רב פקד יוני חג'ג', כיום נציג משטרת ישראל בתאילנד ודרום מזרח אסיה, עלה על דוכן העדים במשפט המתנהל בפרשה 512, וסיפר על חלקו בחקירת הפרשה, תוך התמקדות באופן שבו גייס עדי מדינה בחקירה – מהנתנייתי בברזיל במהלך החקירה הסמויה ועד ל"מפולת" העדים במהלך החקירה הגלויה.
"הייתי ראש מחלק בימ"ר תל אביב", סיפר חג'ג', "בנובמבר 2003 וביום הפיצוץ ביהודה הלוי הייתי קרוב לזירה. הגעתי עם שוטרים לטפל בפצועים ויש לי כמה דוחות שעשיתי בזירה שם. בחודשים הבאים בשנת 2004 השתתפתי בחקירה שהסתיימה אז ללא תוצאות.
"בשנת 2011 הוזמנתי על ידי להב 433 להשתתף בחקירה שלימים נקראה 512. מוניתי לאחראי על חקירת אירועי האלימות של ארגון אברג'ל. נסיונות חיסול רוזנשטיין בכיכר פלומר, ביהודה הלוי ועוד כמה אירועי פשיעה אלימים. תחילה הבאנו את התיקים מהארכיונים השונים מבית השוטר ועוד, מאות קלטות ומעקבים וכדומה. התחלנו לדלות חומרים ולסכם אותם. אז הכינו אותי גם לנסיעה לברזיל לחקירה יחד עם מספר חוקרים, כדי לחקור את עד המדינה הנתנייתי. הינו שם מספר שבועות בתנאי חקירה מסובכים ולא פשוטים. חזרנו עם החומר לישראל והתחלנו לנתח את חומרי החקירה שקיבלנו יחד עם מה שהיה אצלנו. באפריל 2012 הוחלט בהוראת ראש יאחב"ל לצאת לחקור עד מדינה נוסף, החיפאי. לשם כך קראנו גם את כל החומרים שהוא נתן כבר ב-2008 (לפני ההסגרה של יצחק אברג'ל ושות לארה"ב, א"ז).
"מקריאת חומרי החקירה של שני העדים האלה, הנתנייתי בנושאים כספיים ופיננסיים, והחיפאי בנושאים ביצועיים וסמים, בעקבות ההודאות שלהם הגענו לכל מיני אנשים, למשל 'מהנדס' המטענים מתל אביב שבעקבות החומר הזה נאסף לגביו מידע מודיעיני והוא גם נחקר על ידינו, לכאורה ללא קשר. חיברנו את העדויות להאזנות סתר שהיו אצלנו.
"בתחילת 2015 נקראנו שוב ללהב לקראת המהלך עם עד המדינה הנתנייתי וחתימת ההסכם עם ברזיל, ונקבע מועד הפרוץ ל-18 במאי 2015. הגדלנו את צוות החקירה בימ"ר תל אביב לעשרה קצינים ועשרות חוקרים. הכנו את כל הראיות, האזנות תמלילים עדויות וכדומה, לקראת הטחתם בחשודים שהיו אמורים להיעצר.
"בשלב ההכנה לפני החקירה הגלויה קיימנו ישיבות ובנינו תוכנית פעולה לחקירת עשרוות עצורים, עד ל-18 מאי. הוקמו זרוע של חקירת אירועי אלימות, זרוע תיקי סמים, זרוע של ניהול החקירה וניוד העצורים".
כך גייסנו עדי מדינה
"ספר על גיוס עדי המדינה", ביקשה התובעת הרלוונטית, עו"ד אלכסנדרה קרא, וחג'ג' גולל: "לאחר גביית העדויות מהעדים בברזיל וארה"ב בנינו פאזל והגענו ל-30 חשודים בערך, חמישה כבר לא היו בחיים, חמישה היו בבתי כלא. בשלב הזה גם סימנו ארבעה אנשים שבחקירה נכונה כאשר נטיח בהם חומרים יהיה סיכוי שהם ישתפו פעולה, כי הם מנותקים מהארגון, כי הם מבוגרים, כי הם כבר אנשי עסקים. האמנו שבאפקט דומינו, אחד יביא את השני.
