הקביעה הטרייה של בית משפט העליון, שפוקר אינו בהכרח משחק מזל וכי רצף ניצחונות במשחק מעיד על יכולות, פותחת פתח לאפשרויות חדשות עבור נאשמים בארגון הימורים.
סנגוריו של אילן בן שטרית, שהורשע כראש ארגון פשע באילת ונידון ל-26 שנות מאסר על ניסיונות רצח וארגון הימורים במסגרת ארגון פשיעה, פנו לבית המשפט העליון בבקשה להדגיש טיעון במסגרת הערעור שהגישו על ההרשעה. הסנגורים, עו"ד יהונתן רבינוביץ ועו"ד אלי מויאל מהסנגוריה הציבורית, ציטטו את השופט ניל הנדל שכתב אך לפני שבועיים בעניינו של שחקן פוקר מקצועי שזכה בתחרויות בחו"ל, כי "מתחזקת המסקנה כי לא עסקינן במשחק שעיקרו מזל". על פי חוק העונשין, משחק אסור הוא "משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".
בן שטרית ושמונה נאשמים נוספים הורשעו לפני כשנתיים בבית המשפט המחוזי, בשורת עבירות אלימות חמורות, ניסיונות רצח, סחיטות באיומים, עבירות כלכליות וארגון הימורים במסגרת חוק המאבק בארגוני פשיעה, לפיו העונשים הקבועים בצד כל עבירה מוכפלים.
לפי כתב האישום וההרשעה, המבוססים על עד מדינה שהיה נהגו של בן שטרית, הארגון שלט באופן בלעדי בתחום מועדוני ההימורים באילת בשנים 2008-2012, וניהל עשרה קלובים שהיו המנוע הכלכלי של הארגון. בתשעה מבין עשרה מועדונים שניהל לכאורה בן שטרית, שלט משחק "טקסס הולדם", שהוא גרסה של פוקר. עד המדינה טען כי בגדול שבין הקלובים גלגל בן שטרית רווחים של 100 אלף שקל ביממה, שהולבנו ושימשו בסיס לעסקי הלוואות. הכנסותיו של הארגון בכלל, לפי פסק הדין, נבעו מהפעלת מקומות ההימורים, הלוואות, גביית דמי חסות וסחיטות.
גזר הדין של ההרכב, בראשות השופט נתן זלוצ'ובר, הטיל על בן שטרית עונש מאסר מהמחמירים ביותר שניתנו, גם בתחום ארגוני פשיעה, הכולל בתוכו שמונה וחצי שנות מאסר על ארגון, ניהול והחזקת מקומות להימורים, עבירות מס והלבנת הון.
בערעור לבית משפט עליון, כתבו עורכי הדין רבינוביץ ומויאל כי "הבסיס להרשעה שהמדובר בארגון פשיעה והרשעת בן שטרית כעומד בראש, התבססו על הכספים שהתקבלו מאותם מקומות שהוגדרו מועדונים, שבהם שיחקו 'משחקים אסורים' כגון טקסס הולדם. בשל העובדה שעד המדינה ייחס בלעדיות לבן שטרית בתחום ההולדם באילת, והטענה כי בן שטרית וחבריו התעשרו מהמשחק, טענה המאשימה כי המדובר בארגון פשיעה על כל מאפייניו, ובית המשפט קיבל עמדה זו".
הסנגורים מציינים כי בן שטרית כפר בכל הנטען, וביקש לקבוע כי "טקסס הולדם אינו משחק אסור על פי מהותו והגדרות החוק", אך בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר במשחק אסור, היות והתוצאות לכאורה תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.
ב-9 באוקטובר נתן כאמור בית המשפט העליון פסק דין בתיק ערעור על מיסוי רווחים של שחקן פוקר ישראלי מקצועי. היות שהשחקן, רפי אמית, השתתף בתחרויות בחו"ל, המדינה לא רדפה אותו כעבריין, אבל ביקשה לגבות מסים מהכנסותיו שהגיעו לחמישה מיליון דולר.
