ נהדרת".
שווארמה וקולה תמורת הודאה
לפי התביעה, כבר בתחילת החקירה נכתב בחוות הדעת של החוקרים עצמם על החשוד, כי הוא "חסר יכולת להגן על עצמו, בעל סימנים שמעידים על פיגור ועשוי להית מנוצל". למרות זאת, במשטרה התעלמו מהחוק הקובע כי חשוד מפגר או בעל מוגבלות שכלית צריך להיחקר על ידי חוקר מוסמך, כדי שלא יודה בטעות בלי שהבין על מה שנשאל.
כדי לגבות את ההודאה, נטען, איימה עליו החוקרת הבכירה כי תכניס אותו לבית משוגעים אם לא יודה, ולבסוף הבטיחה לקנות לו את המאכל והשתייה האהובים עליו – שווארמה ופחית קולה במידה ויודה: "מיד לאחר מכן, יצאה רס"ב שמש ממטה המשטרה ורכשה עבורו מנת שווארמה בלאפה ופחית קולה. אבל בזמן שאכל הוציאה רס"ב שמש מפיו הודאה, שלכאורה באה מיוזמתו. זאת לטענת המשטרה, עקב פרץ של ייסורי מצפון שגרם לו לקחת על עצמו את מלוא האשמה בגין האונס ומביע צער על נזק שנגרם למתלוננת. האם ידע על מה חתם? האם הבין שהוא קורבן של תרגיל חקירה שפל המופעל נגד צעיר עם פיגור ועם מנטליות של ילד בן 12? כך פברקה משטרת ישראל שנת 2006 ראיית זהב", טוענים פרקליטו של התובע.
לפי התביעה, "הקטינה ציינה במפורש שלתוקף לא היו תכונות ייחודיות, כגון הליכה תוך כדי נדנוד או גמגום, או חזות המעידה על פיגור שכלי, כמו חוסר יכולת לבטא משפטים ארוכים או חזרה על אותם משפטים, שפה שמוטה וריור. מ"נ עונה על כל הקריטריונים הללו".
עורכי הדין אמרני ובר-און טוענים עוד, כי "הקטינה שינתה תדיר את גרסתה וסתרה את עצמה בנוגע לאופי המעשים, לשיאה הגיעה ערב עדותה בבית המשפט, בעת שהגיעה לריענון זיכרון בפרקליטות טענה כי היא בתולה וכתב האישום תוקן ל'ניסיון לאונס'. מדובר ברשימת סתירות כה ארוכה עד שקשה שלא לתמוה אם אזרחי ישראל לא מופקרים לחלוטין על ידי חוקרים לא מוצלחים של המשטרה".
הפרקליטות משכה לבסוף את כתב האישום לאחר שהקטינה סיפרה כי בזמן שהיתה במשטרה היא ראתה את התוקף האמיתי. מכתב התביעה עולה, כי רק אז מ"נ שוחרר מהמעצר. פרקליטיו טוענים בתביעה כי "מנער בוגר ומופנם, מפגר אך בעל שמחת חיים ומתפקד, הפך מ"נ לצל של עצמו אשר חי על כדורים פסיכיאטריים".
 |
 |
פרומו לא מוצלח
לאתר "פוסטה" נודע, כי בארבע השנים האחרונות עורכי הדין עשו ניסיונות רבים לקדם את המשפט בתביעה מבלי להביא למצב שבו מ"נ עקב מצבו הנשפי הקשה ייאלץ גם להעיד בבית המשפט, על הטראומה שעבר מבחינת החשדות ומבחינת החודשים הארוכים במעצר. אולם, כל הניסיונות שלהם להגיע להסדר עלו בתוהו, וכעת קיים החשש שניהול משפט הוכחות יגרום נזק נוסף לתובע. בקרבתו אומרים כי "המדינה ממשיכה בשלה, מתעקשת להגן על מחדליה תוך מתן גושפנקא לשוטרים שסרחו ובידו ראיות.
"מדובר בבחור צעיר שסובל מפיגור שכלי מולד אשר נוצל על ידי המשטרה בציניות אין קץ, תוך כיבוי מצלמת הוידאו שתיעדה את החקירה, ביום הודאות תוך התעלמות מוחלטת מהחובה לחקירתו על ידי חוקר מיוחד כדרישת החוק", אמר השבוע ל"פוסטה" פרקליטו עו"ד אמרני. "לאורך כל ניהול התיק הפלילי עלו תהיות אובייקטיביות הן מתוך עדויות הנאשם עצמו, והן מתוך בחינה פשוטה של התלונה עצמה. הכל היה ברור. לא היה כל ארוע ובוודאי שלא היה בסיס לאישום וניהול משפט אונס נגד הנאשם במשך שנים, תוך כליאתו. הכל לשווא… הוא היה עצור כמעט שנתיים בתנאים הכי קשים שיש, אגף נעול של עברייני מין במרכז לבריאות הנפש בשער מנשה".
באמצעות פרקליטיו דורש מ"נ פיצוי על אובדן הכנסה ועל נזקים רפואיים ופסיכיאטריים שנגרמו לו, עלויות טיפולים והוצאות עתידיות. כמו כן הוא דורש פיצוי על סבל וכאב, לא רק לו אלא גם להוריו, שבזמן מעצרו חוו תקופה קשה ונגרמו להם נזקים רפואיים המפורטים בתביעה.