"הראשון היה טולי, השני והשלישי הם המהנדס ובנו, שניהם מצפון תל אביב. האחרון שסומן כמשימה בלתי אפשרית היה בומבי, הערכנו שזה יהיה קשה איתו אבל סימנו אותו".
מה היה הערך המוסף שלהם?
"האמנו שהמידע שהם החזיקו בידם, למשל כמו טולי שהוא נכח באותה פגישה גורלית בבלגיה שבה תוכנן הרצח (על פי עד המדינה הנתנייתי) ונקבע מי ישלם על המימון. האמנו שאם טולי ידבר על מה שהוא שילם לביצוע הרצח, זה יהיה ממש אחד מתוך החבורה".
"לגבי המהנדס", הוסיף חג'ג' לספר, "לא הכרנו את שמו בכלל, אבל כאשר נחשפנו לכך שהוא מי שבנה את המטענים יש סיכוי שהוא ישתף פעולה. בתרגיל חקירה שעשינו לו הוא כבר סיפר על ראשי הארגון ואחרים שנהגו לבוא אליו ולנצל אותו. וזה הסתדר עם העדות של עד המדינה החיפאי, שסיפר על המפגשים האלה אצל המהנדס בתל אביב ועל המעורבות של בנו בכל ההתרחשות שם.
"לגבי בומבי, הוא היה דמות מרכזית בארגון, ידו היתה בכל ויד כל בו, הוא ישב בכל הישיבות, הכסף עבר דרכו, הביצועים. הוא היה עצור ב-2004 ולא דיבר אבל ניסינו שוב עכשיו וזה הצליח".
ספר על העימותים.
"כל ראש זרוע וצוות חקירה ניהל את העימותים בתיאום עם ראשי הזרועות האחרים, כדי שלא נחשוף פרטים בפני חשודים טרם עימותים של אחרים".
באחד העימותים טענו שלחשת דברים לעד מדינה מסויים.
"כן אני זוכר את האירוע הזה, הלך לי הקול, זה קורה עקב הלחץ והעומס בעבודה הזו. פשוט הייתי צרוד והלך לי הקול".
נטען במשפט שבשיחה עם בומבי בדרך לבית משפט הוא דיבר איתך על יוסף לוי (חשוד בהעברת המטען מהמהדס לצוות האשדודי שהניח אותו בציינג ביהודה הלוי, א"ז)…
"גם אם נתקיימה שיחה כזו, זה משהו שכבר נאמר בחקירה של בומבי".
מתי התחבר השם של יוסי לוי לחקירה של המהנדס?
"כאשר הבן של המהנדס רמז שהוא מעוניין להיות עד מדינה יצאנו איתו מהתחנה וברכב תיעדנו מה הוא יכול לתת… הוא חזר על הדברים שאמר אביו והזכיר את יוסף לוי… את מכשיר ההקלטה הסתרתי במקום מסוים וההקלטה קצת נפגמה… לשם כך עשינו בחקירה פולואפ לנושאים שהוא דיבר שם, והוא חזר עליהם…
"כאשר הבן נתן סימן שהוא מתחיל לדבר רמזתי על כך לאביו, המהנדס, וכאשר הוא הבין זאת הוא אמר: 'אם הילד מדבר גם אני בפנים'. וכך גם הוא גויס כעד מדינה".
איך גויס בומבי?
"הוא עצמו פנה אליי מחוץ לחדר החקירות ואמר: 'אני רוצה הסכם עד מדינה, אני יכול לתת את רוזנשטיין, את דאידונה ועוד דברים…'. אני נוהג להקליט כל דבר או לעשות דוח של כל דבר. במקרה הזה לא הקלטתי אבל מילאתי דוח".