אמית, בערעור לעליון, ביקש לדחות את קביעת רשות המסים ובית המשפט המחוזי כי מדובר בהכנסה ממשלח יד, וביקש לקבוע, אם בכלל, מיסוי לפי הגרלות והימורים. בית המשפט העליון דחה את הערעור, והשופט הנדל כתב: "המערער השתתף בתחרויות פוקר באופן שעלה לכדי משלח ידו, ונדמה כי ההשתתפות בתחרויות וטורנירים, על הרווחים שנוצרו שנה בשנה, לאורך שנים, מחזקת את המסקנה כי לא עסקינן במשחק שעיקרו מזל".
השופטת יעל וילנר הצטרפה למסקנתו של הנדל והוסיפה כי "הפסיקה הפלילית המעטה אשר התייחסה לשאלת סיווגו של משחק הפוקר, עסקה בעיקר במשחק הבודד, להבחין מרצף משחקים ומטורנירים בהם משתתפים שחקנים מקצוענים. במשחק הבודד, חלקו היחסי של הגורל גדול יותר מאשר חלקן של ההבנה או היכולת. יחס זה עשוי להשתנות ברצף משחקים, כך שחלקן היחסי של היכולת ושל ההבנה בהשפעה על תוצאות המשחקים יגבר". השופטים ציינו עוד כי שאלת המזל או היכולת איננה מכריעה בסוגיית המיסוי, להבדיל מתיקים פליליים.
בעקבות קביעות אלו, מבקשים כעת הסנגורים של בן שטרית מהשופטים שדנים בערעורו להאיר באור אחר את סעיפי הרשעתו כאמור. "קביעת בית המשפט העליון כי פוקר איננו משחק שעיקרו במזל, היינו מדובר במשחק שאינו בלתי חוקי, היא בזיקה ישירה לענייננו. לטענת המערער, לא יכול להיות ספק כי בית המשפט המחוזי שגה… בהתאם להלכת בית המשפט העליון כי פוקר אינו משחק אסור, יש נפקות ביחס להחלטת המחוזי להרשיע את בן שטרית בניהול ארגון פשיעה".
בנוגע לניסיונות הרצח ועבירות אחרות, טוענת ההגנה שהתיק כולו בוסס על עד מדינה שקרן, שאין לסמוך על אמינותו. לטענת ההגנה, בית המשפט המחוזי עצמו לא האמין לסכומים המופרכים שעד המדינה ציין כהכנסות בתי הקזינו. עוד נטען כי "העונש שהושת על בן שטרית חורג באופן קיצוני מרף הענישה המקובל, ובית המשפט התעלם מכך שאף לא אחד מהקורבנות מושא אישומי הניסיונות לרצח, לא נפגע ולא נגרם כל נזק לגוף או לרכוש".
ליגליזציה של הפוקר
בימים אלה מקדמים עורכי הדין גלעד ברון וחיים לוי ממשרד ברון ושות', הצעת חוק שתשנה את הגדרתו של "משחק אסור" בחוק העונשין. עו"ד ברון ולוי, היועצים המשפטיים של "העמותה לקידום הפוקר" שהוקמה על ידי כמה מהשחקנים המובילים בישראל, כתבו חוות דעת כבסיס להצעת חוק, שתקבע את אופיו של משחק ורכיב המזל בהתאם לרצף משחקים.
לדברי עו"ד לוי, ההצעה שתונח בגמר הניסוח על שולחן הכנסת אמורה לקבע את מעמדו החוקי משחק הפוקר, ותאפשר וקיום טורנירים בארץ. לדבריו, המשטרה ממשיכה בביצוע פעולות אכיפה כל העת ופושטת על מרתפים ו"פארטיות", בהן נערכים משחקי פוקר מאורגנים. "מקצוען פוקר הוא כמקצוען בכל תחום ספורט, כמו מסי וכמו בראיינט", אומר עו"ד לוי. "כמו שציין השופט הנדל, לא מקרי שאדם זוכה במיליוני דולרים, על סמך מזל. העמותה לקידום הפוקר מייצגת שחקנים ואנשים נורמטיביים מהישוב, שאין להם כל קשר לפשיעה".
